חג'ה (נפת קלקיליה)
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,500 (2006) |
| קואורדינטות | 32°12′17″N 35°07′50″E / 32.204744444444°N 35.130569444444°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
קַ֫רְיֶת חַ֫גֶּ'ה (בערבית: قرية حجّة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה. בסוף 2006 היו בכפר 2,529 תושבים. בעבר זהו היה כפר שומרוני חשוב. חלק מהמשפחות המצויות היום בכפר הן צאצאיהן של משפחות שומרוניות שהתאסלמו, ושמותיהם נרשמו בפנקס המתאסלמים שנוהל בידי מנהלת המחוז בתקופה הממלוכית בשכם. [דרוש מקור]
הכפר נמצא כ-420 מטר מעל פני הים, ושוכן על כביש 5506, שיוצא מכביש 55 באל פנדק לכיוון צפון, כ־13 ק"מ ממערב לשכם (נבלוס), וכ-18 ק"מ דרומית לטולכרם.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר היו שזיהו את היישוב עם חגלה, ישוב המוזכר ב"חרסי שומרון" (על שם חגלה אחת מבנות צלפחד) ממנו היו מביאים יין ושמן כמס לבית המלוכה שם.[1] אולם לאור המשך המחקר וניתוח תמונת תפרוסת הנחלות בהתאם ליישובים הנזכרים בחרסי שומרון וההתפרסות שלהם, הצעת זיהוי זאת נמצאת בספק, שכן הכפר יושב בתחום התפרסות היישובים שבנחלת אביעזר (אשר משתמר בכפר בזריה צפונית לחג'ה).[דרוש מקור][מפני ש...]
בתקופת בית שני זהו היה כפר שומרוני בשם "בית חגי", ובמקורות מהתקופה הרומית והביזנטית הוא נקרא בשם "קריית חגה".[2] כך גם מופיע שם הכפר ברשימת התעודות הממלוכיות והעות'מאניות, וכן בסקר ה-PEF מכונה הכפר בשם "קריית חג'ה".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקר ארכאולוגי שנערך בכפר לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו חרסים מתקופת הברזל ב' (ימי ממלכת ישראל), התקופה הפרסית, הרומית, הביזנטית, ימי הביניים והתקופה העות'מאנית.[3] במקום הייתה אוכלוסייה שומרונית החל מהתקופה ההלניסטית וכנראה עד ראשית התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.[4]
התקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתובת ארמית, שנמצאה בחפירות הר גריזים חרותה הכתובת 'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי' הוא קריית חגה (כפר חג'ה של ימינו)[5]
התקופה הרומית והביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הרוימת והביזנטית היה זה ישוב שומרוני חשוב שבו נולד בבא רבה,[6] מנהיג בולט של עדת השומרונים במאה ה-4, שעל-פי המקורות השומרוניים בנה בכפר בית כנסת. הכרוניקה השומרונית מספרת על הקמתם של שמונה בתי כנסת על ידי בבא רבה במספר יישובים באזור וביניהם בכפר חג'ה.[7]
במקור שומרוני אחר, ספר ה"תולידה", כרוניקה המתארת את תולדות השומרונים מימי יהושע בן-נון, נזכר אדם ששמו 'גבר בן כרמי מקרית חגה' (ארליך, תשמ"ה, עמ' 174).
בכפר התגלו מקוואות ותבליטים של מנורת שבעת הקנים, המעידים שבכפר הייתה אוכלוסייה שומרונית גם בתקופה הביזנטית ובתקופה הערבית המוקדמת.[4]
התקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1322, בימי הסולטן הממלוכי מוחמד בן קלאוון, נבנה בכפר מסגד. בשנים 1334-1335 נוסף למסגד מינרט. המבנים הללו נבנו בשמו של מוחמד בן מוסא בן אחמד, אימאם מקומי. לפי מצבתו, שנמצאת בתחומי המסגד, הוא מת בשנת 1348.[8]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר מופיע ברישומי המס העות'מאנים של שנת 1596, אז הוא השתייך לנפת בני צעב שבסנג'ק שכם. בכפר נמנו 96 בתי אב, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית ובה חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים ו/או כוורות, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות", בית בד לשמן זית או דבש ענבים, ומס מיוחד לתושבי האזור, סה"כ 19,200 אקצ'ה. הרווחים כולם הלכו לווקף (הקדש מוסלמי).[9]
במאה ה-18 היו תושבי חג'ה מהראשונים שירדו להתיישבות קבע באזור השרון והם ייסדו את הכפרים אג'ליל ושייח' מוניס.[10]
מקור תושבי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורם של תושבי חג'ה כיום הוא ממצרים, מתימן וגם מיפו, והם חיים במספר חמולות, ובהן בטא־חמד, בצלאת, מצאלחה, נופל, טיון, פרחאת ואחרות. לצד אלו, מתגוררת בכפר חמולה הידועה בשם "אל-ציפי". נטען כי תושבי המקום סבורים שחמולה זו מקורה במשפחה שומרונית בשם ציפור המטרי שככל הנראה התאסלמה בימי הביניים.[4]
פעילות טרור בחג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 ביולי 2006 הגיע ד"ר דניאל יעקבי לתקן את רכבו במוסך של אחמד טיון בחג'ה, ונרצח בעת ההמתנה על ידי אחיו של בעל המוסך, טיון טיון, שניהם תושבי הכפר. הרוצח ואחיו הכניסו את גופת הנרצח לרכב והציתו אותו. לאחר כשלוש שנים השב"כ פענח את הרצח.[11]
כוחות הנדסה של אוגדת איו"ש בשיתוף עם לוחמי משמר הגבול והמנהל האזרחי הרסו ביוני 2016 את בית המחבל בשאר מצאלחה שבחג'ה.[12]
אתרי טבע ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליד הכפר הוכרזה שמורת טבע - "שמורת נבי רביח" - חורשת עצים סביב קבר קדוש. השמורה הוכרזה ב-1 ביולי 1986 ומשתרעת על 45 דונם. סביב מבנה הקבר נמצאים שרידי גיתות ובור מים. במקום גדל עץ חרוב גדול (בעל שבעה גזעים) ובקרבתו אלת המסטיק, אשחר ועוזרר קוצני. מההר תצפית יפה על כל מערב השומרון עד לשפלת החוף.
- בכפר שני קברים מקודשים:שֵׁיח' עַטָא בצד הכביש מדרום ונָבֵּי רַבַּח בראש הגבעה לעיל. מצפון לכפר יש בור קארסטי:קוטרו מטרים אחדים ועומקו כמה עשרות מטרים - ראו את פיתחו בתמונה.
- צפונית מערבית לכפר חג'ה נמצאת שמורת קמין חג'ה. שם השמורה לפי הצורה הקרסטית שלה (קמין) ולפי דמיון הצליל לכפר הסמוך. שם נלווה: שמורת בור חג'ה. זוהי שמורת טבע נקודתית סביב בור קרסטי המצוי באזור שטוח, במרכזו של בולען קטן. במקום נחשפים סלעי גיר מגיל הטורון. קוטר הבור מטרים אחדים ועומקו כמה עשרות מטרים. קירותיו זקופים ויורדים אנכית למעמקים. תהליך היווצרותו אינו ברור.[13]
- שמורת שלולית פונדוק - (בִּרְכֶּת עָסְכּוּר - בפי התושבים) נמצאת כ-0.6 ק"מ מכוון אל-פנדק אל כפר חג'ה. זוהי שמורה נקודתית סביב שלולית חורף. בתוכה בעלי חיים זעירים שונים. בקרקעית השלולית צומח בצפיפות "דמסון כוכבני", צמח נדיר המוכר בעיקר בגולן ובשפלת החוף. בשולי השלולית גדלה פרעושית-סיצילית.[14]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הבור עמוק ומפותל במיוחד לרגלי השמורה -
שמורת הטבע - החורשה בפיסגה - א נבי רבח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר חג'ה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- עמית מנדלסון, שמורת נבי רביח, טבע ונופים בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך ישראל, 2010, עמ' 289-290
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך, 2010, עמ' 290
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 226
- ^ 1 2 3 Erlich (Zhabo), Ze’ev H.; Rotter, Meir (2021). "ארבע מנורות שומרוניות בכפר חג'ה שבשומרון" [Four Samaritan Menorahs from the village of Hajjeh, Samaria]. במעבה ההר. Ariel University Publishing: 188–204. doi:10.26351/IHD/11-2/3.
- ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים, ישראל: יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, 2002, עמ' 249
- ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים, ישראל: יד יצחק בן-צבי , רשות העתיקות, 2002, עמ' 248
- ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים ישראל: יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, 2002, עמ' 267
- ^ Sharon, 2013, pp. 270-277
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 139
- ^ Roy Marom, Al-Sheikh Muwannis: Transformations in the Arab Countryside between the Mountainous Interior and the City of Jaffa, 1750-1848 הכפר אלשיח' מונס תמורות במרחב הכפרי הערבי בין שדרת ההר לעיר יפו 1948-1750, קתדרה, 2023-01-01
- ^ פוענח רצח ד"ר דניאל יעקובי ז"ל שנרצח ביולי 2006, באתר www.shabak.gov.il
- ^ שבתי בנדט, צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את פיגוע הדקירה ביפו, באתר וואלה!, 21 ביוני 2016
- ^ עמנואל הראובני, קום והתהלך בארץ, חמישית, ישראל: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985, עמ' 267
- ^ עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ, ישראל: משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1985, עמ' 270
 | ||
|---|---|---|
| ערים | קלקיליה | 
|
| מועצות מקומיות | חבלה • כפר ת'ולת' • עזון | |
| כפרים | אבו סלמאן • אימאתין • אל-פונדוק • באקת אל-חטב • בית אמין • ג'יוס • ג'ינסאפוט • ג'ית • עזון • חג'ה • כפר לאקף • כפר קדום • נבי אליאס • סניריא • עזון עתמה • עיזבת א-טביב • ערב א-רמאדין • פלאמה • פרעתא • ראס א-טירה • ראס עטייה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
