ויקטור ארדאי
 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1879 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1945 (בגיל 65) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות (1900) |
| בן או בת זוג |
Ada Karinthi |
| חתימה |
 |
  | |
ויקטור ארדאי, (במקור עד 1906 דייזה אפשטיין,[1][2] בהונגרית: Erdei Viktor; בודפשט, 16 באוקטובר 1879 – בודפשט, 9 במרץ 1945) היה פסל, גרפיקאי וצייר יהודי-הונגרי שנספה בשואה. אשתו הייתה אחותו של פרידייש קארינתי, הציירת אדל יוסטינה קארינתי.[3]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארדאי נולד כבנם של וילמוש אפשטיין ורוזה קוטנר. בקיץ 1899 ביקר בבית הספר החופשי של הצייר שימון הולושי בבאיה מארה ובאותה שנה הציג ציורי פחם בסלון הלאומי בבודפשט. הוא היה תלמידו של ברטלן סקיי בבית הספר לעיצוב (היום: האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות) (1899–1900).[4] בשנת 1903 עבד שוב בבאיה מארה, ליד קארוי פרנצי. בשנת 1905 השתתף בתערוכת היכל האמנות (איש זקן, רישום פחם), בשנת 1907 ארגן את תערוכת האוסף הראשונה שלו, של ציורי שמן, רישומים, תחריטים ופסלי ראש. הוא היה חבר מייסד ב"אגוד האמנים ההונגריים באמנות יפה ויישומית" (KÉVE), שנוסד באותה תקופה וארדאי השתתף קבוע בתערוכות הקבוצה.
ב־14 ביוני 1908 התחתן ארדאי בבודפשט עם אדל יוסטינה קארינתי, אחותה של פרידייש קארינתי, בתם של יוז'ף ארנה קארינתי ושל קרולינה סרנה אנגל.[5] נישואיהם התפרקו בשנת 1922,[6] אך ב־21 ביוני 1924 הם התחתנו בשנית בבודפשט. בשנים 1908–1909 ערך מסע לימודים למינכן ובשנת 1912 בפריז. בשנת 1911 הציג את עבודותיו באורדיאה, בשנת 1912 בסגד, בשנת 1915 הציג עבודות ציורי פחם של חיילים בבתי חולים בתערוכה הצבא ומשרד הבריאות הציבורית. הוא עשה ליטוגרפיות עבור הכרכים "בטהובן", ו"מיניאטורה" של בלה רווס, אחרי נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 הוא היגר לווינה. ארדאי שב מווינה בשנת 1924 והתיישב בעיירה וינוהרדיב שבמפגש הגבולות הונגריה-רומניה-אוקראינה. בשנת 1926 ארגן את תערוכת האוספים השנייה שלו בסלון הלאומי בבודפשט.
| ” |
"אין בו שום תכונות של שוחד, לחשים, שום מזג שובה לב, אלא יותר נינוחות, ביטוי פוריטני, הימנעות מכל שבחים זולים." שיבח ארתור אלק את אמנותו בכתב העת החשוב ניוגט. "ויקטור ארדאי הוא לא אמן אחד, אלא שניים. האחד מיוצג על ידי ציורים, דיוקנאות, נופים, קומפוזיציות קטנות יותר, והשני על ידי רישומיו. הראשון הוא צייר הטונים המשובח שגדל בבאיה מארה. אבל יש בו גם המבקש את הנפש שמעורר מהצל, בתחושה עדינה, את הבזקי הראי של הנפש הביישנית. לאורך כל עבודותיו, דיוקנאות אלה הם היצירות המוגמרות ביותר, מכיוון שבתוכן הרצון, הכוונה, האינסטינקט מאוחדים לתוך המציאות בהרמוניה מלאה." |
“ |
במהלך העשור שלו בוינוהרדיב הוא חקר את חיי היהודים בזקרפטיה, צייר את המסורות העתיקות שלהם ואת הטיפוסים האופייניים להם. הוא הציג את פירות עידן זה בתערוכת האוספים השלישית שלו בשנת 1934, הפעם במוזיאון ארנסט. לאחר מכן שב להתגורר בבודפשט. החל משנת 1939 רישומיו הופיעו בתערוכות של קבוצת האמנים היהודיים רק באומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, בשל החוקים האנטי-יהודיים כמו החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי שלא איפשרו לו להציג בתערוכות רגילות בשל יהדותו. בפעם האחרונה הציג במרץ 1944 מעט לפני כיבוש הונגריה על ידי הוורמכט. הוא נאלץ לחוות את המצור על הבירה בגטו בודפשט ומת שם זמן קצר לאחר שחרור הגטו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגריים Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
- Gyöngy Kálmán: Magyar karikaturisták adat- és szignótára 1848-2007. Karikaturisták, animációs báb- és rajzfilmesek, illusztrátorok, portrérajzolók. Budapest, Ábra Kkt., 2008.
- מיהו מי? Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Bp., Béta Irodalmi Rt., 1937
- לקסיקון אמנים Művészeti lexikon. Fel. szerk. Lajta Edit. Bp., Akadémiai Kiadó, 1965-1968
- לקסיקון ההונגרי הגדול Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993
- Molnár Dénes: Erdélyi műtár. Képzőművészek, iparművészek, műépítészek, művészettörténészek, fotóművészek, műgyűjtők adattára. Déva, Corvina Kiadó, 2002.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. ויקטור ארדאי. Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.
- לקסיקון יהודי הונגרי. ויקטור ארדאי. Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 281. o. Online elérés
- S. Nagy Katalin. Emlékkavicsok. Holocaust a magyar képzőművészetben 1938–1945.. Budapest: Glória Kiadó, 261–263. o. (2006). ISBN 963-9283-99-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1906. évi 19872. sz. rendelete. MNL-OL 30791. mikrofilm 1187. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 7. oldal 35. sor.
- ^ Kieselbach.hu
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest VII. ker. polgári akv. 844/1908. folyószám alatt. רישום הנישואים
- ^ A Magyar Képzőművészeti Egyetem hallgatói 1871-től a mai napig. (אורכב 06.10.2014 בארכיון Wayback Machine) Hozzáférés: 2014-07-13.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest VII. ker. polgári akv. 844/1908. folyószám alatt.
- ^ 37.P.45062/1922. sz. budapesti törvényszéki ítélet.