השעון האסטרונומי בפראג
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שעון אסטרונומי, מגדל פעמונים, שעון אנלוגי עם חוגה של 24 שעות, אטרקציה תיירותית  |
| כתובת |
כיכר העיר העתיקה, בית העירייה הישן |
| מיקום |
העיר העתיקה של פראג |
| מדינה |
צ'כיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1410 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1410 |
| יוצר |
מיקולאש מקאדן, יאן שינדל |
| קואורדינטות | 50°05′13″N 14°25′15″E / 50.08699°N 14.4207°E |
|
www | |
|
(למפת פראג רגילה)   השעון האסטרונומי בפראג | |
  | |
השעון האסטרונומי בפראג או האורלוגין של פראג (בצ'כית: Pražský orloj) הוא שעון אסטרונומי מימי הביניים, המוצב בכיכר העיר העתיקה שבפראג. השעון הותקן ב-9 באוקטובר 1410, והוא העתיק ביותר בעולם שעדיין פועל[1][2].
בתחילת ינואר 2008 הושבת השעון לכחצי שנה של ניקוי ושיפוץ[3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנגנון המקורי של השעון הותקן על ידי השען מיקולאש מקאדן והפרופסור לאסטרונומיה יאן שינדל מאוניברסיטת קארל. ב-1490 הוסיף הרב-אומן האנו את לוח השנה והבובות.
ב-1886 השעון שופץ.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשרף בניין העירייה, השעון ניזוק ורק לאחריה - ב-1948 הוא שופץ ותוקן. כיום לצורך תפעולו הוא נעזר בכרונומטר.
מבנה השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פני השעון ניצבים בחזית המערבית של בית העירייה הישן. מנגנון השעון מורכב מכמה חלקים עיקריים: חוגה המציגה את מצג השמש והירח בשמיים, תצוגת בובות בדמות שנים-עשר השליחים, שלד המסמל את המוות המכה על פעמון מדי שעה, תצוגת בובות נוספות, וכן לוח שנה המציג מדליונים של עונות השנה.
צפייה במחוגי השעון מגלה גם את היום המדויק בחודש ובשנה. השעון מודד שלושה סוגי זמן ארציים[4]: שעון גרמני - שהוא שעון מרכז אירופה, מוצג באמצעות ספרות רומיות מוזהבות(24שעות) וסמן ה'יד'. שעון צ'כיה ישן - שמתחיל בכל יום בשקיעת השמש, מוצג ע"י דיסקה החוגה החיצונית המסתובבת סביב הלוח בספרות גותיות (בהמשך סמן היד המוזהבת) ושעון בבלי[5] - הזמן הבבלי המכונה גם זמן פלנטרי או שעות זמניות, מחלק את היום ל-12 חלקים שוים[6],מוצג ע"י ספרות שחורות וסמן השמש, ונמדד לפי המפגש בין זרוע השמש ובין מישור המילקה [דרושה הבהרה][7].
השעון מצלצל מדי שעה עגולה (מתשע בבוקר ועד תשע בערב), ומתחיל במופע: פעמונים מצלצלים והפסלים שסביב השעון מתחילים לזוז באקטים סמליים: היהירות האוחזת בידה מראה, רדיפת הבצע - בדמותו של קמצן עם שק מטבעות, שלד המסמל את המוות (מניד את ראשו מעלה מטה) ואויב הכנסייה, המיוצג על ידי כופר טורקי. לצידי השעון התחתון מופיעים: ההיסטוריון, המלאך, האסטרונום והפילוסוף. החלונות שמעל לשעון נפתחים ובובות המייצגות את שנים-עשר השליחים נעות במעגל. את מופע הבובות חותם תרנגול זהב מקרקר, המגרש את הרוחות שחדרו אליו בחסות חשכת הליל.
לפי אגדה שהייתה קיימת הרבה שנים וניתן לשמוע אותה עד היום, השעון נבנה על ידי יאן רוז' (Hanusch) ועוזרו יעקב צ'ך. לפי אותה אגדה מועצת העיר התפעלה מאוד מעבודתו של האמן, עד שציוותה לעוור אותו, על מנת שלא יבנה שעון נוסף בעיר אחרת. בנקמה על המעשה הוא זרק את עצמו על השעון ובמשך שנים רבות המנגנון לא עבד, עד שבנס הצליחו לתקן אותו. אגדה דומה מסופרת גם על שעונים אחרים, דוגמת השעון האסטרונומי בשטרסבורג. אגדה נוספת טוענת כי העיר תסבול אם השעון יוזנח ויחדל לפעול.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מנגנון השעון -
תרנגול הזהב -
השלד -
המגדל כולו -
בובת ברתולומאוס הקדוש חולפת בשעה עגולה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של השעון האסטרונומי בפראג- תיאור השעון האסטרונומי באתר prague.fm
- תיאור השעון האסטרונומי באתר prague-guide
- האסטרונומיה שמאחורי השעון האסטרונומי בפראג באתר הידען
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון 605 שנים מהתקנת השעון, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- ^ Prague Astronomical Clock | Prague | Czech Republic | AFAR, www.afar.com, 2018-11-25
- ^ לילית וגנר, הזמן עצר מלכת בכיכר סטורמצסקה, מגזין מסלול, ידיעות אחרונות, 15/1/18
- ^ השעון מודד גם זמן כוכבים סינוֹדי, ובסך הכל 4 מדידות זמן
- ^ זהו השעון היחיד בעולם הידוע שמציג זמן זה בצורה נכונה
- ^ כשבקיץ השעות ארוכות ובחורף כל שעה קצרה יותר
- ^ לכאורה זה נמדד מהזריחה לשקיעה.
