השאלה בין-ספרייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השאלה בין-ספרייתיתאנגלית: Interlibrary Loan) הוא שירות המאפשר ללקוח לבקש ספר שאינו נמצא בספריית-האם מספרייה אחרת. הספרייה המבקשת מאתרת את הספר, שולחת הזמנה לספק, מקבלת ומשאילה את הספר לתקופה מוגבלת למזמין, ומחזירה אותו לספרייה המספקת. לפעמים השירות ניתן תמורת תשלום סמלי. פן נוסף של השאלה בין-ספרייתית הוא סריקה וצילום של מאמרים - המוכר גם במונח "אספקת מסמכים".

אספקת מסמכים (באנגלית: Document Delivery) הוא שירות המאפשר ללקוח מספרייה אחת לבקש עותק דיגיטלי של מאמר מכתב עת או פרק מספר שאנו נמצא בספריית האם מספרייה אחרת. הספרייה המבקשת מאתרת את הפריט, שולחת הזמנה לספק, מקבלת קובץ ושולחת אותו כקישור למזמין. לפעמים השירות ניתן תמורת תשלום סמלי.

על הלקוחות והספריות לציית לחוק זכויות יוצרים. בישראל נקבע שיש לפעול לפי עקרונות השימוש ההוגן בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה[1], לא לבקש יותר מחמישה מאמרים מכתב עת אחד, ולא יותר משני פרקים או 20% מספר, הקצר ביניהם.

באופן מסורתי, שירותי השאלה בין-ספרייתית ניתנים כאשר פריט חסר בספרייה המקומית. בעשור השלישי של המאה ה-21, ומיוחד מאז משבר הקורונה, לקוחות של ספריות יכולים גם לקבל פריטים סרוקים שקיימים באוסף.

תיאור השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי השאלה בין-ספרייתית ואספקת מסמכים מבוססים על שיתוף פעולה והדדיות בין ספריות תוך הבנה שלא בכל ספרייה יש את כל המשאבים הנדרשים על ידי לקוחותיה. בכל יחידת השאלה בין-ספרייתית מתנהלים שני תהליכים מקבילים: הזמנות נכנסות ׁ- הזמנות המסופקות לספריות אחרות עבור הלקוחות שלהן, והזמנות יוצאות - הזמנות מספריות אחרות עבור הלקוחות המקומיים.

יש הסכם בין הספריות לספק פריטים כמה שיותר מהר, לכן זמן האספקה הממוצע למאמר סרוק הוא יומיים וזמן האספקה הממוצע לספר הוא שבוע ימים. מכיוון שהאוניברסיטאות משתמשות בחברת שליחים, זמן האספקה תלוי בתדירות הגעת השליח.

השלבים בתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הלקוח מעביר את בקשתו לספרייה המקומית באמצעות טופס אלקטרוני או ידני.
  2. הספרייה המבקשת מאתרת את הפריט בקטלוג המאוחד או ב-Worldcat ושולחת בקשה לספרייה אחרת לקבל אותו בהשאלה או כסריקה בדואר אלקטרוני.
  3. הספרייה המספקת שולחת את הפריט לספרייה המבקשת (עם שליח או כקובץ סרוק). אם הספרייה המספקת אינה מסוגלת לספק את הפריט באופן מידי, היא מיידעת את הספרייה המבקשת על סיבת אי-מילוי הבקשה.
  4. הספרייה המבקשת מקבלת את הפריט ומודיעה ללקוח על התשלום, מקום איסוף ותקופת ההשאלה.
  5. הספרייה משאילה את הפריט ללקוח ומחזירה את הפריט לספרייה המספקת לאחר השימוש.

מידע שימושי ללקוחות שירותי השאלה בין-ספרייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השירות קיים כדי לספק פריטים הדרושים להוראה ומחקר שאינם נמצאים בספרייה המקומית, בצורה מהירה, זולה ויעילה
  • מדיניות ההשאלה הבין-ספרייתית משתנה מספרייה לספרייה
  • ספרים נדירים, ספרי לימוד, ספרים מבוקשים מאוד, כרכים שלמים של כתבי עת, וחומר לא-ספרי כגון סרטים ומיקרופילם אינם ניתנים להשאלה בין-ספרייתית
  • אין צורך לאתר ספרייה מספקת לפני ביצוע ההזמנה
  • לעיתים קרובות ניתן להזמין פריטים מספריות מחו"ל בתשלום נוסף
  • ספרים רבים נמצאים באופן חלקי ב-Google Books
  • יש לכבד את דרישות הספרייה המספקת כגון: שימוש במקום בלבד או החזרת פריט דרוש באופן מידי

מערכות לניהול הזמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מגוון רחב של מערכות לניהול הזמנות ותהליכי עבודה המתבססים על הסכמים בין רשתות של ספריות ותקן ISO. בארץ רוב הספריות האוניברסיטאות והמכללות עובדות עם מערכת עלמא או אלף של אקס ליבריס. ישנן שלוש ספריות בארץ שעובדות עם המודול ISO ILL המאפשר העברת הזמנות ומסרים בצורה ממוחשבת בלבד בלי צורך בדוא"ל.

ההשאלה הבין-ספרייתית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-90 שירותי השאלה בין-ספרייתית בישראל התבצעו בין שבע האוניברסיטאות בישראל ומספר קטן של ספריות מחקר רפואיות. זאת, מכיוון שלא היו מוסדות להשכלה גבוהה אחרים או אוספים גדולים. מאז שנות התשעים מכללות אקדמיות רבות קמו והן פיתחו אוספי ספרייה גדולים המאפשרים השאלה בין-ספרייתית בינן לבין עצמן ועם האוניברסיטאות.

ישנם כמה סוגים של ספריות שמשתתפות בהשאלה בין-ספרייתית:

בשנת 2018 ספריות האוניברסיטאות החלו בפיילוט של השאלה בין-ספרייתית בחינם לסטודנטים ומרצים, כדי לספק להם, יותר בקלות, ספרים ומאמרים מהארץ ומחו"ל. לאור הצלחת המהלך, אי-גבייה של תשלום כלשהו עבור השאלה בין-ספרייתית בין האוניברסיטאות הייתה לנורמה שנתיים אחר כך.

חריגה וחלוצה מבין הספריות הציבוריות היא הספרייה האזורית מטה אשר, אשר פיתחה מערכת השאלה בין-ספרייתית פנימית בין סניפיה בתחומי המועצה האזורית מטה אשר לבין מספר ספריות באזור הגליל המערבי: שלומי, נהריה, מעלות, הספרייה האזורית מעלה יוסף, הרדוף וספריית המכללה האקדמית גליל מערבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרב תלרז, שיגור מאמרים באמצעות תוכנת אריאל: תיאור הניסוי והממצאים, בתוך "מידע וספרנות: כתב-העת של אגודת הספריות המיוחדות ומרכזי המידע בישראל", 21(1), 1995, עמ' 40–43
  • מרב תלרז, חידושים בהספקת פרסומים ומסמכים - העברת מאמרים באמצעות סורק אופטי בתוכנת אריאל, בתוך "יד לקורא: כתב-עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות", 31, 1998, עמ' 3–6
  • Koren, Judith. (1974). Inter-library lending among academic and special libraries in Israel. Doctoral Dissertation, Hebrew University, Jerusalem. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים בעברית ותיזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]