המסלול האקדמי המכללה למינהל

המסלול האקדמי המכללה למינהל
סמלילה של המסלול האקדמי המכללה למינהל מאז 2023
סמלילה של המסלול האקדמי המכללה למינהל מאז 2023
קמפוס המכללה בראשון לציון
קמפוס המכללה בראשון לציון
קמפוס המכללה בראשון לציון
מכללה
תקופת הפעילות 1978–הווה (כ־46 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' יורם רבין
יו"ר רו"ח אבי באשר
רקטור פרופ' יובל מרין
מנכ"ל רפי גמיש
סטודנטים
כלל הסטודנטים 9,114[1]
סטודנטים לתואר ראשון 7,025[1]
סטודנטים לתואר שני 2,089[1]
מיקום
מיקום ראשון לציון, בני ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°58′13″N 34°46′20″E / 31.97035°N 34.772104°E / 31.97035; 34.772104
www.colman.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמלילה הקודם של המכללה, שהיה בשימוש עד 2018

המסלול האקדמי המכללה למינהל היא מכללה אקדמית לא מתוקצבת השוכנת בראשון לציון. למכללה קמפוס נוסף בעיר בני ברק המיועד לאוכלוסייה החרדית.

במכללה מתקיימים לימודים לתואר ראשון בתחומים שונים במסגרת לימודי בוקר וערב, ולימודים לתואר שני במנהל עסקים, במדעי ההתנהגות, במשפטים, בכלכלה, בעיצוב חדשנות ויזמות, ייעוץ חינוכי ובתוכניות בין-תחומיות שונות. במכללה לומדים כ-9,000 סטודנטים ויש לה מעל 85,000 בוגרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשה למינהל נוסדה בתל אביב בשנת 1962 על ידי הסתדרות הפקידים ועסקה בהכשרה מקצועית בתחומי המינהל. בשנת 1978 קיבלה המדרשה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לקיים לימודים אקדמיים[2] והייתה למוסד האקדמי הפרטי (אשר אינו מקבל תקציבים מהמדינה) הראשון בישראל. בשנות ה-70 שינתה המדרשה את שמה לשם המכללה למינהל.

בשנת 1992 נפרד המסלול האקדמי מן המסלול הלא אקדמי שממשיך לפעול כגוף נפרד תחת השם "המכללה למינהל", בעוד שהמסלול האקדמי פועל בנפרד מאז שינה את שמו לשם המסלול האקדמי המכללה למינהל[דרוש מקור].

המסלול האקדמי הוא המכללה הגדולה ביותר בישראל. פעילותו בקמפוס בראשון לציון החלה בשנת הלימודים תשנ"ו (1995–1996). קמפוס המסלול האקדמי משתרע על שטח של כ-130 דונם שהוקצה על ידי העירייה. בקמפוס נמצאים בניין הפקולטה למנהל עסקים ובית הספר לכלכלה, בניין בית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה והפקולטה למשפטים, בניין בית הספר לעיצוב וחדשנות, בניין בתי הספר לתקשורת ומדעי המחשב, בניין הספרייה, אודיטוריום ומבנים נוספים. בשנת 2013 נפתח בבני ברק הקמפוס החרדי של המכללה למינהל.

המסלול האקדמי המכללה למינהל אינו מקבל סיוע ישיר ממערכת התקצוב הממשלתית. תקציב המסלול מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מישראל ומחו"ל.

בדצמבר 2011 אושר למכללה להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו תואר פרופסור[דרוש מקור].

בשנת 2023, עם התפתחות תחום ה-AI, הוקמו כיתות חכמות, נוספו קורסי הכשרה לשימוש בכלי Generative AI, ופלטפורמות התנסות ולמידה המתפתחות בהתאם לשינויים בעולם העבודה.

בתפקיד נשיא המכללה כיהנו: פרופ' זאב נוימן 2006–2014, פרופ' אשר טישלר 2014–2017, פרופ' אורן קפלן 2017–2019, שהיה הנשיא הראשון שצמח במכללה והודח על ידי חבר הנאמנים.[3]

בספטמבר 2019 נבחר לנשיא יורם רבין, פרופסור למשפטים במכללה שכיהן כדיקן הפקולטה וכיועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה.[4]

בתפקיד מנכ"ל המכללה כיהנו: ד"ר אלי בן אליעזר 2003–2008, רו"ח רוני דיוה 2009–2011, רו"ח רפי צרפתי 2012–2015, רני יעקבי 2015–2017, רפי גמיש 2017–2022, בני אלון 2022–2024.

יחידות אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס[5] הוקמה על ידי פרופ' דניאל פרידמן, בשנת 1990. בפקולטה לומדים כ-1,100 סטודנטים בשמונה מסלולי התמחות: משפט אזרחי ומסחרי, משפט פלילי, משפט בינלאומי, משפט והיי-טק, משפט ציבורי וזכויות אדם, יישוב סכסוכים, משפט ותרבות וכן משפט, מגדר ודיני משפחה.

לפקולטה שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בעולם, בין היתר: אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת לונדון באנגליה, אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

הפקולטה מפרסמת את כתב העת המשפטי "המשפט" ועורכת את כתב העת המשפטי "הפרקליט" שהוא כתב העת המשפטי הוותיק בישראל (יצא לראשונה בשנת 1943 על ידי לשכת עורכי הדין).

תארים הנלמדים בפקולטה למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר ראשון LL.B במשפטים
  • הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס
    תואר שני LL.M במשפטים
  • תואר שני M.A בלימודי משפט ללא משפטנים

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל
  • המכון לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע"ש דייוויד וינר
  • המכון לחקר יישוב סכסוכים וגישור
  • המרכז להגבלים עסקיים ודיני התחרות
  • המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי
  • מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה
  • מכון ברנדייס לחברה לכלכלה ולדמוקרטיה
  • המרכז למשפט שיתופי וטיפולי

"משנה" המרכז הקליני למשפט וחברה:

  • הקליניקה לחופש המידע
  • הקליניקה לדיני משפחה
  • הקליניקה לדיני ההוצאה לפועל
  • הקליניקה הסוציו-משפטית
  • הקליניקה לזכויות החולה
  • הקליניקה לקידום שוויון
  • הקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי

תוכנית ה-EXTERNSHIP היא תוכנית ייחודית המציעה לסטודנטים בשנים ב' ו-ג' מסגרות להתנסות מעשית כחלק מלימודי התואר במשפטים, בה הסטודנטים משתלבים בעבודה משפטית מעשית במחלקות משפטיות במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי.

הפקולטה למנהל עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למנהל עסקים[6] הוקמה בשנת 1978 והיא כיום הגדולה בישראל, שבה לומדים מעל 4,000 סטודנטים מתוכם כ-1,500 סטודנטים לתואר שני.

תארים והתמחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר ראשון BA במנהל עסקים עם התמחויות: שיווק ופרסום; מימון ושוק ההון; יזמות וחדשנות ולימודי ערב עם חטיבה בשיווק וחטיבה במימון.
  • תואר שני MBA במנהל עסקים: עם התמחויות במימון, שיווק ודיגיטל, דאטה ומערכות מידע ויזמות וחברות טכנולוגיה.
  • תואר שני MBA במנהל עסקים: מסלול מחקרי עם תזה.

מרכזי פעילות ומחקר בבית הספר למנהל עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת המחקר: תומכת בקידום המחקר המדעי בקרב סגל בית הספר באמצעות תקציבי מחקר, תמיכה לוגיסטית, קשרי מחקר בינלאומיים וגיוס פוסט־דוקטורנטים.

בית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר למדעי ההתנהגות[7] לומדים מעל 1,000 סטודנטים בתוכניות לתואר ראשון ושני. תואר ראשון במדעי ההתנהגות מבוסס על חשיפה לשלושה עולמות תוכן: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. לצד קורסי הליבה ובחירה בתחומים אלה, במסגרת החטיבה בניהול ומשאבי אנוש נלמדים קורסים בעלי גוון פרקטי המעניקים לסטודנטים הכשרה להשתלבות במגוון מקצועות של ניהול משאבי אנוש. בית הספר מציע שלוש תוכניות לתואר שני בייעוץ ארגוני, לימודי משפחה, פסיכולוגיה של הספורט ופסיכולוגיה קלינית.

מימין לשמאל: בית הספר למדעי ההתנהגות, הספרייה המרכזית ואולם האודיטוריום.

בתפקיד דיקאן בית הספר למדעי ההתנהגות כיהנו: פרופ' זאב קליין, ד"ר עמיחי זילברמן, ד"ר טובה בנסקי, פרופ' דליה מור (2009–2014), ד"ר רחל פסטרנק (2015–2017), פרופ' תמר אלמור (2017–2021) וד"ר קרן פרידמן–פלג (2021–הווה).

בית הספר לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לתקשורת[8] נפתח באוקטובר 1992 והיה הראשון בישראל להעניק תואר ראשון בתקשורת. עד 2023 העמיד בית הספר כ-5,600 בוגרים; לומדים בו כ-600 סטודנטים בשתי תוכניות לימוד לתואר ראשון: תוכנית לתואר ראשון בתקשורת וניהול בהתמחות פרסום ושיווק דיגיטלי ותוכנית לתואר ראשון בתקשורת בהתמחות תוכן, טלוויזיה ודיגיטל.

הסטודנטים עוברים במהלך לימודיהם עשרות סדנאות, יוצאים לסיורים, מתנסים בהאקתונים ובאתגרים של העולם האמיתי ומחויבים לעבור התמחות בארגון תקשורת מוכר.

בתפקיד דיקאן בית הספר לתקשורת כיהנו פרופ' דב שנער (1992–1996), ד"ר יריב בן אליעזר (1996–2000), פרופ' ארנון צוקרמן (2000–2003), ד"ר אווה ברגר (2006–2012),פרופ' הלל נוסק (2012–2013), ד"ר יובל דרור (2014–2018), מר שלומי ברזל[9] (2018–2019), ד"ר דן ערב (2019–2023) ופרופ' מנחם בלונדהיים (2024–הווה).

הפקולטה למדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי המחשב[10] פועלת החל משנת 1998. בראשה עומד ד"ר איגור רוכלין. בפקולטה לומדים כ-800 סטודנטים לתואר ראשון בארבעה מסלולים שונים: לימודי בוקר, ערב, אב"צ (אקדמיה בזמן צבא. תוכנית המיועדת לחיילים במהלך השירות הצבאי) ואל"צ (אקדמיה לפני צבא. תוכנית המיועדת לתלמידי תיכון).

בין ההתמחויות המוצעות: הגנת סייבר, למידה עמוקה, לימודי מחשוב ענן, לימודי מדע הנתונים, לימודי לינוקס ותשתיות, לימודי עיבוד שפה טבעית ועוד.

הרחבה המרכזית

במסגרת הפקולטה פועלים שני מכוני מחקר: המכון לפיתוח מערכות וידאו נבונות והמכון לפיתוח מערכות רובוטיות נבונות.

בית הספר לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר לחינוך פועל החל משנת 2019 וכולל תוכניות ללימודי תואר ראשון בחינוך ותואר שני בייעוץ חינוכי.

בית הספר לחשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לחשבונאות הוא בית הספר הגדול ביותר ללימודי חשבונאות בישראל, המונה למעלה מ-800 סטודנטים הלומדים את התכנית תואר ראשון BA במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות ותוכנית תואר שני במיסים. בית הספר הוקם בשנת 2020. מקים בית הספר והדיקן הראשון היה רו״ח ועו״ד אלי אור. תוכנית הלימודים נמשכת 7 סמסטרים.

בית הספר לכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לכלכלה הוקם בשנת 1994.

  • תואר ראשון בכלכלה וניהול משלב לימודי כלכלה עם קורסים בניהול, נדל"ן, מימון ושוק ההון, מימון וביטוח, אנליסט נתונים והתמחות בשמאות מקרקעין לצד לימודים מעשיים. בית הספר משתף פעולה עם חברות בשוק ההון והפיננסים, בביטוח ובבנקאות, במטרה לאפשר לסטודנטים להתמחות בחברות כבר במהלך הלימודים, להעניק הסמכות בתחומי הלימוד ולקלוט בוגרים מתאימים לשורותיהן. תואר שני בכלכלה יישומית – תואר שני בכלכלה יישומית מכשיר כלכלנים בתחומים פרקטיים. התכנית מקנה לסטודנטים ארגז כלים הנדרש לניתוח כלכלי יישומי: ידע תאורטי רלוונטי, מודלים כמותיים לחיזוי התנהגות והערכת מדיניות, תרגום עלויות ותועלות לא מוחשיות לערכים מוניטריים, עבודה עם בסיסי נתונים גדולים, היכרות עם המשק הישראלי והגלובלי ואנגלית כלכלית.

בית הספר לעיצוב וחדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לעיצוב וחדשנות מציע תוכניות אקדמיות בין-תחומיות: תואר ראשון בעיצוב פנים, מסלול תקשורת חזותית במרחבי פנים, ותואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות.

יחידות ושירותים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אגודת הסטודנטים של המכללה למנהל, המסלול האקדמי" היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים במכללה, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם.[11] האגודה, שנוסדה בשנת 1990, חברה בהתאחדות הסטודנטים.

יושב ראש אגודת הסטודנטים נבחר בבחירות אישיות וישירות. בתפקיד היו"ר כיהנו במאה ה-21:

יושב ראש האגודה משך הכהונה
אסף בנאי 20012000
גיא אליהו 2002
אולג קומליק 20042003
אוהד אלוני 2004
איתי שונשיין 2005-2006
אוהד ארד 20092006
יונתן קדם 20102009
גיא שריקי 20122011
דור חיים 20152013
חן אברמוביץ 2016
ליאור טואיל 20182017
שי אביגדור שידלוב 20192018
אור צברי 20212019
יערה סתיו 2021–2023
עדי בוקבוזה 2024–היום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]