הערה פיקודית

הערה פיקודית היא הערה הנרשמת בתיק האישי של קצין בצה"ל או במשטרת ישראל, בעקבות התנהגות שאינה הולמת או תפקוד לקוי כמפקד. בצה"ל נרשמת ההערה הפיקודית על ידי קצין בכיר (הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד וכדומה). בדרך כלל נרשמת הערה פיקודית במצבים שאינם מצריכים העמדה לדין משמעתי.

להערה פיקודית עלולה להיות השפעה קלה על המשך קידומו של הקצין, אך קצינים רבים שבתיקם נרשמה הערה פיקודית המשיכו לשרת בצה"ל ובמשטרה ואף קודמו בתפקיד.

דוגמאות:

בעקבות ועדת בדיקה על התנהלות החטיבה המרחבית בנימין בפיקודו של אל"ם אילן פז בעת שצלף פלסטיני הרג עשרה אזרחים וחיילים בסמוך למחסום המשטרה הבריטית במרץ 2002, נרשמה לפז הערה פיקודית. לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל.
ב-13 במרץ 2003 ארעה תקרית קשה של אש כוחותינו כאשר כוח מיחידת מגלן ומסוק קרב של צה"ל הרגו בשוגג קצין בחופשה ומאבטח נוסף ששהו בסמוך לפני חבר. בשל כך אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, רשם הערה פיקודית בתיקו האישי של מפקד יחידת מגלן דני קס לוין^[1] קס לוין המשיך לשרת בצה"ל, ועלה לדרגת אל"ם.
בספטמבר 2004 ספג מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי, הערה פיקודית מהרמטכ"ל משה יעלון על תפקודו באירוע בו חדרו מחבלים למוצב "מורג"^[2]
לראש לשכת החקירות בתחנת המשטרה באשקלון, אורי מכלוף, נרשמה בשנת 1996 הערה פיקודית לאחר שבילה ב-1996 עם עמיתיו במועדון חשפנות. מכלוף המשיך לשרת במשטרה, ובשנת 2014 הועלה לדרגת תת-ניצב.
בנובמבר 2004 הדיח השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, את ניצב משה מזרחי, מתפקידו כראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, בניגוד להמלצת צוות הבדיקה המשטרתי והמפכ"ל הקודם, שלמה אהרונישקי, להסתפק בהערה פיקודית.^[3] הצעד ננקט לאחר שעלה כי מזרחי עשה שימוש פסול בהאזנות סתר בחקירות אותן ניהל כראש היאחב"ל. מזרחי המשיך לשרת במשטרה בתפקידים אחרים ופרש כעבור שנתיים.