התמרת הילברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במתמטיקה ובעיבוד אותות, התמרת הילברט היא אופרטור ליניארי, שלוקח פונקציה , ומייצר פונקציה , עם אותו התחום.

בשונה מהתמרות אחרות כדוגמת התמרת Z, התמרת פורייה, אשר מעבירות פונקציות בין מרחבים, התמרת הילברט לוקחת פונקציה במרחב הזמן, ומשאירה אותה במרחב הזמן, כאשר במרחב התדר הפונקציה החדשה מוסטת בפאזה של .

התמרת הילברט קרויה על שם דויד הילברט, שהיה הראשון אשר הציג את האופרטור לפתרון המקרה המיוחד של בעיית רימן-הילברט עבור פונקציה הולומורפית.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדום-התמרת הילברט של גל מרובע (בכחול)

התמרת הילברט של פונקציה היא קונבולוציה של הפונקציה  עם הפונקציה .

ההתמרה מחושבת בצורה הבאה: 

כאשר מבצעים התמרת הילברט פעמיים ברצף לפונקציה , התוצאה היא  שלילית:

מכאן התמרת הילברט ההפוכה היא:
במישור התדר, התמרת הילברט היא: , כאשר היא פוקנציית הסימן.
מכאן ניתן לראות ש-, כלומר התמרת הילברט משנה רק את הפאזה של האות, היא מסובבת את הפאזה של רכיבי התדר החיוביים ב- ואת הפאזה של רכיבי התדר השליליים ב-.
לכן האות במישור התדר לאחר התמרת הילברט הוא: , כאשר ו- הן ההתמרות פורייה של ו- בהתאמה.

סימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד אותות, התמרת הילברט של  מסומנת ע"י: . במתמטיקה, הסימון הנפוץ הוא .

טבלת התמרות הילברט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות
התמרת הילברט
פונקציית Sinc
פונקציית המלבן
פונקציית דלתא של דיראק

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התמרת הילברט בוויקישיתוף