וואר דיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וְוַּאר דִּיְרצרפתית: Voir dire, "אמירת האמת"; תעתיק ב-IPA:‏ /ˈvwɑr ˌdiər/; במקור מלטינית verum dicere) הוא שמו של הליך משפטי בשיטה בה יש חבר מושבעים.

מהות ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך זה הוא הליך מקדמי לדיון, בו בוחרים את המושבעים על ידי בדיקה אם הם אובייקטיביים לדיון ואין להם דעות קדומות על המקרה.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, במשפטים המתנהלים מול חבר מושבעים המכריע את פסק הדין, נערך במהלך ההליך המקדימי שימוע לכל אחד מן המושבעים בו נשאלים המושבעים על חייהם, על עמדותיהם ואמונותיהם ואף על דעותיהם הפוליטיות. רק אם שני הצדדים (התובע והנתבע) מסכימים למושבע הוא נבחר לשרת בחבר המושבעים.

אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגליה הליך אישור המושבעים פחות מורכב מאשר בארצות הברית, ונשאלת למעשה שאלה אחת: "האם אתה מוכן לתת שימוע נכון וצודק הן לכתר (לתביעה, שמייצגת את המדינה) והן להגנה?"

המונח וואר דיר משמש בהרחבה לתיאור הליך "משפט בתוך משפט" שמתנהל שלא בפני חבר המושבעים, כגון ערעור על תקפות ראיות, על כישוריו של עד, או על קבילות של הודאה שמסר הנאשם. בית המשפט יכול לקבוע אם הראיות או ההודאה יוצגו למושבעים, או אם העד יישמע[1] . הליך זה קרוב במהותו למשפט זוטא במשפט הישראלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Admissibility of Confession, Health and Safety Executive


ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.