הסכם רפאלו (1920)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם רפאלו
Trattato di Rapallo
חותמים ג'ובאני ג'וליטי, מילנקו רדומאר וסניץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום יצירה רפאלו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 12 בנובמבר 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שטח איטליה בשנת 1870
שטח איטליה בשנת 1919, שאושר בהסכם רפאלו

הסכם רפאלואיטלקית: Trattato di Rapallo) היה הסכם בין ממלכת איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שנועד לפתור את בעיית השליטה בכמה טריטוריות שנמצאות כיום בשטחי קרואטיה וסלובניה. ההסכם נחתם ב-12 בנובמבר 1920, ברפאלו, שנמצאת ליד ג'נובה שבאיטליה. המתח שבין הממלכה ה"יוגוסלבית" החדשה לאיטליה התעורר עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה. איטליה דרשה שטחים מאוסטרו-הונגריה, במיוחד באזור איסטריה ודלמטיה, שהובטחו לה על פי ברית לונדון, ואילו לממלכה התלת-לאומית ה"יוגוסלבית" שקמה לאחר המלחמה היו תביעות על אותם שטחים, המיושבים בחלק גדול בסלבים.

לפי ההסכם, זאדר, סופחה לאיטליה, כאשר פיומה (רייקה) הפכה למדינת פיומה החופשית, כך הסתיימה הרפתקתו של גבריאלה ד'אנונציו במקום, ובוטלה המדינה הבלתי מוכרת שהקים, ממלכת קרנארו האיטלקית.

ההסכם בוטל בשנת 1924, לאחר שאיטליה וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים חתמו על הסכם רומא, שהעניק את רייקה לאיטליה ואת סושאק ליוגוסלביה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם רפאלו בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.