חופמי ערבה
 חופמי ערבה
| |
|---|---|
חופמי ערבה בחורף
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | חופמיים |
| סוג: | חופמי |
| מין: | חופמי ערבה |
| שם מדעי | |
 Charadrius morinellusליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
חופמי ערבה (שם מדעי: Charadeius Morinellus ;בערבית : قطقاط اعبر-קטקאט אעבר) הוא מין עוף ממשפחת החופמיים. עוף מהסוג חופמי שבסדרת החופמאים, זהו מין לא חששן, ולכן משמש מטרה קלה לציידים.[1]
פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם המדעי הוא ״Charadeius Morinellus״, ופירושו : ״Charadrius״ - עוף צהבהב שהוזכר ב״וולגטה״, חלקו השני של השם המדעי Morinellus הוא טיפש.
בגלל אופייו הידידותי של החופמי הוא מכונה באנגלית ״Dotterel״ - שם שנושא עימו הקשר שלילי של ״שוטה זקן״ .[1]
תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך גופו נע בין 20- 24 ס״מ. מוטת הכנפיים בין 56 -61 ס״מ, ומשקלו הוא בין 80 -110 גרם.[1][2]
בקיץ חופמי הערבה בעל חזה כתום-חלודי ומעליו פס שחור-לבן נאה המשמש כמעין גבול לצווארו האפור. בטנו שחורה והאחוריים לבנבנים. גבתו לבנה - רחבה וכיפתו שחורה.[1] פניו ייחודיות ודמויות- יונה.[3]
בחורף חופמי הערבה משנה צבעיו. בטנו לבנבנה. חזהו וצווארו אפרפרים, ולצידי הבטן גוון "חם" יותר. החלקים העליונים וסוככות הכנף בגוון אפור חולי, מקושטים בדגם "קשקשים" והפס הלבן שעל החזה עדיין נמצא, אך הוא דק יותר. כיפתו כהה וגבתו רחבה וצהבהבה.
חופמי הערבה נאיבי במידה רבה, והוא אינו נוטה לעוף גם כאשר מתקרבים לכיוונו, ותכונה זו הובילה לכך שחופמי ערבה רבים שימשו כמטרה קלה עבור ציידים.[1]
במהלך חיפושו אחר מזון, החופמי יודע להפוך אבנים וחפצים מהשטח, ולאתר חרקים וזוחלים קטנים אשר הסתתרו תחתם .[2][1]
אזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקומות המחיה של ״חופמי הערבה״ הם שדות מעובדים ומקומות גבוהים, כגון: טונדרות, גבעות ופסגות הרים. בחורף מבלה בנופים מדבריים למחצה.[3]
בחודשי הקיץ מצוי בטונדרות באזורי ״אירואסיה״ (אירופה-אסיה) מנורווגיה ועד למזרח סיביר, וגם ברמות הגבוהות של סקוטלנד ורכס הרי האלפים, ובסתיו כל האוכלוסייה נודדת מזרחה: ממרוקו ועד איראן .
בישראל הוא חולף וחורף לא שכיח, אך די קבוע בעיקר במישורים ובאזורי גבעות עם צמחייה דלילה. לעיתים נצפה בשטחים חקלאיים.[1]
הנדידה מתרחשת במקומות שטוחים, ולעיתים נודדים בקבוצות קטנות.[3]
שיטת החיזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לשיטת החיזור בקרב החופמאים, אצל חופמי הערבה הנקבות בוחרות בזכר. חופמאים רבים מתרכזים ב"לק" (זירת ראווה), והזכרים מציגים לראווה את נוצותיהם המקושטות, רוקדים, קוראים, ובעיקר מקווים שהנקבה שניצבת בצד וצופה בהם תבחר בהם. לאחר שהזכר נבחר, הנקבה תהיה נאמנה לו עד שתסתיים מלאכת הטלת הביצים.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חופמי ערבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חופמי ערבה, באתר ITIS (באנגלית)
- חופמי ערבה, באתר NCBI (באנגלית)
- חופמי ערבה, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- חופמי ערבה, באתר GBIF (באנגלית)
