הפועל גליל עליון (כדורסל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל גליל עליון
מידע כללי
תאריך ייסוד 1972
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אולם ביתי הפיס, כפר בלום (1,390 מושבים)
מיקום כפר בלום
ליגה ליגת העל
יורופקאפ
היסטוריה הפועל כפר גלעדי (1972–1974)
הפועל כפר גלעדי-קריית שמונה (1974–1976)
הפועל כפר גלעדי-חולתה (1976–1978)
הפועל גליל עליון (1978–2008, 2009–2010)
הפועל גליל-עליון/ קצרין (2010–2014)
הפועל גליל עליון-קריית שמונה (2014–2017)
הפועל גליל עליון (2017–כיום)
בעלים המועצה האזורית גליל עליון
יושב ראש טמיר אברהמס
נשיא זוהר לבקוביץ
מנכ"ל ניר וסרמן
מנהל מקצועי ארז חזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן

ברק פלג

עוזרי מאמן אבישי גורדון ושגיא שלו
צבעי תלבושת אדום לבן
תארים
אליפויות 1[1]
1993
גביעים 2
1988,1992
הליגה הבלקנית 1
2022
תלבושת
מדי בית וחוץ של הפועל גליל עליון
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
https://hapoelgalilelion.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפועל גליל עליון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית הגליל העליון, בשיתוף העיר קריית שמונה, המתמודדת בליגת העל וביורופקאפ.

הקבוצה נוסדה בשנת 1972 (כהפועל כפר גלעדי) וקיבלה את השם מזוהה איתה ב-1978. גליל עליון היא הקבוצה השלישית בהיסטוריה שזכתה באליפות המדינה בכדורסל (לאחר מכבי תל אביב והפועל תל אביב). לאורך ההיסטוריה זכתה הקבוצה באליפות אחת (1993) ובשני גביעי מדינה (1988, 1992).

לאחר שהבעלים חיים אוחיון העביר את רישיון ליגת העל של הקבוצה הבוגרת להפועל גלבוע גליל בתום עונת 2007/08, המועדון "הפועל גליל עליון", ששמר על מחלקת הנוער המקורית, הקים מחדש את קבוצת הבוגרים ב-2009 ומאז היא נמצאת בבעלות אוהדיה בשיתוף המועצה האזורית גליל עליון.

הקבוצה מארחת את משחקיה באולם פיס כפר בלום, המכיל 2,200 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הפועל גליל עליון נוסדה בשנת 1972 ונועדה להחליף קבוצה בשם זהה שהייתה קיימת בעבר אך התפרקה בשנת 1964. שורשיה בקבוצות הכדורסל של קיבוצי הגליל: הפועל שדה נחמיה, הפועל כפר גלעדי, הפועל חולתה, הפועל מעיין ברוך (שהייתה אחת הקבוצות הראשונות בישראל ואף זכתה באליפות "הפועל" ב-1951, לפני הקמת הליגה הלאומית[2]) ועוד. הקבוצה העפילה לראשונה לליגה הבכירה בסיום עונת 1978/79.

בשיאה זכתה הקבוצה המקורית באליפות ישראל (עונת 1992/1993) ובשני גביעי מדינה (1987/1988 ו-1991/1992). ב-2008 הבעלים, חיים אוחיון, החליט להעביר את רישיון ליגת העל של הקבוצה הבוגרת לגלבוע והקבוצה שיחקה בליגות הנמוכות מספר שנים, עד אשר זכתה באליפות הליגה הלאומית לעונת 2020/21 והעפילה לליגת העל.

ניסיונות ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1966/1967 היה הניסיון הראשון להקים את הקבוצה, כאשר גרשון פרינץ (ששיחק באותם ימים בהפועל גבעת חיים בליגה הלאומית) הקים את קבוצת הפועל שדה נחמיה בליגה ג' (הליגה התחתונה), אך היא נכשלה בניסיון ההעפלה לליגה ב' במשחק המכריע מול הפועל כפר גלעדי.

בעונת 1967/1968 המשיכה הקבוצה בניסיונותיה להעפיל לליגה ב', כאשר לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו אל הקבוצה שחקנים מקיבוץ מרום גולן שרק הוקם. במהלך אותה עונה העפילה הקבוצה לגמר גביע הקיבוצים, כאשר בדרך היא מנצחת את הפועל אשדות/אפיקים שעלתה באותה עונה לליגה הלאומית.

בסיום העונה נעשה ניסיון לאחד את הקבוצה עם קבוצת הכדורסל של קיבוץ דפנה, אך ניסיונות אלה לא צלחו והקבוצה פורקה.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 נעשה ניסיון נוסף לבדוק האם ניתן להקים קבוצה מאוחדת ליישובי הגליל, כאשר קבוצת הארלם גלובטרוטרס האמריקאית התארחה באולם הפתוח באיילת השחר ומשכה כ-3000 צופים. בסיום המשחק הוחלט כי יש להקים קבוצה חדשה שתמשוך אליה את שחקני הכדורסל המובילים באזור ותנסה להעפיל לליגה הלאומית (הליגה הבכירה).[3]

בעונת 1972/1973 מונה פרינץ למאמן/ שחקן הקבוצה הראשונה על בסיס הפועל כפר גלעדי מליגה ב', אך בשל חוקי איגוד הכדורסל באותן שנים לא התאפשר לשנות את שמה של הקבוצה מבלי שתרד לליגה ג'. הקבוצה הורכבה בעיקר משחקני כפר גלעדי, אך היא נכשלה בניסיון להעפיל לליגה א', לאחר שהפסידה להפועל עין דור במשחק המכריע בשתי הארכות. בעונה לאחר מכן איגוד הכדורסל הקפיא את העליות והירידות בין הליגות השונות בשל מלחמת יום הכיפורים. במלחמה נהרג שחקן הקבוצה אביהוא גלעדי.

בעונת 1974/1975 הקבוצה התאחדה עם הפועל קריית שמונה ושינתה את שמה ל"הפועל כפר גלעדי-קריית שמונה", כאשר בסיום אותה עונה עולתה הקבוצה לליגה א'. במקביל מתחילה התפרקות של קבוצות הכדורסל בקיבוצים (שבשיאן מנו 6 קבוצות בליגה הבכירה) ושחקנים רבים, בראשם שחקן נבחרת ישראל גיורא דורי מקבוצת גבת יגור, מחליטים לחזק את הקבוצה. בתוך כך, במגרש בכפר גלעדי מוקמות טריבונות נוספות שמגדילות את הקיבולת באולם ל-900 צופים. עם זאת, הקבוצה נכשלה בניסיון להעפיל לליגה הארצית.

בעונת 1976/1977 התקבל שחקן מכבי תל אביב מיכה שוורץ לקיבוץ חולתה והקבוצה התאחדה עם הפועל חולתה ושינתה את שמה ל"הפועל כפר גלעדי-חולתה". בתחילה המשחקים שוחקו בשני הקיבוצים בחלוקה שווה, אך בשל העובדה כי המגרש בחולתה אינו מקורה הועברו כלל המשחקים לכפר גלעדי. בסיום אותה עונה העפילה הקבוצה לליגה הארצית. בסיום עונת 1977/1978 הוקם חוג האוהדים של הקבוצה על ידי שישו גבאי ויובל סביר.

בעונת 1978/1979 שינתה הקבוצה לראשונה את שמה ל"הפועל גליל עליון" והיא הורכבה משחקני יישובי הגליל כולו. לקבוצה הצטרפו הסנטר בוב פדרהסט ושחקן הנוער ארז חזן מקיבוץ שמיר. מיכה שוורץ שימש כמאמן-שחקן. בסיום אותה עונה גברה גליל עליון על הפועל נהריה ומכבי טבריה והעפילה לראשונה לליגה הלאומית.[4] לתפקיד יו"ר הקבוצה מונה צליל גורלי.[5]

הפיכה לאחת הקבוצות המובילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1979/1980 הוקם יציע נוסף באולם ציפורי בכפר גלעדי שהעלתה את קיבולת האולם ל-1200 צופים. לקבוצה הצטרפו אריק מנקין ממכבי תל אביב, לאחר שפדה את כרטיס השחקן שלו ב-40,000 דולר והרכז הזר קרל ווינפרי לאחר שעבד קודם כנהג מונית והתגלה במקרה על ידי שחקן הקבוצה בוב פדהרסט.[6] את ניצחונה הראשון בליגה הבכירה רושמה גליל עליון כבר במשחקה השני כאשר גברה 82-97 על בית"ר תל אביב. את העונה הראשונה היא סיימה במקום השביעי כשלזכותה 8 ניצחונות.

בעונת 1980/1981 גליל עליון מתבססת בליגה הלאומית ומסיימת במקום הרביעי עם 15 ניצחונות והקדימה קבוצות מובילות כמו הפועל תל אביב, הפועל חולון והפועל ומכבי חיפה. בשנים הבאות הופך אולם ציפורי למבצר והקבוצה מסיימת ברוב העונות בחלק העליון של הטבלה. בעונת 1982/1983 הצטרף אל גליל עליון השחקן שהפך למזוהה ביותר עם הקבוצה המתאזרח בראד ליף. בתום אותה עונה ניסתה מכבי תל אביב להחתים את ווינפרי, אך בשל התנגדות של יתר הקבוצות החברות באיגוד ההעברה לא יצאה אל הפועל, ונחקק "חוק ווינפרי", שאסר על זרים ששיחקו בישראל לעבור ישירות לקבוצה אחרת בארץ, ועליהם לעבור תקופת צינון של שנתיים במדינה אחרת (חוק זה המשיך עד עונת 1990/91).

בעונת 1987/1988, בהנהגתו של המאמן מולי קצורין, זכתה גליל עליון בתואר ראשון לאחר שגברה על אליצור נתניה בגמר גביע המדינה 77-79. את הקבוצה הובילו ליף, נדב הנפלד והשחקן הזר ווין פרימן, שהתגלה כששיחק כדורסל רחוב בארה"ב.[7] בסיום אותה עונה נפתח האולם החדש בקיבוץ בכפר בלום, שמונה 2,200 מקומות ישיבה והפך למזוהה עם הקבוצה.

קצורין והגליל העליון שחזרו את ההישג בעונת 1991/1992 כאשר גברו על מכבי ראשון לציון של מיקי ברקוביץ' 76-84. את אותה קבוצה הובילו השחקנים הזרים אנדרו קנדי ומייק גיבסון והישראלים ליף ודורון שפר.

בעונת 1992/1993 עצרה גליל עליון רצף של 23 אליפויות רצופות של מכבי תל אביב כאשר ניצחה אותה בחצי גמר הפלייאוף בחמישה משחקים.[8] גליל גם זכתה בסופו של דבר באליפות אחרי ניצחון בסדרת הגמר בהנהגתו של פיני גרשון, על הפועל תל אביב בארבעה משחקים ללא יתרון ביתיות. עונה זו כונתה בשם "עונת הדובדבנים" וזו הייתה האליפות הראשונה בהיסטוריה של הקבוצה, והאליפות הראשונה שבה לא זוכה קבוצה מתל אביב.[9][10]

בעונת 1994/1995 הגיעה פעם נוספת לסדרת גמר הפלייאוף בהנהגתם של עודד קטש ואנדרו קנדי, אך כשלה מול מכבי תל אביב והפסידה לה 3-0 בסדרת הטוב מחמישה משחקים. כאשר גליל כמעט והפתיעה את מכבי במשחק השני אך לבסוף הפסידה 78-73.

בעונת 1997/1998 הגיעה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה למכבי תל אביב 83-70, כיכבו בה אז אנדרו קנדי וגור שלף.

בעונת 1999/2000 גליל סיימה את הליגה הסדירה במקום הרביעי, ניצחה את הפועל חולון בסדרת רבע גמר הפלייאוף 1-2 בסדרת הטוב משלוש, והגיעה לחצי הגמר מול מכבי תל אביב, מכבי תל אביב ניצחה בקלות את המשחק הראשון, במשחק השני גליל הובילה רוב המשחק אך תל אביב לבסוף ניצחה 76-68, במשחק השלישי שנראה היה שהסדרה תיגמר ניצחה גליל בתוצאה סנסציונית 62-72 ביד אליהו, אך מכבי תל אביב ניצחה בקלות את המשחק הרביעי. באותה עונה כיכבו בה למונט ג'ונס, ליאור ארדיטי, איוון קארסיץ', יואב ספר ועידו קוז'יקרו שעשה את עונת הפריצה שלו.

בעונת 2000/2001 הציגה הקבוצה כדורסל מהנה בניצוחם של הרכז המצוין למונט ג'ונס, יואב ספר שהיה מלך הסלים הישראלי באותה עונה, הקלעי הליטאי המצוין רימאס קאוקינאס והסנטר דמטריוס אלכסנדר. היא סיימה את הליגה הסדירה במקום השני, אבל בחצי הגמר היא הופתעה על ידי הפועל ירושלים 3-1 בסדרת הטוב מחמש למרות שיתרון הביתיות היה של הגליל.

בעונת 2002/2003 היא סיימה את הליגה הסדירה במקום השני אך בסדרת חצי גמר הפלייאוף הופתעה הפעם על ידי עירוני נהריה למרות שיתרון הביתיות היה של הגליל. באותה עונה כיכבו בה למונט ג'ונס, עידו קוז'יקרו, ברק פלג ורג'י באסט. בסיום אותה עונה נקלעה הקבוצה לבעיית כלכליות והיה ניסיון לאחד אותה עם הפועל צפת.[11]

בעונת 2005 סיימה גליל במקום השני בליגה הסדירה, ניצחה ברבע גמר הפלייאוף את גבעת שמואל 1-3 בסדרת הטוב מחמש, והגיעה לבית חצי הגמר שם סיימה במקום השלישי ורק הפרש סלים מנע ממנה להגיע לסדרת הגמר מול מכבי תל אביב. אז כיכבו בה מייקל ג'ונסון, ליאור אליהו, משה מזרחי וברנדון קורץ.

בעונת 2006/07 סיימה במקום הרביעי בניצוחם של צ'סטר סימונס, עומרי כספי וקני אדלקה, והגיעה לפיינל פור. בחצי הגמר היא כמעט והפתיעה את מכבי תל אביב אך לבסוף נוצחה במשחק צמוד.

בסיום עונת 2007/08 לאחר שניסיון איחוד עם המועצה אזורית הגלבוע נדחה על ידי הפועל גליל עליון,[12][13] העביר הבעלים חיים אוחיון את רישיון ליגת העל לקבוצות הבוגרים של הפועל גלבוע ושחקני הקבוצה הבוגרת של גליל עליון הועברו לקבוצה החדשה שנקראה הפועל גלבוע גליל.[14] הקבוצה החדשה החלה לארח בהיכל הספורט גן נר תחת השם הפועל גלבוע גליל.[15]

הקמת קבוצת האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה מ-2014 ועד 2017 בתקופת האיחוד עם קריית שמונה

לאחר העברת הרישיון לליגת העל לבעלות המועצה אזורית הגלבוע, בעונת 2008/2009 הוקמה מחדש קבוצת הבוגרים בשם "הפועל גליל עליון" בליגה ב'[16][17] והעפילה בסיום אותה עונה לליגה א'. לאחר שנה אחת בוצע איחוד עם קבוצת "הפועל קצרין" מהליגה הארצית ל"הפועל גליל עליון-קצרין",[18][19] אך הקבוצה נשרה שוב לליגת א'.[20] לפני תחילת עונת 2010/11 הצטרף רז גל כמנהל הקבוצה, כשבסיומה חזרה גליל עליון לארצית.[21][22]

שחקני גליל עליון/ק"ש במשחק נגד הפועל חיפה 2016

בעונת 2011/2012 התמודדה בצמרת מול קבוצת מכבי קריית ביאליק על הכרטיס לליגה הלאומית, אך נכשלה במחזור האחרון. בתחילת עונת 2012/13, הוקפצה הקבוצה לליגה הלאומית במקומה של קבוצת הפועל יקנעם-מגידו שירדה לליגה א' עקב בעיות כלכליות. באותה עונה שיחק בקבוצה הרכז מייק ג'יימס.[23]

בקיץ 2014 התפלגה הקבוצה מהאיחוד עם קצרין, והתאחדה מחדש עם הפועל קריית שמונה מליגה ב' צפון, ושינתה את שמה ל"הפועל גליל עליון-קריית שמונה", כאשר למנכ"ל האגודה מונה ניר וסרמן.[24] ב-2017 חזרה הקבוצה לשם "הפועל גליל עליון" והתפצלה חזרה מקריית שמונה. בעונת המשחקים 2018/2019 הגיעה הקבוצה להישג השיא שלה בגלגולה החדש כאשר סיימה את הליגה הסדירה במקום השלישי. לבסוף הודחה הקבוצה בסדרת גמר הפלייאוף לאחר שהפסידה 3-1 למכבי חיפה ולא עלתה לליגת העל. בסיום העונה נקלעה הקבוצה לחובות, ונדרשה לקמפיין מימון המונים כדי לגייס סכום של כ-140,000 ש"ח.[25] עונת 2019-2020 הסתיימה מוקדם (בעקבות מגפת הקורונה) והקבוצה סיימה אותה במקום השביעי.

לקראת עונת 2020/21 הצטרף זוהר לבקוביץ, שאביו גיורא היה ממקימי הקבוצה המקורית, כנשיא המועדון והפך לספונסר הראשי של הקבוצה.[26] בהמשך הצטרפו גם חברת "נופר אנרגיה" ואיש העסקים מאיר שמיר.[27] בסיום העונה הסדירה סיימה גליל עליון במקום ה-3 והעפילה לשלב רבע הגמר בו גברה 2–1 על הפועל חבל מודיעין, בסדרת חצי הגמר ניצחה הקבוצה את הפועל עפולה 3–2, כאשר כל קבוצה מנצחת את משחקי הבית שלה ומפסידה במשחקי החוץ. בעקבות הניצחון בסדרה העפילה הקבוצה לליגת העל לאחר כ-14 שנות היעדרות. את העונה היא סיימה כאלופת הליגה הלאומית, לאחר שגברה במשחק הגמר 70:82 על אליצור נתניה.[28]

החזרה לליגת העל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העפלתה לליגת העל נרשמה הקבוצה לעונת 2021/2022 של הליגה הבלקנית ושובצה בבית א'. הקבוצה זכתה בתואר בין-לאומי ראשון לאחר שצלחה את כל השלבים וניצחה את מכבי חיפה בגמר 70-86. בהגרלת גביע ווינר 2021/2022 הוגרלה הקבוצה בשלב הראשון נגד הפועל חיפה, אך הפסידה בשמינית הגמר והודחה בתחילת המפעל. גליל עליון העפילה לשלב רבע גמר גביע המדינה לאחר שסיימה את הסיבוב הראשון בליגה בין 8 הקבוצות הראשונות, אך הפסידה למכבי ת"א 88-77. את עונת 2021/2022 בליגת ווינר סל סיימה הקבוצה בשלב רבע הגמר לאחר שהפסידה להפועל חולון 3–0 בתום סדרת משחקים (הטוב מ-5).

בעונת 2022/2023 השתתפה הקבוצה במפעל היורופקאפ האירופי, בו היא שובצה לבית A, אותו היא סיימה במאזן 3-3, והודחה בשלב הבתים. בגביע ווינר סל היא הוגרלה נגד הפועל חולון, והודחה בשלב הראשון. הקבוצה לא העפילה לגביע המדינה לאחר שסיימה את הסיבוב הראשון בליגה מחוץ לשמינייה הראשונה. את עונת המשחקים הסדירה בליגת ווינר-סל היא סיימה במקום ה-5, והודחה מהפלייאוף בשלב רבע הגמר לאחר הפסד להפועל חולון 3-0 בסדרת הטוב מ-5. בסיום העונה עזב הספונסר הראשי של הקבוצה, עופר ינאי (נופר אנרגיה), לאחר שרכש את הבעלות על הפועל ת"א.[29]

קבוצת בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2018/19 הוסכם על שיתוף פעולה בין הפועל גליל עליון להפועל צפת מהליגה הארצית, שבו האחרונה תשמש כקבוצת הבת של המועדון, תשנה את שמה להפועל צפת-גליל ותשחק בהיכל הפיס בצפת.[30] בסיום עונת 2020/21 הופסק שיתוף הפעולה בין הקבוצות.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגות נמוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמות ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל גליל עליון
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
SG/SF 2 ארצות הבריתארצות הברית דווין מארבל 1.98 21 בספטמבר 1992
SF/PF 4 ארצות הבריתארצות הברית וויין לנגסטון 2.03 26 באוקטובר 1993
C 5 ארצות הבריתארצות הברית ברייס וושינגטון 2.03 25 בינואר 1996
SF/PF 8 ישראלישראל לוטן אמסלם 2.00 19 בנובמבר 2001
PG 10 ישראלישראל רון כהן 1.91 13 ביולי 2002
PG/SG 11 ישראלישראל רועי קוז'יקרו 1.87 15 ביוני 2003
PF 12 ישראלישראל יהל מלמד 1.99 5 בינואר 2001
PG 13 ישראלישראל רועי הובר 1.88 10 בפברואר 1997
PG 18 ישראלישראל נדב מלכה 1.82 2 בפברואר 2004
PG/SG 24 ישראלישראל הראל רינסקי 1.97 26 ביוני 2002
מאמן:

ישראלישראל ברק פלג

עוזרי מאמן:
ישראלישראל אבישי גורדון
ישראלישראל שגיא שלו

עודכן בתאריך: 27 בינואר 2023

שחקני עבר במועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו: כדורסלני הפועל גליל עליון

קבוצות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הראשונה (1972/73): נפתלי יובל, יוסי קלר, מייקל אטינסון, אבנר כרמי, זמי גליק, אברהם נורקין, שלמה ברזילי, און רבינוביץ, גיורא אורן, אביהוא גלעדי, ישי פלס, עומר טל ובועז רימון. מאמן/ שחקן: גרשון פרינץ.

הקבוצה שהעפילה לליגה הלאומית (1978/79): ארז חזן, נדב אלחלל, יורם דויטש, בוב פדרהסט, רמי ליברך, נמרוד דרורי, אודי לוי, עופר ברושי, ירדן מלכה, אמיר נויישטט, בועז רימון, אבישי פלג ועומר טל. מאמן/ שחקן: מיכה שוורץ.

הקבוצה הראשונה בליגה הלאומית (1979/80):[31] אריק מנקין, קרל ווינפרי, אייל אופק, ארז חזן, בוב פדרהסט, רמי ליברך, נמרוד דרורי, אודי לוי, עופר ברושי, בועז רימון, ועומר טל. מאמן/ שחקן: מיכה שוורץ.

הקבוצה שזכתה בגביע הראשון (1987/88):[32] נדב הנפלד, ווין פרימן, בראד ליף, שני כהן, יאיר בן עטר, ניר מטלון, אבי מזרחי, טרי מרטין ועופר פליישר. מאמן: מולי קצורין.

הקבוצה שזכתה בגביע השני (1991/92):[33] יואב קדמון, שי דולינסקי, בראד ליף, אופיר כוחלני, אבנר יאור, דרור קולינס, דורון שפר, אנדרו קנדי, מייק גיבסון, ניר מטלון ואמיר בינו. מאמן: מולי קצורין.

הקבוצה שזכתה באליפות (1992/93):[34] אבנר יאור, אמיר בינו, אמיר מוכתרי, אנדרו קנדי, ברד ליף, דורון שפר, ג'רי סיימון, דרור קולינס, מייק גיבסון, ניר מטלון, סטיב מאלוביק ושי דולינסקי. מאמן: פיני גרשון.

הקבוצה שהעפילה לליגת העל (2020/21):[35] אנתוני פישר, אייזיאה אייזנדורף, די ג'יי שארפ, יהל פלג, אלון ספיר, עומר טל, לידור בן דוד, קנדל אנתוני, גבריאל צאצאשוילי, חן גיא, אדריאן יוטר, רון כהן, אוהד דקל ומרק איברהים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל גליל עליון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנהלת ליגת העל היסטוריית תארים
  2. ^ "ספר הכדורסל" (כדורסל לפני קום המדינה 1920-1948)
  3. ^ אדם שוורץ, KICK, הפועל גליל עליון חזרה בגדול / תוכן גולשים, באתר ynet, 25 ביוני 2021
  4. ^ יוסי וקנין, 40 שנה אחרי: העונה הראשונה של הפועל גליל עליון בליגה הלאומית, באתר mynet‏ העמק, 28 בספטמבר 2019
  5. ^ צליל גורלי, יו"ר הראשון של גליל עליון, הלך לעולמו, באתר ONE‏, 28 במרץ 2015
  6. ^ ברק חקלאי, 10 ההחתמות והמעברים האמוציונאליים בכדורסל הישראלי, באתר ynet, 22 בספטמבר 2015
  7. ^ זהות
  8. ^ אור שקדי‏, הדובדבן: הניצחונות הגדולים של פיני גרשון על מכבי ת"א, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2011
  9. ^ אהרל'ה ויסברג, יחידת דובדבן, באתר ישראל היום
  10. ^ סער גיט, שיעור בגמר(א): על משחקי הגמר הגדולים, באתר ynet, 25 ביוני 2015
  11. ^ סוכם איחוד בין גליל עליון וצפת, באתר וואלה!‏, 6 ביוני 2002
  12. ^ The Demise of Galil Elyon / 'And Here, Friends, Once Played a Basketball Team'
  13. ^ גל התבקש לפנות את הציוד מהאולם בכפר בלום
  14. ^ מיכל גרונדלנד, ‏קבוצה חדשה בליגת ווינר: גליל עליון/גלבוע, באתר ONE‏, 13 ביוני 2008
  15. ^ אור שקדי‏, גלבוע/גליל צפויה לוותר על מקומה בליגת העל, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2019
  16. ^ רפאל נאה, עולות ומצליחות / עושה היסטוריה, באתר ynet, 20 ביוני 2021
  17. ^ מסע כזה של שנים רבות
  18. ^ אהוד כהנים, בעונה הבאה: גליל עליון תשחק בליגה ארצית, באתר ynet, 21 ביולי 2009
  19. ^ שי לוי, ‏חוזרת לחיים: הפועל גליל עליון בליגה הארצית, באתר ONE‏, 21 ביולי 2009
  20. ^ האיש למשימות מיוחדות
  21. ^ היה שם בשפל, חוגג בגאות
  22. ^ כתבה על הפועל גליל עליון מתוך חמישיות - ליגה אחרת
  23. ^ עמרי מנהיים, ‏כוכב יורוליג ב-2,800 דולר: עלילות מייק ג'יימס בגליל, באתר ערוץ הספורט, 11 באפריל 2020
  24. ^ יעקב מאיר, "החזרנו את גליל עליון לבמה המרכזית", באתר ישראל היום
  25. ^ קאמבק? כספי התגייס למען הפועל גליל עליון, באתר ערוץ הספורט, 10 בדצמבר 2019
  26. ^ עמרי מנהיים, ‏כריש מגיע: לבקוביץ' הפך לנשיא גליל עליון, באתר ערוץ הספורט, 14 בדצמבר 2020
  27. ^ עמרי מנהיים, ‏"כמו מסע בזמן": הקאמבק של גליל עליון, באתר ערוץ הספורט, 16 ביוני 2021
  28. ^ גליל עליון אלופת הליגה הלאומית, באתר ynet, 17 ביוני 2021
  29. ^ אור שקדי‏, עופר ינאי: "השנה האחרונה גרמה לי להבין עד כמה הפועל מיוחדת", באתר וואלה!‏, 19 ביולי 2023
  30. ^ אגודת הפועל גליל עליון צפת
  31. ^ גליל עליון 1979-80
  32. ^ גליל עליון 1987-88
  33. ^ גליל עליון 1991-92
  34. ^ גליל עליון 1992-93
  35. ^ הפועל גליל נופר אנרגיה 2020/21


יורופקאפ עונת 2023/2024 - שלב הבתים

בית א'
פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון
בולגריהבולגריה בלקן בוטבגרד
הונגריההונגריה אלבה פהרוואר
ישראלישראל בני הרצליה

בית ג'
פינלנדפינלנד קרהו באסקט
קפריסיןקפריסין א.א.ק. לרנקה
ליטאליטא יאנובה
גרמניהגרמניה רוסטוק סיוולבס

בית ד'
טורקיהטורקיה בשאקשהיר קולג'י
מונטנגרומונטנגרו מורנר בר
צ'כיהצ'כיה נימבורק
אזרבייג'ןאזרבייג'ן סאבח

בית ה'
שוודיהשוודיה נורשפין דולפינס
דנמרקדנמרקבאקן ברס
פורטוגלפורטוגל פורטו
טורקיהטורקיה מניסה

בית ח'
הולנדהולנד דן בוס
גרמניהגרמניה ניינרס קמניץ
פוליןפולין ספונייה סטארגרד
קוסובוקוסובו קייבי פיה

בית ט'
קפריסיןקפריסין קראבנוס
גרמניהגרמניה גטינגן
איטליהאיטליה פלקנסטרו וארזה
גאורגיהגאורגיה טסו טביליסי

בית י'
רומניהרומניה מוניצ'יפל אוראדיה
פוליןפולין לגיה ורשה
סלובקיהסלובקיה פטריוטי לוויצה
פינלנדפינלנד קטאיה יואנסו