ולרי פופנצ'נקו

ולרי פופנצ'נקו
Валерий Владимирович Попенченко
לידה	26 באוגוסט 1937; מוסקבה, ברה"מ
פטירה	15 בפברואר 1975 (בגיל 37); מוסקבה, ברה"מ
מידע כללי
מדינה	ברית המועצות
השכלה	Tashkent Suvorov Military School; Golitsyn Frontier Institute; F. E. Dzerzhinsky Naval Engineering Academy ;
משקל	75 ק"ג
גובה	1.75 מטרים
ספורט
ענף ספורט	אגרוף
הישגים
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל; Val Barker Trophy; מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

ולרי ולדימירוביץ' פופנצ'נקו (ברוסית: Вале́рий Влади́мирович Попе́нченко;‏26 באוגוסט 1937, קונצבו - 15 בפברואר 1975, מוסקבה) היה מתאגרף סובייטי, אלוף המשחקים האולימפיים 1964 בטוקיו, פעמיים אלוף אירופה (1963, 1965), שש פעמים אלוף ברית המועצות (1960- 1965). אמן ספורט מכובד של ברית המועצות (1964). מתאגרף מצטיין של ברית המועצות (1964) והמתאגרף הסובייטי היחיד שזכה בגביע ול בארקר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולרי פופנצ'נקו נולד ב-26 באוגוסט 1937 בקונצבו (כיום חלק ממוסקבה) במשפחתו של טייס צבאי. לאחר מותו של אביו בחזית המלחמה, אמו של ולרי שלחה אותו לבית הספר סובורוב בטשקנט, שם החל בגיל 12 להתאגרף בהדרכתו של יורי מטולביץ'-אילייצ'ב.

ב-1955 זכה באליפות ברית המועצות לנוער. באותה שנה, לאחר שסיים את לימודיו במכללה בהצטיינות, הוא עבר ללנינגרד, שם החל לעבוד איתו מאמן אגודת הספורט דינמו גריגורי קוסיקיאנץ. ב-1955 הפך לצוער של בית הספר הגבוה של הצי בלנינגרד.^[1]

בשנת 1960 הוא זכה בתואר אלוף ברית המועצות במשקל בינוני ולאחר מכן זכה באליפות עוד חמש פעמים. בשנת 1963, באליפות אירופה שנערכה במוסקבה, הוא זכה לראשונה בתחרות בינלאומית.

הוא יצא להתמודד במסגרת המשחקים האולימפיים בטוקיו. היריב האולימפי הראשון סולטאן מחמוד מפקיסטן לא הצליח לעמוד בסיבוב, הקרב הופסק לאחר שתי נפילות. המתאגרף הסובייטי ניצח במשחק השני מול ג'ו דארטי הגנאי. במשחק הבא עם הפולני תדיאוש ולאסק, פופנצ'נקו ניצח ביתרון ברור. הקרב האחרון באולימפיאדה נמשך פחות מדקה, אלוף גרמניה 5 פעמים אמיל שולץ הודח בסיבוב הראשון. בכל אולימפיאדה, המתאגרף הטכני ביותר זכה בגביע ול בארקר; בטוקיו, ולרי פופנצ'נקו הפך לזוכה והיה הסובייטי הראשון לזכות בגביע זה.

לאחר שזכה באולימפיאדה, הוא זכה באליפות אירופה הבאה (1965), ולאחר מכן עזב במפתיע את הספורט הגדול, עם 200 ניצחונות ב-213 קרבות. הסיבה לעזיבה הייתה, לדברי פופנצ'נקו עצמו, הופעת מה שמכונה "זבובים" מול עיניו, לאחר פגיעות בראשו. הספורטאי עבר למוסקבה, עסק בעבודה מדעית, הגן על התזה שלו כמועמד למדעים טכניים ועבד באוניברסיטה הטכנית הממלכתית באומן שבמוסקבה כראש המחלקה לחינוך גופני. בנוסף, פופנצ'נקו כתב שירה, ידע אנגלית בצורה מושלמת ושיחק שח.

חינוך והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבוגר בית הספר הגבוה להנדסה וטכנית ימית (VVITU), הפקולטה לאינסטלציה (1960) בלנינגרד התקבל כראש המחלקה לחינוך גופני של בית הספר הטכני הגבוה במוסקבה על שם באומן בשנים 1970—1975 והיה פרופסור באקדמיה (1972). חבר במפלגה הקומוניסטית מאז 1960. בשנים 1966—1970 היה חבר בוועד המרכזי של הקומסומול.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מת ב-15 בפברואר 1975 כתוצאה מתאונה מסתורית, כשהוא נפל מגרם מדרגות ללא מעקה של הבניין הראשי הלא גמור של האוניברסיטה הטכנית הממלכתית של מוסקבה. פופנצ'נקו עף מגובה שלוש קומות ומת מיד. הוא נקבר במוסקבה בבית הקברות וודנסקויה (חלקה 29).

עוזרו של התובע הכללי של ברית המועצות לפיקוח בתחום ביטחון המדינה, ויקטור איליוחין פיקח על תיק זה עקב נסיבות שהתגלו ונקבע כי פופנצ'נקו הגיש דו"ח על הצטרפותו לחיל הקוסמונאוטים, אך מכיוון שהיה קצין חיל הים, ובעבר שירת במשמר הגבול, הדבר גרם לחוסר הסכמה בין חיל האוויר לבין הצי על הכפיפות והרכבן של תוכניות החלל והרכב המשתתפים; כמו כן, חומרים על תוכנית החלל נעלמו מהמחלקה שלו במכון, מה שגרם לפתיחת תיק פלילי לפי סעיף 64 של הקוד הפלילי באשמת "בגידה במולדת".

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט העלילתי "אדון נוקאאוט" בבימויו של ארטיום מיכאלקוב על פי תסריט מאת האחים ולדימיר ואולג פרסניאקוב מתוכנן לצאת לאקרנים בשנת 2022 ומגולל את קורות חייל של המתאגרף. את פופנצ'נקו ויקטור חוריניאק ולצידו מככב בסרט סרגיי בזרוקוב כמאמנו.