זעמן שחור
 זעמן שחור
| |
|---|---|
זעמן שחור טורף קמטן חורש, צולם בעמק האלה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | זעמניים |
| סוג: | Dolichophis |
| מין: | זעמן שחור |
| שם מדעי | |
 Dolichophis jugularisליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
זַעֲמָן שָׁחור (שם מדעי: Dolichophis jugularis[2]) הוא מין של נחש במשפחת הזעמניים והארוך בנחשי ישראל[3][4], תפוצתו באזורים הלא מדבריים באיראן, עיראק, טורקיה, קפריסין, ירדן, סוריה וישראל. הזעמן השחור אינו ארסי, ובשל רעבתנותו הגדולה נחשב למועיל שבנחשים בהדבירו מכרסמים רבים, ואף נחשים ארסיים באזורי תפוצתו כגון צפע מצוי. זעמן שחור הוא נחש פעיל למדי ומהנפוצים בנחשי ישראל. ככל נחשי ישראל הוא בעל חיים מוגן, ואסור להחזיקו בשבי ללא היתר ממשלתי מיוחד.
תיאור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבעיו של זעמן שחור משתנים ללא היכר מצעירותו לבגרותו. בצעירותו ועד הגיעו לאורך של כ-1.2 מטר לערך צבעו יהיה חום-אפרפר כאשר גופו מנוקד בנקודות קטנות שחורות או אפורות באופן לא אחיד[3]. בבגרותו אותן נקודות ישחירו ויגדלו עד אשר צבעו יהיה שחור אחיד ומבריק, ובטנו תהיה בצבע אפור. בישראל עשוי אורכו להגיע עד 2.5 מטרים (8.2 רגל) ולמשקל של כ-2 ק"ג, מחוץ לישראל נצפו גם פרטים באורך של עד 3 מטר[3]. בישראל קרובים לאורך זה, אך קצרים במעט, כרכן הקרינים (שגופו עבה משל הזעמן) ותלום קשקשים מצוי. ראש הזעמן השחור אינו רחב בהרבה מצווארו, עיניו ואישוניו עגולים וגדולים יחסית וראייתו טובה. חוש הראייה המפותח מצביע כי עיקר פעילותו של נחש זה בשעות היום ומקצתה בשעות הלילה. זעמן שחור הוא נחש פעיל ומהיר למדי המגיע ל-9 קמ"ש (2.5 מטר לשנייה). גופו הארוך עשוי מכ-400 חוליות המסייעות לפיתוליו האקרובטיים של הנחש כמו גם מערכת שריריו המפותחים ההופכות אותו למטפס מצוין, אם כי הוא שוכן קרקע רוב זמנו. זעמן שחור נפוץ מאזור קו באר שבע וצפונה, אינו שוכן באזורים חוליים, מדבריים או מדבריים למחצה.
בעבר נפוצה סברה מוטעית כי כל נחש שחור בארצנו אינו ארסי ואינו מסוכן ואף שם זה שימש כשם נרדף לזעמן השחור, אולם סברה זו אינה נכונה לגבי מיני נחשים שחורים אחרים. דומים לזעמן השחור בארצנו שני נחשים - פתן שחור מצוי ושרף עין גדי שאזור תפוצתם הוא מדברי או מדברי למחצה, והם נחשים ארסיים, שרף עין גדי אף נחשב לנחש הארסי ביותר בארצנו[5]. דרושה עין מנוסה להבחין בין המינים. באופן כללי אזור מחייתם של שני נחשים ארסיים אלו אינו חופף בעיקרו לאזור מחייתו של זעמן שחור בישראל ובניגוד אליו הם נחשים הפעילים בעיקר בלילה, אולם לא באופן בלעדי ולכן אין להסתמך על כך כגורם מזהה. כאשר נחש שחור קצר ממטר הוא בהכרח יהיה ארסי, היות שזעמן שחור מחליף צבעו מחום-אפרפר לשחור רק כאשר הוא ארוך ממטר. הנחש הארסי שעיקר אזור תפוצתו חופף לזה של הזעמן השחור בישראל הוא הצפע המצוי.
התגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנהגותו של הזעמן השחור ביישנית, והוא נמלט במהירות רבה לפני שניתן להבחין בו. כאשר הוא נתפס או נלכד לפינה ללא מוצא, הוא מסתובב לעבר התוקף וזוקף את פלג גופו העליון בצורת S כשהוא מתוח כקפיץ המוכן לזנק קדימה לנשיכה. הוא גם מתגונן בנשיפות בנוסף לניסיונות נשיכה מהירים ביותר. על אף שאינו ארסי, נשיכתו מכאיבה והוא עלול לאחוז ממושכות בתוקפו בחוזקה בשיניו, כשהוא מותיר פצע מדמם[6]. לצד סקרנותו הרבה של נחש זה, הטמפרמנט הפעיל החם והאגרסיבי הוא גם מקור שמו של הנחש - זעמן. בניגוד לנחשים אחרים, קשה עד מאוד להרגיעו ולכן אינו מועדף כחיית מחמד במדינות שמותר לגדלו.
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תזונתו של זעמן שחור מגוונת ומורכבת ממכרסמים, זוחלים, דו-חיים וציפורים. תזונתו המועדפת היא מכרסמים, והוא עשוי לבלוע טרף הגדול באופן משמעותי מגודל ראשו כאשר הגודל המרבי המועדף עליו הוא כשל חולדה בוגרת. בבדיקת תכולת קיבתם של פרטים מתים במצרים ובעיראק נמצא כי טרפו של זעמן שחור עשוי לכלול גם גורי חתולים, ארנבים צעירים צבים וביצי עופות ונחשים אחרים[6] ואף קניבליזם[7]. הצעירים מעדיפים לטאות בשלבי חייהם המוקדמים.
זעמן שחור מאתר את טרפו בעזרת שני חושיו המפותחים - חוש הריח וחוש הראיה שלו. כאשר מאתר אזור בו נמצא טרפו באמצעות חוש הריח הוא אורב לטרף, ובעזרת זריזותו ומהירותו הגדולה תוקף את טרפו, אוחז בו בשיניו החדות ולוחץ אותו בגופו אל הקרקע עד אשר הטרף חדל לזוז וליבו נודם. לעיתים, כשהקרקע אינה מתאימה לכך, חונק את טרפו ומשתק אותו. בעת הבליעה הזעמן השחור מפריש רוק על הטרף על מנת להקל את בליעתו. רעבתנותו של הזעמן השחור גדולה עד מאוד, והוא מסוגל לבלוע כ-10 עכברים בוגרים ברצף - בזה אחר זה, ובעת מחסור מסוגל לצום במשך חודשים רבים. בזמן עונת רביית העופות חומס הזעמן קנים פעילים, וטורף את כל הגוזלים בקן. כושר הטיפוס המעולה של נחש שוכן קרקע זה מסייע לו להגיע לקנים גבוהים בצמרות העצים.
רעבתנותו הגדולה מועילה לאדם, ובמיוחד לחקלאים בסביבת לולים, אסמי תבואה וכל מוקד המהווה משיכה למכרסמים, לרבות יישובי האדם. לכן מעדיף להימצא באזורים השופעים בטרף.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין שוני בולט במופע בין זכרים ונקבות. תקופת הרבייה של הזעמן השחור מתרחשת בתחילת האביב. הנקבות משחררות פרומונים שנקלטים על ידי חוש הריח המפותח אצל הזכרים באזור כולו. בתקופה זו זכרים מתלפפים סביב הנקבה ויוצרים "כדור הזדווגות", עד אשר הזכר המתאים מיישר את גופו מתחת לנקבה ומזדווג עמה במשך שעות.
כ-45 יום לאחר ההפריה הנקבה מטילה ביציה אל גומחה באדמה לחה, לה זקוקות הביצים לצורך התפתחות תקינה של העוברים. מספר הביצים נע בין 7 ל-11, והן מוארכות. לאחר הטלת הביצים הנקבה עוזבת את הקן מבלי לשוב אליו. לאחר כחודשיים בוקעים האבקועים הצעירים, ומרגע זה הם עצמאיים וחזקים על מנת לצוד את מזונם בעצמם. ישנם תיעודים של זעמנים שחורים שטרפו את בני מינם, על אף שמין זה אינו בעל נטייה מובהקת לקניבליזם.
אויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אויביו הטבעיים של זעמן שחור הם עופות דורסים כגון חיוויאי הנחשים ויונקים טורפים כגון נמייה מצויה. אחוז קטן מהפרטים הצעירים מגיעים לבגרות, ולהם אויבים רבים כגון עורבים[8], חתולים נחשים אחרים ואפילו פרטים בוגרים של בני מינם. פרטים בוגרים מיטיבים להתגונן מפני טורפים רבים. האדם מהווה אחת מהסכנות העיקריות לשרידותם. פעמים רבות מתחמם הזעמן בשמש על כבישים. בשל חיבתו זו, הוא נמצא פעמים רבות דרוס בדרכים. פעמים רבות נחש זה נהרג במכוון על ידי בני האדם בעיקר בשל החשש הכללי מנחשים ומחוסר הכרה והבנה כי נחש זה מועיל ביותר לאדם, ובלתי מזיק לו.
קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 154-156
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זעמן שחור, באתר ITIS (באנגלית)
- זעמן שחור, באתר NCBI (באנגלית)
- זעמן שחור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- זעמן שחור, באתר GBIF (באנגלית)
- זעמן שחור, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- זעמן שחור (Coluber jugularis), באתר סנופי
- תמונות רבות של זעמן שחור, באתר טבע חברה חינוך
- זעמן שחור, סרטון באתר עמותת מן השדה
- ארז ארליכמן, נחש קרב: זעמן שחור נגד שלושה עורבים, באתר ynet, 29 באפריל 2014
- סרטי וידאו
- זיווג של זעמן שחור במושב כוכב מיכאל, באתר YouTube
- זעמן שחור טורף עכבר בשבי, באתר YouTube
- זעמן שחור טורף קן תוכים, באתר YouTube
- לכידת זעמן שחור בהליכון ספורט, צהלה, ת"א, באתר YouTube
- עוצר נשימה: זעמן שחור נגד חיוויאי, באתר רשת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זעמן שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פנחס אמיתי ועמוס בוסקילה "מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל", הוצאת כתר, 2006
- ^ 1 2 3 ד"ר אברהם ארבל ועזריה אלון (1984), החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 -דו-חיים וזוחלים. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, עמ' 120
- ^ Dolichophis jugularis (LINNAEUS, 1758) באתר The Reptile Database
- ^ על פי מדד LD50
- ^ 1 2 Coluber jugularis מאתר reptilia.dk
- ^ CFT2063, זעמן שחור (Dolichophis jugularis) הכוכב העירוני, באתר מוקד לוכדי נחשים, 2023-10-11
- ^ ארז ארליכמן, נחש קרב: זעמן שחור נגד שלושה עורבים, באתר ynet, 29 באפריל 2014