ונגת הקסדה

ונגת הקסדה
מצב שימור
	מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	ונגיים
סוג:	Euryceros
מין:	ונגת הקסדה
שם מדעי
	Euryceros prevostii; ‏לסון, 1831
תחום תפוצה

ונגת הקסדה (שם מדעי: Euryceros prevostii) היא מין אנדמי למדגסקר של ציפור שיר ממשפחת הוונגיים והציפור היחידה בסוגה. ונגת הקסדה מובדלת בקלות משאר בני משפחתה בגלל גופה השחור-כחלחל, כנפיה האדמדמות ומקורה הגדול, הכחול. בתי הגידול של מין זה הם יערות השפלה והיערות ההרריים הנמוכים (עד לגובה של 800 מ' מעל גובה פני הים) בצפון-מזרח האי. מצב השימור של מין זה מוגדר על ידי ארגון השימור העולמי כ"פגיע", בשל הרס מתמשך של בתי הגידול שלו.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונגת הקסדה היא המין היחיד בסוג Euryceros. בדומה לשאר מיני הוונגות, גם היא מוינה בשלב מוקדם יותר למשפחת החנקניים. ב-1936 העביר האורניתולוג אוגוסטין ראנד אותה, עם כל מיני הוונגות, למשפחה נפרדת. ב-1960 מוינה ונגת הקסדה למשפחת הוונגיים, אליה היא שייכת עד היום (2022).

המין הקרוב ביותר לוונגת הקסדה הוא הוונגה האדמונית; ככל הידוע לנו כיום, ההתפצלות בין שני המינים התרחשה לפני כ-800,000 שנים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונגת הקסדה היא המין השני בגודלו במשפחת הוונגיים, לאחר הוונגה המגלנית. אורכה נע בין 28 ל-31 ס"מ, ומשקלה נע בין 84 ל-114 גרם. הפרט הבולט ביותר בהופעתה הוא המקור המאסיבי. אורכו כ-51 מ"מ, רוחבו כ-30 מ"מ וצבעו כחול זוהר עם כתם שחור בקצהו. צבע הנוצות באזור הראש, הצוואר, הגרון, החזה והבטן הוא שחור-כחלחל, וכך גם נוצות הכיסוי הראשוניות (אנ') ונוצות התעופה. הגב ושאר חלקי הכנף חומים-אדמדמים, וכך גם חלקו התחתון של הזנב. הזוויגים דומים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוונגה היא מין ביישני, ולכן לא ידוע רבות על התנהגותה. היא ניזונה בעיקר מחרקים, כחלק מלהקות שכוללות פרטים ממינים שונים; תזונתם של הגוזלים מגוונת יותר, והיא כוללת גם חלזונות, לטאות, עכבישים וסרטנים. כל אלו נתפסים בידי הוונגה על ענפי העצים וגזעיהם, ועל הקרקע. קריאתה של הונגה דמוית-חליל.

ונגת הקסדה היא מין מונוגמי, שמתרבה באופן עונתי: עונת הרבייה בחצי-האי מאסאולה, למשל, נמשכת מאוקטובר לינואר. הזכר והנקבה בונים יחד קן שקוטרו כ-15 ס"מ מסיבי צמחים, טחבים וזרדים, בהתפצלות ענפים ובגובה מעל הקרקע של כ-2 עד 4 מ'. ישנו תיעוד של חיזור של הזכר אחרי הנקבה על ידי האכלתה. גודל התטולה הוא 2-3; צבע הביצים לבן-ורדרד.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הרס היערות בהן חיות הוונגות על-מנת לנצל שטחים אלו לחקלאות וייעור, ונגת הקסדה נחשבת כנמצאת בסיכון. מספרן של הוונגות ממין זה מוערך כנמצא בטווח של 600 עד 15,000 פרטים, והאזורים בהן הם חיות מופרדים עם הזמן זה מזה. לפי סימולציות, מוערך שבשל שינוי האקלים, רוב תחומי המחייה שעוד נשארו להן ייעלמו תוך כ-50 שנים.