ויקטור קמפנרטס

ויקטור קמפנרטס
Victor Campenaerts
	קמפנרטס ב-2015
לידה	28 באוקטובר 1991 (בן 32); וילריק, בלגיה
גובה	173 ס״מ
משקל	72.5 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	נגד השעון
קבוצה נוכחית	לוטו–סודאל
קבוצות עבר	לוטו אנ.אל יומבו (2016– 2017) ; טופספורט פלנדרן (2014–2015) ; לוטו–סודאל (2018–2019) ; NTT Pro Cycling ‏ (2020-2021)
הישגי שיא	שיא השעה (55.089 ק"מ) ; גרנד טורס: ג'ירו ד'איטליה: קטע אחד (2021) מרוץ אופניים חד-יומי אליפות אירופה בנגד השעון (2017, 2018) ; אליפות בלגיה בנגד השעון (2016, 2018) ;
	www.victorcampenaerts.be
	מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיה
אליפות העולם באופני כביש
אליפות אירופה באופני כביש

ויקטור קמפנרטס (באנגלית: Victor Campenaerts; נולד ב-28 באוקטובר 1991) הוא רוכב אופני כביש בלגי בקבוצת לוטו–סודאל. קמפנרטס מחזיק בשיא השעה הנוכחי, עם 55.098 קמ"ש. הוא אלוף אירופה שנתיים ברציפות במרוץ נגד השעון (2017, 2018), ומדליסט הארד מאליפות העולם בנגד שעון ב-2018.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפנרטס ניצח במרוץ נגד השעון באליפות אירופה עד גיל 23, לאחר שהקדים את אולכסנדר גולובש ואת יאשה סוטרלין. הוא ניצח גם במרוץ נגד השעון באליפות בלגיה עד גיל 23. באליפות העולם עד גיל 23, סיים את המרוץ נגד השעון במקום השמיני.

קבוצת טופספורט פלנדרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפנרטס הצטרף לקבוצת הבלגית "טופספורט פלנדרן". הוא סיים שביעי באליפות בלגיה במרוץ נגד השעון.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפנרטס סיים רביעי במרוץ סטר זי.אל.אמ, הוא סיים חמישי באליפות בלגיה במרוץ נגד השעון, 1:19 דקות אחרי המנצח, יורגן ואן דן ברוק. הוא סיים שני בטור דה ואלוני, לאחר שפיגר ב-22 שניות אחרי המנצח, ניקי טרפסטרה, וניצח את דירוג הצעירים במרוץ. ביחד עם קבוצתו (מרוץ קבוצתי נגד השעון), הוא ניצח את מרוץ דו נורמנד.

קבוצת לוטו אנ.אל יומבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל, קמפנרטס הפך לאלוף בלגיה במרוץנגד השעון, לאחר שהקדים את איב למפרט ב-3 שניות ואת בן הרמנס ב-12 שניות. הוא רכב לראשונה לגרנד טור, כאשר ב-אוגוסט נבחר לסגל קבוצתו לוואלטה אספנייה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה המקום החמישי בקטע ה-19, שהיה נגד השעון. הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה, לאחר שהפסיד לג'ונתן קאסטרוייחו שזכה בזהב, ב-30 שניות.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפנרטס ניצח את הקטע השלישי בוואלטה אנדלוסיה, שהיה מרוץ נגד השעון. הוא סיים תשיעי במרוץ חץ בראבנט (אנ'). קמפנרטס נבחר לג'ירו ד'איטליה, אך פרש במהלך הקטע ה-16. ב-3 באוגוסט, הוא הפך לאלוף אירופה במרוץ נגד השעון, לאחר שהקדים את מאצ'יי בודנאר הפולני ב-2 שניות ואת ראיין מולן ב-4 שניות. הוא סיים רביעי בטור של בריטניה, ובמקום ה-16 בנגד השעון באליפות העולם. הוא סיים חמישי במרוץ חרונו דה נאסיון.

קבוצת לוטו סודאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפנרטס התחרה בג'ירו ד'איטליה, הוא ניצח את אליפות בלגיה במרוץ נגד השעון בפעם השנייה, וגם את אליפות אירופה במרוץ נגד השעון, לאחר שהקדים את ג'ונתן קאסטרוייחו בשנייה אחת בלבד. ב-וואלטה אספנייה בה התחרה, סיים שלישי בקטע הראשון, וחמישי בקטע ה-12. בסופו של דבר, סיים במקום ה-102 הכללי. הוא זכה במדליית הארד באליפות העולם במרוץ נגד השעון, לאחר שסיים כ1:21 אחרי רוהאן דניס המנצח. את מדליית הכסף הוא פספס לאחר שסיים במרחק של מאיות בודדות מטום דימולן, שזכה בה.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2019 פתח קמפנרטס עם ניצחון בקטע מרוץ נגד השעון השני (קטע 7) בטירנו - אדריאטיקו. ב-16 באפריל, קמפנרטס שבר את שיא השעה של בראדלי ויגינס (54.526 ק"מ) שהחזיק שלוש שנים, עשרה חודשים ותשעה ימים, וקבע שיא השעה החדש, 55.089 ק"מ^[1] ובכך הפך קמפנרטס לבלגי השלישי שמחזיק בשיא השעה, אחרי אדי מרקס ופרדיננד ברק. ב-ג'ירו ד'איטליה, הוא סיים שני גם בקטע מרוץ נגד השעון השני (קטע 9, לאחר פרימוז' רוגליץ'), וגם בקטע מרוץ נגד השעון השלישי (קטע 21, לאחר צ'אד האגה) וסיים במקום ה-111 הכללי. בטור של בלגיה, השיג קמפנרטס ניצחון מקצועני ראשון במרוץ כביש ולא במרוץ נגד השעון, לאחר שניצח את הקטע הרביעי וסיים במקום השני הכללי, 52 שניות אחרי רמקו אוונפול המנצח. הוא סיים רביעי באליפות בלגיה בנגד השעון, 1:05 אחרי ווט ואן ארט. באליפות העולם בנגד השעון, קמפנרטס התרסק אך הספיק לסיים במקום ה-11.

קבוצת דיימנשן דאטה (2020–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2019, הודיעה קבוצת דיימנשן דאטה שקמפנרטס חתם בשורותיה.^[2]

הוא סיים שני לווט ואן ארט באליפות בלגיה בנגד השעון, 30 שניות פער ממנו. לאחר מכן התחרה גם באליפות אירופה בנגד השעון וזכה במדליית ארד, 21 שניות ממדליסט הזהב, שטפן קינג. קמפנרטס גם סיים חמישי עם נבחרת בלגיה במקצה המעורב. באליפות העולם בנגד השעון סיים קמפנרטס שמיני, 52 שניות ממדליסט הזהב פיליפו גאנה. האליפות התקיימה באימולה שבאיטליה, בה שהה קמפנרטס בכל מקרה על מנת להתחרות בג'ירו ד'איטליה, קמפנרטס כיוון לניצחונות בקטעים ביחד עם עזרה בדירוג הכללי לדומניקו פוצוביבו. בקטע ה-19 נכנס לקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, אך המנצח היה יוזף צ'רני (CCC), לאחר בריחת סולו שהתחילה יותר מ-22 קילומטרים לסיום. קמפנרטס הגיע במקום השני, 18 שניות מצ'רני. גם בקטע ה-21 והאחרון במרוץ, שהיה נגד השעון, סיים קמפנרטס שני, 32 שניות מגאנה המנצח. קמפנרטס סיים במקום ה-95, כשהוא מסייע לפוצוביבו לסיים במקום ה-12.

קמפנרטס היה אחד מהרוכבים הבודדים ב-NTT Pro Cycling, שהייתה בסכנת סגירה ממשית בשל איבוד הספונסר הראשי שלה בשנים האחרונות, NTT, שהמשיך בקבוצה גם לאחר מיתוגה החדש תחת קבוצת קובקה–אסוס. הקבוצה שמרה על מעמד הוורלד טור שלה וקמפנרטס שימש כאחד מהרוכבים הבכירים בה. ב-2021, זינק קמפנרטס בפעם הרביעית ברציפות לג'ירו. גם הפעם החל את המרוץ כפועל, אך קיבל בהמשך חופש לנסות ולהיכנס לקבוצות הבריחה. בקטע ה-15 של המרוץ קמפנרטס הצליח להיכנס לקבוצת הבריחה ששרדה עד הסיום הקטע, וגבר בספרינט אחד על אחד על אוסקר ריסביק (אלפסין–פניקס) בסיום, משיג את ניצחון הוורלד טור הראשון בקריירה שלו. קמפנרטס לא זינק לקטע 17 של המרוץ ובכך פרש. בהמשך העונה ערך הופעת בכורה בטור דה פראנס, אך גם אותו לא סיים כשעזב לפני תחילת קטע 11. לקראת סוף העונה, סיים קמפנרטס במקום ה-13 בקלאסיקת בריסל ובמקום השלישי בטור בנלוקס, 1:14 דקות מסוני קולברלי. שבוע לאחר מכן רכב קמפנרטס במדי נבחרת בלגיה באליפות אירופה, וסיים עשירי במרוץ הכביש, כשהוא מסייע לרמקו אוונפול לזכות במדליית הכסף.