הסתדרות האזרח
| מדינה | היישוב היהודי בארץ ישראל |
|---|---|
| מייסד | מאיר דיזנגוף, בצלאל יפה |
| תקופת הפעילות | 1919–1921 (כשנתיים) |
  | |
הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921. המפלגה הייתה ניסיון ליצור התאגדות אזרחים מן המעמד הבינוני, בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים, עצמאים ומעסיקים אל מול התארגנות ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שייצגה את מעמד הפועלים. עקרונותיה היו "יוזמה חופשית, דמוקרטיה ונאמנות לרעיון הלאומי"[1].
את המפלגה ייסדו בתל אביב מאיר דיזנגוף ובצלאל יפה ובבחירות לאספת הנבחרים הראשונה ב-1920 זכתה לייצוג של שלושה צירים. הסתדרות האזרח לא האריכה ימים. חלק מחבריה חברו לברית הציונים הרוויזיוניסטים וחלק למסגרות שונות מהן הוקמה לבסוף מפלגת הציונים הכלליים.
בין חבריה נמנו כמה דמויות מרכזיות ביישוב, בהן: דוד סמילנסקי, ד"ר אברהם אבושדיד, ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, יעקב שלוש ודוד ילין[2].