הנסיך (סרט, 2019)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנסיך
The Prince
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי סבסטיאן מונוז
הופק בידי מריאן מאייר-בק
ניקולה גרוסו
רוברטו דובריס
תסריט סבסטיאן מונוז
לואיס באראלס
עריכה Danielle Fillios עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אלפרדו קסטרו
חואן קרלוס מלדונאדו
גסטון פולס
מוזיקה אנג'לה אקונה
צילום אנריקה סטינדט
מדינה צ'ילהצ'ילה צ'ילה
חברת הפקה סרטי נינה נינו (צ'ילה)
סרטי אל אוטרו (צ'ילה)
לה טירו סיין (ארגנטינה)
בי רבולושן פיקצ'רס (בלגיה)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 באוגוסט 2019 (פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ונציה)
משך הקרנה 96 דקות
שפת הסרט ספרדית
סוגה סרט כלא, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
  • קוויר ליון
  • Platino Award for Best Supporting Actor עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנסיך (בספרדית: El Príncipe) הוא סרט דרמה צ'יליאני משנת 2019, בבימויו של סבסטיאן מונוז, אשר כתב את התסריט יחד עם לואיס באראלס. הסרט מבוסס על רומן מאת מריו קרוז שנכתב בתחילת שנות ה-70. עלילת הסרט מתרחשת בסביבות שנת 1970 בבית כלא בעיר סן ברנרדו שבצ'ילה, זמן קצר לפני בחירתו של סלבדור איינדה לנשיא. הסרט מגולל סיפור אפל על חיבה ונאמנות בין אסירים, חיפוש זהות מינית, אהבה, אלימות ועליית השלטון מאחורי הסורגים.[1] הקרנת הבכורה העולמית שלו הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ונציה לשנת 2019 בקטגוריית "Critic’s Week",[2] בו זכה בפרס Queer Lion היוקרתי.[3] הסרט נבחר להתחרות גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן לשנת 2019 בקטגוריית Horizontes Latinos.[4]

סבסטיאן מונוז, במאי הסרט

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך בית כלא בסנטיאגו של שנות ה-70, חיימה, אסיר צעיר שהורשע בעוון עבירה אלימה ובלתי מוסברת כלפי חברו הטוב ביותר, אותו דקר מאחר שלא ידע איך לבטא את תשוקתו אליו, ונפגש במקרה עם "הסוס", אחד המנהיגים והאסירים המבוגרים בכלא. בחיפוש אחר הגנה, חיימה מפתח עם הגבר יחסי חיבה ורוך, מגלה את אהבתו ואת הצורך לזכות להכרה, ובהמשך, כשהוא הופך ל"הנסיך", הוא מהרהר לבסוף לגבי זהותו המינית, ולגבי הסיבה לפשע שהכניס אותו לבית הכלא.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלפרדו קסטרו בתפקיד "הסוס"
  • חואן קרלוס מלדונאדו בתפקיד חיימה "הנסיך"
  • גסטון פולס בתפקיד צ'ה פייבה
  • סבסטיאן איילה בתפקיד הנטוש
  • לוקאס בלמסדה בתפקיד דני "הרוסיו"
  • צ'זארה סרה, בתור "הצוענייה"
  • חוסה אנטוניו רפו בתפקיד לופז, שומר הכלא
  • פאולה וולפאטו, בתור אלנה
  • קטלינה מרטין, בתור מוניקה
  • חיימה לייבה
  • ניקולאס זאראט
  • פאולה זוניגה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט העיבוד הקולנועי לרומן היחיד שכתב מריו קרוז, סופר לא מאוד מוכר, הוערך לפני שנים רבות על ידי הקולנוענית אלישיה שרסון, שניהלה שיחות עם המחזאי לואיס בארלס להכנת התסריט.[5] תקופת השיא של הרומן ההומו-ארוטי של קרוז הייתה בשנות ה-70. הוא מעולם לא היה זמין בחנויות הספרים, וניתן היה לרכוש אותו רק בדוכני העיתונים ברחוב סן דייגו בסנטיאגו, והפך לרומן קאלט. הבמאי סבסטיאן מוניוז גילה עליו במקרה, וגם בארלס עצמו, שעידן את התסריט לצורתו הסופית.[1] לאחר מכן הצטרפו לפרויקט צוותי ההפקה הצ'יליאניים "סרטי נינה נינו" ו"סרטי אל אוטרו", יחד עם "לה טירו סיין" הארגנטינאי ו"בי רבולושן פיקצ'רס" הבלגי. צוות השחקנים הושלם עם השחקנים יוצאי הצבא אלפרדו קסטרו (מרחוק,‏ The Club) וגסטון פולס (תשע מלכות), לצד השחקנים הצעירים חואן קרלוס מלדונדו (מהטלוויזיה, בתפקיד המפתח הראשון שלו בסרטים), סבסטיאן איילה (שחקן תיאטרון ובמאי קולנוע) ולוקאס בלמסדה (תיאטרון וטלוויזיה, ואחיו הצעיר של השחקן הצ'יליאני פדרו פסקל).

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פסטיבל ונציה, רוב העיתונות המתמחה באיטליה העריכה את הסרט באופן חיובי. מרטינה בארון מ-Cinematographe כתבה: "סרט של חושניות פזיזה. סרט מטריד, בפראותו המינית, הרגשית והפרימיטיבית רבת-הפנים",[6] סמואל ססטיירי מ-PointBlank כתב: היצירה הראשונה של הקולנוען הצ'יליאני סבסטיאן מונוז היא שיר מסנוור של אהבה ומוות, בין הנאה לכאב"[7], קרלו ולרי מ-Sentieriselvaggi כתב: "סרט קלאוסטרופובי, אך יחד עם זאת מלא בדחפים תאוותיים. מחניק ונלהב כחיבוק אחרון לפני פרידה".[8] לבסוף הסרט זכה בפרס ה-Queer Lion מהסיבות הבאות, לפי חבר המושבעים:

"הנסיך" הוא דיוקן מלא תשוקה של חיים בכלא צ'יליאני עם עלייתו של אלנדה לשלטון בשנת 1970. לעומת האכזריות הפראית של חיי הכלא עומדת מערכת יחסים רגשית אינטנסיבית בין אסירים. בהנהגתו של אלפרדו קסטרו העז, צוות השחקנים המצוין מעניק הופעות מסעירות של תסריט רב עוצמה שמעביר את הקבלה הפרדוקסלית של קשרים הומוסקסואליים בכלא בתקופה בה הם לא היו מקובלים מבחינה חברתית. סרט הבכורה של סבסטיאן מוניוז כבמאי הוא חקירה נועזת וטעונה אירוטית של ההיסטוריה הקרובה, אשר חושפת רכות בלתי צפויה בליבה.[9]

המקור באנגלית
El Príncipe is a passionate portrait of life in a Chilean prison on the eve of Allende’s rise to power in 1970. The savage brutality of prison life is contrasted by intensely emotional relationships between prisoners. Led by a towering Alfredo Castro, the excellent ensemble cast give stirring performances of a powerful script which conveys the paradoxical acceptance of gay attachments in prison at a time when it was not socially acceptable. Sebastián Muñoz’s directorial debut is a bold and erotically charged exploration of recent history which reveals an unexpected tenderness at its heart.

לאחר הזכייה בפרס ה-Queer Lion וקבלת ביקורות טובות באירופה, ההסתכלות האמריקאית הראשונה על הסרט, שהגיעה מבויד ואן הויג מהוליווד ריפורטר (שהיה בעבר בחבר השופטים של פרס ה-Queer Lion[10]), הייתה דווקא שלילית, ובשורה התחתונה הוא כתב: "פנטזיית כלא נטולת אישיות".[11]

אתר Rotten Tomatoes נתן לסרט ציון של 92% ודירוג ממוצע של 7.38/10 בהתבסס על 13 ביקורות.[12]

פסטיבלי סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Sebastián Muñoz on Sanfic, San Sebastián's Films in Progress, 'The Prince'". Variety. 21 באוגוסט 2018. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "El Principe". SicVenezia. אורכב מ-המקור ב-2020-01-28. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Historic Achievement: Sebastian Muñoz's The Prince wins Queer Lion Award at the Venice Film Festival". CinemaChile. 6 בספטמבר 2019. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "67 festival de San Sebastián: trece películas compiten en Horizontes Latinos". Periodistas.es (בספרדית). 21 בספטמבר 2019. נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "El origen". Revista QuéPasa (בספרדית). 21 במרץ 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Venezia 76 – The Prince (El principe): recensione". Cinematographe (באיטלקית). 31 באוגוסט 2019. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "EL PRINCIPE (THE PRINCE)". PointBlank.it (באיטלקית). 31 באוגוסט 2019. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "#Venezia76 – El Principe, di Sebastian Muñoz". Sentieriselvaggi.it (באיטלקית). 31 באוגוסט 2019. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "13. QUEER LION AWARD TO "EL PRÍNCIPE" BY SEBASTIÁN MUÑOZ". QueerLion. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "2. QUEER LION AWARD: JURY". QueerLion.it. 26 באוגוסט 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "'The Prince' ('El principe'): Film Review, Venice 2019". The Hollywood Reporter. 10 בספטמבר 2019. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "THE PRINCE (EL PRINCIPE)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-19 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "#QL13: EL PRÍNCIPE". QueerLion. 1 באוגוסט 2019. נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "EL PRÍNCIPE / THE PRINCE HORIZONTES LATINOS". SSIFF. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "The Prince El Principe". CinemaChicago. נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "THE PRINCE (EL PRÍNCIPE)". Mill Valley. נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Prince". BIFF. נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "De amor y de sombras: las películas de los jóvenes cineastas chilenos en FICValdivia 2019". FicValdivia (בספרדית). נבדק ב-21 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ הנסיך | פסטיבל הקולנוע הגאה – סינמטק תל אביב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הנסיך_(סרט,_2019)&oldid=33092452"