השביל המחבר

השביל המחבר
השביל כפי שהוא נראה מכיוון הר הרצל. לצד השביל נראים חלק מהשלטים הסוקרים את הדרך משואה לתקומה
השביל כפי שהוא נראה מכיוון הר הרצל. לצד השביל נראים חלק מהשלטים הסוקרים את הדרך משואה לתקומה
מידע כללי
אורך 200 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה
תקופת הבנייה ?–2003
מיקום
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′23″N 35°10′44″E / 31.77305556°N 35.17888889°E / 31.77305556; 35.17888889
(למפת ירושלים רגילה)
 
השביל המחבר
השביל המחבר
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פינת ישיבה בשביל המחבר
אחת מאבני הדרך לאורך השביל המחבר

השביל המחבר הוא שביל המחבר בין יד ושם לבין מסלול המבקרים המקיף את הר הרצל. השביל מתחיל ליד רחבת הכניסה המרכזית של יד ושם ומסתיים ליד חלקת גדולי האומה בצידו הדרום מערבי של הר הרצל. השביל הנמצא במגמת עלייה, מקשר בין שני אתרי ההנצחה הלאומיים המרכזיים בישראל, ומעבר לערכו התיירותי והפרקטי, הוא מסמל את העלייה משואה לתקומה. אורכו של השביל הוא כ-200 מטרים.

סלילת השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לפריצת השביל נולד בשנת 2002 ביחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר פנתה ליד ושם ולהסתדרות הציונית העולמית, וזכתה להסכמתם ולשיתוף פעולה מצידם. יוזם ומתכנן השביל המחבר היה משה אורן, בתפקידו כראש תחום מפעלי הנצחה במשרד הביטחון. בהמשך פנתה היחידה להנצחת החייל אל נציגי מועצת תנועות הנוער בישראל, במטרה לשתף אותן בעבודות לסלילת השביל, ולעשות זאת בעבודת כפיים, כסמל לאופן בו נסללו שבילים ודרכים בארץ ישראל בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל ובשנים שלאחר הקמתה. העבודות לסלילתו ארכו כחודשיים. הוא נחנך באביב 2003, ביום השנה ה-60 למרד גטו ורשה. עוד נטלו חלק ביוזמה משרד החינוך והסוכנות היהודית לארץ ישראל. בשנת 2004 נחנכה בקצהו העליון של השביל אנדרטת נצר אחרון, לזכר העולים ניצולי השואה, אשר הגיעו לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה, ולאחר גיוסם לצה"ל ב-1948, נפלו בקרבות מלחמת העצמאות מבלי להותיר אחריהם שאירים. בשנת 2010 הונחו לאורכו של השביל שמונה שלטים הסוקרים את אשר התרחש בדרך משואה לתקומה בעיצוב האדריכל אורי אברמסון: יום הניצחון, "הציונות הלוחמת", ההעפלה, תוכנית החלוקה, "כל העם צבא", הכרזת העצמאות, "מלחמה וניצחון" ו"עוד רבה הדרך"[1].

צעדת השביל המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר חנוכת השביל, הוחלט לערוך לאורכו צעדה, הנערכת מדי שנה באחד הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הצעדה מתחילה בבקעת הקהילות החרבות, חולפת על פני אנדרטת הקרון וכיכר גטו ורשה, בטרם היא עולה לאורכו של השביל ומגיעה להר הרצל. בהר הרצל חולפת הצעדה באנדרטת נצר אחרון, יד לנספים באונית המעפילים סלבדור וביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה, והיא מסתיימת בחלקת גדולי האומה. בצעדה מוצגות הצגות על ידי המשצ"ים (מדריכי של"ח צעירים) המציגות את סיפור חייהם של הנצר האחרון. בצעדה משתתפים אלפי תלמידים מרחבי הארץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השביל המחבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]