חופזי מנומר

חופזי מנומר
	חופזי מנומר בלבוש קיץ, פלורידה, ארצות הברית
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	חופמאים
משפחה:	חופמיים
סוג:	חופזי
מין:	חופזי מנומר
שם מדעי
	Pluvialis squatarola; ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
	תחום התפוצה של חופזי מנומר מקייץ חולף חורף

חוֹפָזִי מְנֻמָּר (שם מדעי: Pluvialis squatarola) הוא חופמי גדול יחסית המתרבה באזורים הארקטיים. זהו מין הנודד למרחקים ארוכים, עם תפוצה חופית גלובלית בחורף.

בישראל הוא חולף וחורף מצוי, ומקייץ נדיר.^[2]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החופזי המנומר תואר רשמית על ידי חוקר הטבע השוודי קרל לינאוס בשנת 1758 במהדורה העשירית של Systema Naturae שלו תחת השם המדעי Tringa squatarola.^[3] כעת הוא מסווג יחד עם שלושה חופזים אחרים בסוג חופזי, Pluvialis, שהוגדר על ידי האורניתולוג הצרפתי מטוראן ז'אק בריסון בשנת 1760.^[4]^[5]

שם הסוג הוא לטיני ווהוא קשור לגשם: pluvia = "גשם" בלטינית. זאת כיוון שבעבר חשבו, שבני סוג זה מתלהקים לפני שגשם יורד. שם המין squatarola הוא גרסה לטינית למילה Sgatarola, שם ונציאני לסוג של חופמי.^[6]

השם הנפוץ באנגלית המשמש למין זה שונה בחלקים שונים של העולם. הוא ידוע בדרך כלל כ"חופמי אפור" (Grey plover) בעולם הישן ו"חופמי שחור-בטן" (Black-bellied plover) בעולם החדש.^[7]

ישנם שלושה תת-מינים מוכרים:^[5]

P. s. squatarola (לינאוס, 1758) - מקייץ בצפון אירואסיה ובאלסקה; חורף במערב ודרום אירופה, באפריקה, בדרום ומזרח אסיה, באוקיאניה ובמערב אמריקה
P. s. tomkovichi (אנגלמואר ורוזלאר, 1998) - מקנן באי ורנגל (צפון מזרח סיביר)
P. s. cynosurae (ת'אייר ובנגס, 1914) - מקנן בצפון קנדה; חורף לאורך חופי צפון ודרום אמריקה

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של החופזי המנומר כ-27–30 ס"מ, עם מוטת כנפיים של 71–83 ס"מ, ומשקל של 190–280 גרם (העולה עד 345 גרם בזמן ההכנה לנדידה). באביב ובקיץ (סוף אפריל או מאי עד אוגוסט), לבוגרים ניקוד בשחור-לבן על הגב והכנפיים. הפנים והצוואר שחורים עם גבולות לבנים. החזה והבטן שחורים והעל-שת לבן. הזנב לבן עם פסים שחורים. המקור והרגליים שחורים. מופע הקיץ מתחלף לניצוי חורף באמצע אוגוסט עד תחילת ספטמבר ונשמר עד אפריל. לבוש החורף אפור, עם חזה מנומר אפור ובטן לבנה. ניצוי של צעירים - הנמשך עד גיל שנה בערך - דומה לניצוי החורף הבוגר אך עם הנוצות גב שחורות יותר עם שוליים בגוון לבן-שמנת. בכל המופעים, יש ניצוי שחור בבסיס התת-כנף וב"שחי", תכונה שמבדילה אותו בקלות משלושת מיני החופזי האחרים במעוף. על הקרקע, ניתן לזהות אותו גם משאר מיני חופזי לפי המקור הכבד והגדול יותר שלו (כ-24–34 מ"מ).

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הגידול שלו הוא איים ארקטיים ואזורי חוף לאורך החופים הצפוניים של אלסקה, קנדה ורוסיה. המין מקנן על הקרקע בטונדרה פתוחה ויבשה עם ראות טובה; הקן הוא גומה רדודה מחצץ. בתטולה ארבע ביצים (לעיתים רק שלוש) המוטלות בתחילת יוני, עם תקופת דגירה של 26–27 ימים; האפרוחים עוזבים את הקן בגיל 35–45 ימים.

הם נודדים לאזורי החריפה באזורי חוף ברחבי העולם. בעולם החדש הם חורפים מדרום-מערב לקולומביה הבריטית ומסצ'וסטס דרומה לארגנטינה וצ'ילה, במערב העולם הישן מאירלנד ודרום-מערב נורווגיה דרומה לכל חוף אפריקה ועד דרום אפריקה, ובמזרח העולם הישן, מדרום יפן דרומה לאורך כל החוף הדרומי. אסיה ואוסטרליה, עם פרטים בודדים שמגיעים עד לניו זילנד. רוב הנודדים לאוסטרליה הם נקבות.

החופזי המנומר עורך באופן סדיר מסעות חוצי-יבשות מעל אסיה, אירופה וצפון אמריקה, והוא מזדמן נדיר על הקרקע. הוא נוחת מדי פעם כאשר נאלץ לרדת בשל מזג אוויר קשה, או כדי לאכול על חופי אגמים גדולים מאוד כמו האגמים הגדולים, שם הוא חולף נפוץ.

התנהגות ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירים לא מתרבים עד גיל שנתיים, והם בדרך כלל נשארים בשטחי החריפה עד הקיץ השני שלהם.

הרגלי אכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מחפשים מזון בחופים ובמשטחי גאות, בדרך כלל דרך באמצעות ראייה, בניגוד לרוב החופמים שמתבססים יותר על גישוש. המזון מורכב מרכיכות קטנות, תולעים רב-זיפיות, סרטנים וחרקים. הוא פחות חברותי משאר מיני החופזי, אינו יוצר להקות שיחור מזון צפופות, אלא ניזון בפיזור רחב על חופים, עם ציפורים מרוחקות אחת מהשניה. עם זאת, הם ייצרו להקות צפופות על תאי גאות.

החופזי המנומר הוא מין חששן, ולרוב יהיה הראשון לקרוא קריאות אזהרה ולברוח בעת זיהוי סכנה מתקרבת, ובשל כך משמש כ"שומר תורן" בלהקות מעורבות של חופמאים.^[2]

סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל היותו מין נפוץ עם תפוצה כלל-עולמית, ובשל אזורי הקינון הארקטיים שלו, מתקשים באומדן מדויק של האוכולוסיה הכוללת של המין; אך משערכים אותה בכ-840,000 פרטים.^[8] האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) קבע כי רמת האיום על החופזי המנומר היא "ללא חשש".^[9] זהו אחד המינים שעליהם חל ההסכם לשימור עופות מים נודדים אפריקאים-אירואסייתים (AEWA).^[10]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט בלבוש חורף מהתת-מין האמריקאי, צפון קרוליינה
צעיר ממנדוסינו, קליפורניה
פרטים בתעופה, סנטה ברברה, ארצות הברית. ניתן להבחין בניצוי השחור בתת-כנף
איור של זוגות חופזי מנומר וחופזי זהוב
ביצת חופזי מנומר, אוסף מוזיאון טולוז
סרטון המראה את לבוש הקיץ לעומת לבוש החורף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חופזי מנומר בוויקישיתוף

חופזי מנומר, באתר ITIS (באנגלית)
חופזי מנומר, באתר NCBI (באנגלית)
חופזי מנומר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
חופזי מנומר, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
חופזי מנומר, באתר GBIF (באנגלית)
חופזי מנומר ב-Animal Diversity Web
חופזי מנומר באטלס של ציפורים דרום אפריקאיות
דף המין של חופזי מנומר - מעבדת קורנל לצפרות
תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וצלילים של חופזי מנומר, באתר eBird
הקלטות אודיו של חופזי מנומר, באתר xeno-canto

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חופזי מנומר באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ ¹ ² חופזי מנומר, באתר הצפרות הישראלי
^ Linnaeus, Carl (1758). Systema Naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis (בלטינית). Vol. 1 (10th ed.). Holmiae (Stockholm): Laurentii Salvii. p. 149.
^ Brisson, Mathurin Jacques (1760). Ornithologie, ou, Méthode Contenant la Division des Oiseaux en Ordres, Sections, Genres, Especes & leurs Variétés (בצרפתית and לטינית). Paris: Jean-Baptiste Bauche. Vol. 1, p. 46, Vol. 5, p. 42.
^ ¹ ² Gill, Frank; Donsker, David; Rasmussen, Pamela, eds. (ביולי 2021). "Sandpipers, snipes, coursers". IOC World Bird List Version 11.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-20 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 311, 363. ISBN 978-1-4081-2501-4.
^ Poole, A. F.; Pyle, P.; Patten, M. A.; Paulson, D. R. "Black Bellied Plover". Birds of the World. Cornell Lab of Ornithology. נבדק ב-23 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
^ Black-bellied Plover, All About Birds
^ חופזי מנומר, באתר האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (באנגלית)
^ "Species". Agreement on the Conservation of African-Eurasian Migratory Waterbirds (AEWA). נבדק ב-14 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[IucnRedList-1] חופזי מנומר באתר הרשימה האדומה של IUCN

[:0-2] ¹ ² חופזי מנומר, באתר הצפרות הישראלי

[3] Linnaeus, Carl (1758). Systema Naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis (בלטינית). Vol. 1 (10th ed.). Holmiae (Stockholm): Laurentii Salvii. p. 149.

[4] Brisson, Mathurin Jacques (1760). Ornithologie, ou, Méthode Contenant la Division des Oiseaux en Ordres, Sections, Genres, Especes & leurs Variétés (בצרפתית and לטינית). Paris: Jean-Baptiste Bauche. Vol. 1, p. 46, Vol. 5, p. 42.

[ioc-5] ¹ ² Gill, Frank; Donsker, David; Rasmussen, Pamela, eds. (ביולי 2021). "Sandpipers, snipes, coursers". IOC World Bird List Version 11.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-20 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[job-6] Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 311, 363. ISBN 978-1-4081-2501-4.

[7] Poole, A. F.; Pyle, P.; Patten, M. A.; Paulson, D. R. "Black Bellied Plover". Birds of the World. Cornell Lab of Ornithology. נבדק ב-23 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[8] Black-bellied Plover, All About Birds

[9] חופזי מנומר, באתר האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (באנגלית)

[10] "Species". Agreement on the Conservation of African-Eurasian Migratory Waterbirds (AEWA). נבדק ב-14 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]