וייקליף ז'אן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
.jpg) | |
| וייקלף ז'אן ב־2008 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1969 (בן 54) קרווה־דה־בוקה, האיטי |
|---|---|
| שם לידה | וייקלף ז'אנל ז'אן |
| שם במה |
Wyclef Jean  |
| מוקד פעילות | האיטי |
| תקופת הפעילות | מ-1992 |
| מקום לימודים |
מכללת ברקלי למוזיקה, Vailsburg High School, Five Towns College |
| עיסוק | זמר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי, שחקן |
| סוגה | היפ הופ, ריתם אנד בלוז, פופ ראפ, דאנסהול |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה, פסנתר, תופים |
| חברת תקליטים | רפהאוס, קולומביה רקורדס, קלף רקורדס |
| פרסים והוקרה |
קצין גבוה במסדר הכבוד וההצטיינות הלאומי של האיטי (2011) |
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
וייקלף ז'אן (באנגלית: Nel Ust Wyclef Jean; נולד ב־17 באוקטובר 1969) הוא מוזיקאי, מפיק מוזיקלי ופוליטיקאי אמריקאי, במקור מהאיטי. הוא התפרסם כחבר בהרכב ההיפ הופ "פוג'יז".
באוגוסט 2010 ביקש ז'אן להתמודד על נשיאות האיטי, אך מועמדותו נפסלה מאחר שלא התגורר במדינה בחמש השנים שקדמו לבחירות.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן נולד בהאיטי. אביו, נלוסט, הוא כומר. כשהיה בן תשע היגר עם משפחתו לארצות הברית – תחילה לברוקלין שבניו יורק ומאוחר יותר לצפון ניו ג'רזי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עידן פוג'יז[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפריצה המוזיקלית של ז'אן הייתה כחלק מההרכב פוג'יז, הרכב של שלושה חברים שכלל את לורן היל ואת פרזקרל "פראז" מישל. ז'אן הוא דודנו של פראז, ושניהם היגרו מהאיטי לארצות הברית.
פוג'יז חתמו על חוזה עם חברת התקליטים "רפהאוס רקורדס" שהוציאה לאור את אלבום הבכורה שלהם, Blunted on Reality. האלבום זכה להצלחה ומכר מעל 2 מיליון עותקים ברחבי העולם. אלבומם השני, The Score (אנ') (עם השיר Ready or Not), זכה להצלחה גדולה,מכר 18 מיליון עותקים ברחבי העולם וזכה בפרס גראמי.
קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן פתח בקריירת סולו כשהוציא את אלבומו הראשון, The Carnival (Wyclef Jean Presents the Carnival Featuring the Refugee All-Stars), בשנת 1997, כארבעה חודשים לאחר The Score. האלבום מכר 5 מיליון עותקים וכלל את הלהיט, "Gone Till November".
אלבומו השני, The Ecleftic: 2 Sides II a Book, יצא בשנת 2000 וכלל שיתופי פעולה עם אדמה, רוח ואש, קני רוג'רס, מרי ג'יי בלייג', דה רוק ויוסו אנדור. הוא כלל את הלהיטים "911" ו"Perfect Gentleman".
אלבומו השלישי, Masquerade, יצא בשנת 2002
אלבומו הרביעי, The Preacher's Son, יצא ב־2003.
בשנת 2004 הוציא את אלבומו החמישי, Sak Pasé Presents: Welcome to Haïti (Creole 101), שרוב שיריו נכתבו בשפה הקריאולית האיטית.
בשנת 2006 שיתף ז'אן פעולה עם הזמרת שאקירה בלהיט "Hips Don't Lie". שנה לאחר מכן שיתפו השניים פעולה בשנית בשיר "King & Queen", ושנתיים אחר כך שיתפו פעולה בשלישית, בשיר "Spy".
ז'אן גם הפיק מוזיקה של אומנים רבים, בהם מיסי אליוט, דסטיניז צ'יילד ובלאק אייד פיז.
קרן האיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 הקים את "קרן ילה האיטי" שמטרתה לספק סיוע הומניטרי להאיטי. בשנתה הראשונה סיפקה הקרן 3,600 מלגות לילדים בהאיטי, לאחר ההרס שזרע ההוריקן ג'ין[1]. בשנתה השנייה כמעט הוכפל מספר המלגות והחלוקה התרחבה לערים נוספות במדינה. במאי 2008 הצטרפה הקרן לשותפות עם תוכנית המזון העולמית של האו"ם. לאחר רעידת האדמה בהאיטי ב-12 בינואר 2010 קרא ז'אן לתרום לקרן. כיום משימתה של הקרן היא לספק סיוע לקהילות נזקקות בהאיטי הסובלות מעוני קשה, מאבטלה נרחבת ומחוסר בתזונה.
בינואר 2007 הפך ז'אן לשגריר הנודד של האיטי, כדי לסייע בשיפור תדמיתה של המדינה בעולם.
בשנת 2009 ז'אן שיתף פעולה עם חברת טימברלנד כדי להעלות את המודעות הסביבתית בהאיטי.
התמודדות על נשיאות האיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־2010 הכריז ז'אן כי בכוונתו להתמודד על הנשיאות בהאיטי. אולם ב־20 באוגוסט באותה שנה דחתה המועצה הזמנית של הבחירות במדינה את מועמדותו משום שהוא לא ענה על דרישת התושבות בהאיטי: להתגורר במדינה בחמש השנים שקדמו לבחירות[2].
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן התחתן עם המעצבת מארי קלאודינט בשנת 1994. הם אימצו את בתם, אנג'לינה קלאודינט ז'אן, בשנת 2005.
דודו, ריימונד־אלסיד ג'וזף, הוא שגריר האיטי בארצות הברית ושימש דובר המדינה לאחר רעידת האדמה שפקדה אותה בשנת 2010. ז'אן ודודו ביקשו סיוע בין־לאומי לניצולים.
ב־19 במרץ 2011 טען ז'אן שנורה בידו הימנית בפורט־או־פרנס[3]. המשטרה דיווחה אחרת וטענה שהוא נחתך מזכוכית.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1997: The Carnival
- 2000: The Ecleftic: 2 Sides II a Book
- 2002: Masquerade
- 2003: Greatest Hits
- 2003: The Preacher's Son
- 2004: Welcome to Haiti: Creole 101
- 2006: Ghosts of Cité Soleil
- 2007: Carnival Vol. II: Memoirs of an Immigrant
- 2009: From the Hut, To the Projects, To the Mansion
- 2010: If I Were President: My Haitian Experience
- 2017: J'ouvert
- 2017: Carnival III: The Fall and Rise of a Refugee
- 2018: Mystery
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וייקליף ז'אן
וייקליף ז'אן, ברשת החברתית פייסבוק
וייקליף ז'אן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
וייקליף ז'אן, ברשת החברתית אינסטגרם
וייקליף ז'אן, ברשת החברתית טיקטוק
וייקליף ז'אן, סרטונים בערוץ היוטיוב
וייקליף ז'אן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר אייטונס (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר ספוטיפיי
וייקליף ז'אן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר Last.fm (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר AllMusic (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר דיזר
וייקליף ז'אן, באתר Discogs (באנגלית)
וייקליף ז'אן, באתר Songkick (באנגלית)- וייקליף ז'אן, באתר SecondHandSongs
- וייקליף ז'אן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
וייקליף ז'אן, באתר בילבורד (באנגלית)- וייקליף ז'אן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוריקן "ג'ין" עזבה את האיטי והשאירה אלף הרוגים, באתר נענע 10, 23 בספטמבר 2004
- ^ סופית: ויקליף ז'אן לא ירוץ לנשיאות האיטי, באתר וואלה!, 21 בספטמבר 2010
- ^ האיטי: כוכב ההיפ הופ וויקליף ז'אן נורה בידו, באתר וואלה!, 20 במרץ 2011