הסליק בטירת צבי

הסליק בטירת צבי היה הסליק המרכזי של קיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן. הסליק נבנה ב-1944 מתחת למחסן התבואה ושימש את הקיבוץ לאחסון נשק. הסליק נפתח רק בשנות ה-70, הוגדר כאתר מורשת ונפתח לביקורים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי (קנוי וגנוב) בסליקים ישוביים רבים (חלקם הגדול מאולתר) מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא ייתן תמיד מענה ביטחוני ליישוב היהודי. מגמה זו התחזקה ב-1925 כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים מרכזיים ברחבי הארץ.

גם בקיבוץ טירת צבי, שהוקם ב-1937, החל תהליך התקנה והטמנה של סליקים קטנים בחביות. ב-1944 הוחלט על בניית סליק מרכזי.

ההיסטוריה של הסליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסליק נבנה ב-1944 בעומק של כמטר מתחת למחסן התבואה וקירותיו נוצקו מבטון. הכניסה לסליק הייתה דרך פתח מרובע שנחצב ברצפת המחסן. על הפתח הותקן לוח מתכת ומעליו הוצב עמוד מתכת שהיה דומה לעמודים אחרים באסם שנועדו לתמוך בגג אך את העמוד שמעל פתח הסליק ניתן היה להזיז ממקומו ובכך להגיע ללוח המתכת שכיסה על פתח הסליק. הצינור גם שימש לאוורור הסליק. מעל מכסה הברזל הוערמו שקים של חיטה שהסתירו את הלוח.

לאחר השלמתו שימש הסליק לאחסון הנשק והתחמושת של הקיבוץ. בשבת השחורה ב-1946 ערכו הבריטים חיפוש בקיבוץ אך לא מצאו את הסליק. במהלך מלחמת העצמאות נעשה שימוש בנשק שאוחסן בסליק.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 הועבר מפעל הבשר הקיבוצי ממבנה "הטירה"^[1] למחסן התבואות ורצפת המבנה (כולל פתח הסליק) כוסתה בבטון ורוצפה באריחים. ב-1967 הוקם מפעל חדש והמבנה ננטש.

ב-1971 נפרצה רצפת המבנה ונתגלה הסליק. בבניין בו נמצא נפתח מרכז מבקרים בשם "דרך התמר" המספר את סיפורו של עץ התמר ושימושיו והסליק השתלב במרכז זה.