הרשות לשיקום האסיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשות לשיקום האסיר
100
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חוק חוק הרשות לשיקום האסיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.pra.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא גוף ממשלתי טיפולי-שיקומי, בעל עצמאות סטטוטורית הכפוף לשר הרווחה, שתפקידו שיקום אסירים כלואים ומשוחררים. בשירות מועסקים עובדים סוציאליים וכן גם מדריכים ומתנדבים שעברו הכשרה ייחודית.

מיפוי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות לשיקום האסיר מפעילה שלושה סוגים של מוקדים:

  • נציגים המגיעים לבתי הסוהר ומסייעים לשירות בתי הסוהר במתן שירותי חינוך והכוונה אישית ותעסוקתית, שתסייע בשיקום האסירים.
  • נציגים היושבים ברשויות המקומיות, בסמוך ללשכות הרווחה, ומסייעים בליווי פרטני, סינגור ותיווך.
  • הוסטלים של הרשות לשיקום האסיר, בהם משתכנים אסירים משוחררים למשך זמן קצוב, שבו מתאפשר בהדרגה שיקומם התעסוקתי והחברתי.

פעילותה של הרשות, פרושה לאורך כל הארץ לפי החלוקה למחוזות: צפון, מרכז, נתניה, דרום וירושלים.

תפקידי הרשות לשיקום האסיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיבוש מדיניות שיקום אסירים
  • הכנת תוכניות שיקום לקראת שחרור
  • יצירת מודעות חברתית בנושא שיקום האסיר
  • שיקום אסירים בקהילה ובהוסטלים,
  • סיוע למשפחת האסיר בעת המאסר ואחריו, ופיתוח פרויקטים למען נשות האסירים וילדיהם
  • ביצוע תוכניות שיקום בפיקוח, כדוגמת שיקום תורני בישיבות ובמדרשות, שיקום וליווי תעסוקתי

מעמד תוכניות השיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות אחראית על שיקום אסירים לאחר השחרור, ועד שנתיים מיום השחרור. הרשות מעניקה מענה שיקומי הוליסטי רחב המותאם למגוון אוכלוסיות, בינהן: נשים, נוער וצעירים, שיקום תורני החברה הערבית והחברה הבדואית. ומכוונות לכל סוגי העבירות.

כל תכניות השיקום שנכתבות ברשות מבוססות על שלוש הנחות יסוד:

  1. רצף טיפולי בין הכלא לקהילה משפר את סיכויי האסירים להשתלב בקהילה
  2. תעסוקה כנדבך מרכזי והכרחי בתהליך שיקומם של אסירים משוחררים
  3. השנה הראשונה לשחרור היא הקריטית ביותר מבחינת שיעורי רצידיביזם.

ועדת שחרורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתקיים דיון בעניינו של אסיר בוועדת השחרורים, קיים משקל לשאלה האם הוכנה עבורו תוכנית שיקום לתקופת השחרור המוקדם. האסיר יכול להציג לוועדה תוכנית שיקום מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א) ובעקבות כך, לוועדת השחרורים תהיה נטייה לשחרר את האסיר (בכפוף לתנאי התוכנית).

במקרה שהאסיר אכן נמצא מתאים לתוכנית רש"א, תיבנה עבורו תוכנית שיקום באופן פרטני  המותאמת לנסיבותיו ולצרכיו, אשר יכולה לכלול את הפנייתו להוסטל של רש"א, טיפול בקהילה בעיר מגוריו, טיפול פרטני ו/או קבוצתי, תוכנית עבודה ופיקוח תעסוקתי, תכנית הכוללת רכיב של איזוק אלקטרוני ועוד בהתאם לסוג העבירה ומאפייניו הקרימינוגניים של המטופל.

תכנית הטיפול כוללת התחייבות מצד האסיר המשוחרר להתמיד בתעסוקה, לעמוד בזמנים, להגיע לטיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי ולשתף פעולה עם טיפולים אלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיר, מ., הורוביץ ושגיב, שיקום האסיר המשוחרר בקהילה, ירושלים, הרשות לשיקום האסיר, 2005.
  • דרובני, אמיר, ההוסטלים של הרשות לשיקום אסירים כאמצעי לשיקום אסירים משוחררים, הרשות לשיקום האסיר, ירושלים, 1993
  • טלגם, מ. (עורך), שיקום אסירים בקהילה. בתוך עיונים בקרימינולוגיה מס' 4, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]