ולטר גראב

ולטר גראב
	ולטר גראב
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	17 בפברואר 1919; וינה
פטירה	17 בדצמבר 2000 (בגיל 81); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	היסטוריה
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מקום לימודים	אוניברסיטת המבורג
מנחה לדוקטורט	פריץ פישר
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
	חקר ההיסטוריה של אירופה

וַלטר גרָאב (Walter Grab;‏ 17 בפברואר 1919 – 17 בדצמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי ממוצא אוסטרי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חוקר גרמניה וצרפת בעת החדשה ומייסד מכון "מינרבה" להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראב נולד בשנת 1919 בווינה למשפחה יהודית ממעמד הביניים. בשנת 1938, כשהיה בן 19, נמלטה משפחתו לארץ ישראל בעקבות האנשלוס. בארץ עסק בעבודת כפיים ובמסחר בארנקים, ובשנות הארבעים לחייו החל בקריירה אקדמית בזכות פרופ' צבי יעבץ שהסכים לקבל אותו ללימודים ללא בגרות.^[1] לבסוף גראב הפך לאחר מבכירי ההיסטוריונים בארץ ובעל מוניטין בינלאומי. עשה את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1962 סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ופילוסופיה ובשנת 1965 סיים דוקטורט באוניברסיטת המבורג בהנחיית פרופ' פריץ פישר. הוא לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב^[2], קיבל פרופסורה בשנת 1970, ובשנת 1985 יצא לגמלאות. נפטר ממחלה בשנת 2000 בתל אביב.

היה נשוי לעליזה ארליך ואב למאיה ולאלכסנדר גראב, כיום פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מיין. מאז מותו נערך מדי שנה ערב עיון לזכרו בנושא היסטוריה אירופית באוניברסיטת תל אביב.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית^[3].