ויקטור פלאס
 | |
| לידה |
18 ביולי 1818 Corbeil, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1875 (בגיל 56) רומניה |
| מדינה |
צרפת |
  | |
ויקטור פלאס (בצרפתית Victor Place; 1818, קורביל, צרפת – 10 בינואר 1875, רומניה) היה ארכאולוג ודיפלומט צרפתי. הוא חפר בחורסבאד, היא דור שרוכין בין 1852 ל-1855, וכן בנינווה, והוציא תעוד מפורט של מחקרו בספר בן שלושה כרכים תחת השם "נינווה ואשור" ב-1867.
רוב ממצאיו מצויים במוזיאון הלובר ובמוזיאון הבריטי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלאס סיים תואר ראשון במשפטים וב-1842 התלמד כקונסול. בין 1841 ל-1851 מילא משימות קונסולריות בהאיטי, קאדיז ונאפולי.
שלוש שנים אחר כך ניהל את הקונסוליה בסנטו דומינגו ובין 1852 ל-1855 היה הקונסול במוסול ואז גם השתתף בחפירות הארכאולוגיות.
ב-1855 מונה לקונסול ביאסי, רומניה ושנה לאחר מכן קודם לדרגת קונסול ראשון. הוא כיהן גם באדריאנופול, כלכותה וניו יורק.
ב-1870 נשפט באשמת מעילה, קיבל חנינה לאחר שנתיים בידי אדולף תיר ולאחר שנה, ב-1873 פרש מהשירות ועזב את צרפת לרומניה.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ninive et l'Assyrie פריז, 1867
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויקטור פלאס במכון הלאומי לספרות ואמנות (בצרפתית)
