ולטר סוסקינד
 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1906 לידנשייד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1945 (בגיל 38) אושוויץ, רפובליקת פולין |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה, גרמניה |
| מקום מגורים |
האגן |
  | |
ולטר סוסקינד (בהולנדית: Walter Süskind; 29 באוקטובר 1906 – 28 בפברואר 1945) היה יהודי גרמני ממוצא הולנדי, שהיה ביודנרט בתקופת מלחמת העולם השנייה והציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט ואחרים, כמה מאות ילדים יהודים (מספר הילדים שניצלו נע בין 1,000-600 על פי מקורות ועדים שונים). בינואר 2012 נעשה סרט הולנדי על פעולתו בשואה - סוסקינד[1].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. נישא ליוהנה לבית נאט (1906 - 1944) ונולדה להם בת אחת - איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת למרגרינה. ב-1938 ברח מאימת הנאצים, מגרמניה להולנד, מתוך כוונה להמשיך לארצות הברית, אך לא הצליח בהמשך הבריחה כמתוכנן ונאלץ להישאר עם משפחתו בהולנד.
איש היודנרט ומציל ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.
בעקבות כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940 "ארגנו" הכובשים את היהודים וסוסקינד צורף ליודנרט ההולנדי. הוא היה מנהל התיאטרון ההולנדי - Hollandsche Schouwburg באמסטרדם, בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), כאשר החל גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה. יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו בתיאטרון שלו, כאשר בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש" (De Creche - "הפעוטון") שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool, שמנהלו יוהאן ואן הולסט היה לימים סנאטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כאחד מחסידי אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הולסט החלו להעביר ילדים מהתיאטרון ומבית היתומים, לסמינר של ואן הולסט והוא שלח אותם הלאה, לכפרים שונים מחוץ לאמסטרדם. במהלך כל חודשי פעילותם זו, הם נעזרו גם באנשי מחתרת הולנדים. על פעילותם של סוסקינד[2] ואשתו, בהצלת יהודי הולנד, נעשה בינואר 2012 סרט הולנדי בשם "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי הידוע - רודולף ואן דן ברג.
סוסקינד, ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק (Westerbork) בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים, לאושוויץ, שם נרצחה גם היא, כמותם. סוסקינד ומשפחתו גורשו אף הם ב-1944 לווסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים, לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם, אך משנכשל בהוצאת משפחתו מהמחנה, חזר לווסטרבורק וגורש עימה למחנות ההשמדה. אשתו ובתו מתו באושוויץ באוקטובר 1944 ואילו הוא מת בפברואר 1945, במהלך צעדות המוות שהצעידו הנאצים את שרידי מחנות ההשמדה, לקראת סוף המלחמה. בסרט תעודה על סוסקין מ-2005 (Secret Courage: The Walter Suskind Story, דקה 1:05:00) הועלתה הגרסה כי נרצח על ידי היהודים במחנה ההשמדה אושוויץ בגלל תפקידו ביודנרט ההולנדי באמסטרדם.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה קצרה של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר המוזיאון להיסטוריה יהודית
- פרטים ביוגרפיים אחדים של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר KRO
- עופרה עופר אורן, מה קרה למנהל התיאטרון שהציל מאות ילדים יהודים, בבלוג סופרת ספרים, 4 בספטמבר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על הסרט סוסקינד, באתר IMDb
- ^ Dirk de Klein, FORGOTTEN HERO- WALTER SÜSKIND, History of Sorts, 25/7/2016 (באנגלית)
- ^ https://vimeo.com/428194520