חוסה סרברייר
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1938 (בן 85) מונטווידאו, אורוגוואי  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
אורוגוואי |
| מקום לימודים |
מכון קרטיס למוזיקה |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חוסה סרברייר (בספרדית: Jose Serebrier; נולד ב-3 בדצמבר 1938 במונטווידאו) הוא מנצח ומלחין יהודי אורוגוואי תואר על ידי המנטור שלו, לאופולד סטוקובסקי במגזין טיים, כ"אמן הגדול של האיזון התזמורתי".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרברייר נולד בשנת 1938 במונטווידאו, בירת אורוגוואי, כבן להורים יהודים בעלי שורשים ברוסיה ופולין. בגיל 9 התחיל ללמוד לנגן בכינור אצל יאשה פידלון, אחד מתלמידיו של יאשה חפץ. כמו כן התחיל ללמוד פסנתר ומוזיקה עממית לטינו-אמריקאית בגיל 11 הקים סרברייר בבית הספר באישור שר התרבות, תזמורת נוער ראשונה מסוגה, אליה גייס כ-80 נגנים וניצח עליה. במופע של התזמורת הזמנין את נשיא אורוגוואי ואת שרי הממשלה. הוא סייר עם התזמורת ברחבי ארצו למשך 4 שנים.[1] עד גיל 15 למד בבית הספר העירוני למוזיקה במונטווידאו, ולמד נגינת כינור, סולפג' ופולקלור לטינו-אמריקאי. עם מוריו נמנו חואן פאברי (כינור) מיגל פריץ' וויסנטה אסקונה. בהמשך למד בקונסרבטוריון של מוטווידאו קונטרפונקט, אמנות הפוגה, הלחנה וניצוח אצל המוזיקאי ממוצא איטלקי גידו סנטורסולה וכן פסנתר אצל אשתו של סנטורסולה, שרה בורדיון סנטורסולה ואצל אסטראדה. אחר כך למד ניצוח. כשארגנה התזמורת הלאומית של אורוגוואי תחרות הלחנה, יצירה של סרברייר, הפתיחה-פנטזיה "אגדת פאוסט" (בהשראת תומאס מאן) שאותה הלחין בשבועיים שלפני התחרות, זכת בפרס הראשון. מכיוון שהיה רק בן 15 לא הורשה לנצח על ביצוע הבכורה של היצירה והיא נוצחה על ידי המנצח הברזיליאי אלעזר דה קארווליו (1996-1912). בשנת 1956 היגר לארצות הברית ולמד ניצוח שם אצל קרוואליו בטנגלווד, מושב הקיץ של התזמורת הסימפונית של בוסטון. בטנגלווד השתלם למשך 4 שנים, בין היתר, אצל אהרן קופלנד . בהמלצתם של קופלנד ושל וירג'יל תומסון נשלח סרברייר עם מלגה ממלכתית ללמוד עד שנת 1958 במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, הלחנה אצל ויטוריו ג'אניני ובשנת 1960 סיים גם תואר שני אצל המנצח אנטל דוראטי באוניברסיטת מינסוטה והיה לעוזרו של דוראטי. בנוסף השתלם בניצוח במדינת מיין אצל פייר מונטה.[2]. בשנים 1966-1962 היה סגן מנצח לצד לאופולד סטוקובסקי, המנצל הראשי של התזמורת הסימפונית האמריקאית. בגיל 17 כתב סרברייר את הסימפוניה הראשונה שלו שבוצעה בבכורה תחת שרביטו של לאופולד סטוקובסקי כתחליף של הרגע האחרון לסימפוניה הרביעית של צ'ארלס אייבס שהייתה מורכבת מאוד ועוררה עדיין קשיים בביצוע. בשנת 2010 יצאה הקלטת הקונצרט הזה על תקליטור. באותה שנה, 2010, ביצוע אחר של סימפוניה זו הוקלט על ידי המלחין כמנצח את התזמורת הסימפונית של בורנמות' והוקלט על ידי חברת ההקלטות נאקסוס.
פעילותו כמנצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעת הבכורה של סרברייר כמנצח נערכה עם התזמורת הסימפונית האמריקאית בקרנגי הול בשנת 1965. סרברייר השתתף יחד עם סטוקובסקי ועוד מנצח בביצוע הבכורה בשנת 1965 של הסימפוניה הרביעית של צ'ארלס אייבס הנחשבת לקשה במיוחד, 50 שנה אחרי הלחנתה. כעבור מספר שנים ניצח עליה סרברייר לבדו וזו הייתה הקלטתו הראשונה. המגזין Hi-Fi News and Record Review כתב על כך "זה באופן ודאי אחד מהישגיו הגדולים של הגרמופון". החל משנת 1975 הפסיק להשתמש בשרביט המנצחים בעקבות פציעה בעת הניצוח.[3] בשנים 1983-1982 פעל סרברייר כמנצח האורח הראשי של התזמורת הסימפונית של אדלייד. הוצע לו תפקיד המנצח הראשי של תזמורת זו אבל לא היה יכול להסכים לתפקיד. לאופולד סטוקובסקי מינה אותו כסגן מנצח של התזמורת הסימפונית האמריקאית, תפקיד שבו כיהן חמש שנים עד שעבר לקליבלנד כמלחין הבית של תזמורת קליבלנד) 1970-1968 (לפי הזמנתו של גאורג סל, עם מלגה מקרן רוקפלר. סרברייר עבד גם כעוזרו של אנטל דוראטי בניצוח על תזמורת מינסוטה. בשנים 1968-1966 לימד באוניברסיטת מישיגן-איסט.
הסימפוניה השלישית והפנטזיה לכלי מיתר נמנות עם יצירותיו הידועות ביותר. סגנונו הוא אנרגטי, צבעוני ומלודי. אחת מיצירותיו היוצאות דופן היא הפסקליה ופרפטואום מובילה לאקורדיון ולתזמורת קאמרית. בשנת 2012 פרסם בחברת BIS Records קונצ'רטו לחליל עם טנגו לפי הזמנתה של החלילנית שרון בצלי. סרברייר ערך סיורי הופעות רבים עם תזמורות רבות, ביניהן התזמורת הסימפונית של פיטסבורג, התזמורת הפילהרמונית המלכותית, תזמורת פילהרמוניה, תזמורת הנוער של האמריקות, התזמורת הקאמרית הסקוטית. עם התזמורת הלאומית הרוסית הופיע בדרום אמריקה ובסין. את סיורו הבינלאומי הראשון ערך עם תזמורת ג'וליארד ב-17 מדינות בדרום אמריקה. בשנים 1964-1962 היה המנהל מוזיקלי של פסטיבל שייקספיר האמריקאי . סרברייר הקים את הפסטיבל הבינלאומי של האמריקות ופסטיבל מיאמי (1985) אותו ניהל כמנהל אמנותי. בפברואר 2002 ניצח על התזמורת בטקס פרסי גראמי בלוס אנג'לס, שכלל קטע נגינה בכינור בביצועו של ג'ושוע בל.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרברייר נשוי החל משנת 1969 לסופרן האמריקאית קרול אן פארלי (ילידת מדינת איווה 1946) לזוג נולדה בת. הם ערכו מספר הקלטות ביחד. סרברייר מתגורר לסירוגין בניו יורק ובלונדון.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1957, 1958 - שתי מלגות גוגנהיים
- מענקים מקרן רוקפלר
- מאיגוד המוזיקה של אוניברסיטת הווארד- עבור הפנטזיה לרביעיית מיתרים
- 1956 - פרס הקרן קוסביצ'קי בטנגלווד
- 1956 - פרס BMI למלחינים צעירים - עבור הסימפונה הראשונה והרביעייה לסקסופונים
- סרברייר נבחר למועמד ל-12 פרסי גראמי.
- הפרס לניצוח של קרן פורד בבולטימור (יחד עם ג'יימס לוויין)
- 1978 - פרס אליס דיטסון לניצוח מטעם אוניברסיטת קולומביה על מחויבותו למוזיקה האמריקאית.
- 2004 - פרס גראמי הלטיני על האלבום הקלאסי הטוב ביותר על הקלטת יצירתו, "סימופניית כרמן" (לפי ז'ורז' ביזה)
- 2005 - מועמדות לפרס גראמי הלטיני - על הקלטתו את הסימפוניה החמישית של אלכסנדר גלאזונוב
- פרס של Deutsche Schallplatten עבור הקלטת שלושת התקליטורים הראשונים עם הסוויטות למוזיקת סרטים של דמיטרי שוסטקוביץ' עם תזמורת הרדיו הבלגית
מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתזמורת סימפונית ולתזמורת קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
4 סימפוניות
- 1956 הסימפוניה מס.1 בחלק אחד Symphony No. 1, in one movement -בוצעה בבכורה ביוסטון, טקסס בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי
- 1958 פרטיטה (הסימפוניה השנייה) Partita (Symphony No. 2
- 2003 Symphony No. 3 for string orchestra & soprano ("Symphonie mystique") - הסימפוניה השלישית לתזמורת כלי קשת וסופרן "הסימפוניה המיסטית"
- אחרות:
- 1957 רגע פסיכולוגי לחצוצרה ותזמורת Momento Psicológico for trumpet & orchestra
- 1958 Poema Elegaico for orchestra פואמה אלגית לתזמורת - בוצע בבכורה על ידי התזמורת הסימפונית האמריקאית בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי - החלק השני מתוך ה"פרטיטה"
- 1962 "צבעים מגיים" - קונצ'רטו לנבל ולתזמורת קאמרית - "Colores Mágicos" Concerto for harp and chamber orchestra
- 1963 Symphony for Percussion (5 players) - סימפוניה לכלי הקשה (5 נגנים) - הוקלטה על ידי סר ג'ון אליוט גרדינר
- 1966 Passacaglia and Perpetuum Mobile, for accordion & chamber orchestra - פסקליה ופרפטואום מובילה לאקורדיון ולתזמורת קאמרית
- 1974 "Nueve" Concerto for double bass and chamber orchestra - קונצ'רטו לקונטרבס ולתזמורת קאמרית - הוזמנה על ידי נגן הקונטרבס גארי קאר
- 1999 Winterreise for orchestra מסע חורף לתזמורת
כולל "ארבע עונות" מאת מלחינים שונים, כשהחלק הרביעי הוא קונצ'רטו החורף של סרברייר:
- קונצ'רטו של קיץ מאת חואקין רודריגו
- קונצ'רטו של אביב מאת דריוס מיו
- הסתיו מאת ססיל שמינאד
- 1998 - הקונצ'רטו "החורף " לכינור ולתזמורת מאת סרברייר עצמו - הולחן עבור הכנר מייקל גוטמן
- Adagio לתזמורת - עיבוד לתזמורת של הווקליזה למקהלה
מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1948 סונטה לכינור סולו אופוס 1
- 1955 סונטה לוויולה סולו
- 1958סונטה לפסנתר Piano Sonata
- 1966 At dusk, in shadows for solo flute - "בין הערביים, בצללים" לחליל סולו
עוד יצירות קאמריות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1952 אלגיה לכלי קשת - בוצעה בבכורה בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי
- 1955 רביעייה לסקסופונים "טנגו בבלו" Tango in blue
- 1956 מוזיקה קטנה לחמישיית כלי נשיפה - "Pequeña Música" for woodwind quintet
- 1957 סויטה קאנינה לשלישיית כלי נשיפה Suite Canina (Canine Suite) for woodwind trio - נכתבה לזכר כלבו של המלחין
- 1960 Fantasia for strings פנטזיה לכלי קשת
- 1963 Variations on a Theme from Childhood, for trombone (or bassoon) & strings וריאציות על נושא ילדות לטרומבון (או פאגוט) ולכלי קשת
- 1965 Preludio Fantastico & Danza Mágica for 5 percussionists פרלוד פנטסטי וריקוד מאגי ל-5 נקשנים
- 1965 Passacaglia & Perpetuum Moboile, for solo accordion פסקאליה ופרפטואום מובילה לאקורדיון סולו
- 1965 "Six on TV" for wind quintet and 1 percussionist "- לרביעיית כלי נשיפה וכלי הקשה
- 1966 Manitowabing, for flute and oboe - מניטוואבינג לחליל ולאבוב
- 1967 "12 X 12" for winds, brass and - לכלי נשיפה, ויולה ו 12"
- 1973 Seis por Television -שישייה לטלוויזיה
- 1986 George and Muriel, for double bass, double bass choir & chorus -ג'ורג' ומוריאל - לקונטרבס, למקהלת קונטרבסים ולמקהלה
- 1991 Dorothy and Carmine!, for flute & strings - דורותי וכרמינה לחליל וכלי שקת
- 2009 Flute Concerto with Tango, for flute and string orchestra - קונצ'רטו לחליל עם טנגו לחליל ולתזמורת כלי קשת
- Tango en Azul - Tango in Blue 2001
Casi un Tango - Almost a Tango 2002, - לקרן אנגלית
מוזיקת במה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Orpheus x Light
סרברייר הלחין מוזיקה ללהקת הבלט ג'ופרי בלט. הקונצ'רטו שלו לנבל ולתזמורת, היצירה "צבעים מגיים" שימשו למופעים של להקת הבלט ג'ופרי בניו יורק, הפנטזיה לכלי קשת שימשה למופעים של להקת הבלט של פיטסבורג.
מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1955 שיר הגורל למקהלת א קאפלה Song of Destiny
- 1956 ווקליזה למקהלת א קאפלה Vocalise for choir a capella
- 1956 Song without name or words No. 1 שיר ללא שם וללא מלים מס.1
- 1958 שיר ללא שם וללא מלים מס.2 Song without name or words No. 2
- Erotica לקולות גבוהים ומקהלה
- Orpheus Times Light לקולות גבוהים ומקהלה
מוזיקת סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1965 Music for the film "The Star Wagon" מוזיקה לסרט "The Star Wagon" (בכיכובו של דסטין הופמן)
- 2009-They Rode Into the Sunset - Music for an Imaginary Film (לסרט דמיוני)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002 ,Michel Faure -José Serebrier, A Conductor And Composer At The Dawn Of The New Century
- Alan Pâris Dictionnaire des interprètes et de de l'interprétation musicale au XXe siècle, Bouquins, Robert Laffont, Paris 1995 p.871
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חוסה סרברייר
חוסה סרברייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חוסה סרברייר, באתר ספוטיפיי
חוסה סרברייר, באתר AllMusic (באנגלית)
חוסה סרברייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חוסה סרברייר, באתר Discogs (באנגלית)- חוסה סרברייר באתר musicalics
- ראיון אצל ברוס דאפי, 1998
- אתר פרס גראמי
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האתר הרשמי
- ^ A.Pâris
- ^ "People", TIME Magazine, April 7, 1975; "Conductor stabs himself... but the band plays on", Chronicle Telegram (Elyria, OH), March 25, 1975, p1