המכון הצרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון הצרפתי
תחום Public administration in healthcare and social services עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש Eva Nguyen Binh עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2011–הווה (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.institutfrancais.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכון הצרפתיצרפתית: Institut français) הוא ארגון צרפתי שנוסד בשנת 1907 על ידי משרד החוץ הצרפתי, לשם קידום התרבות הצרפתית, הפרנקופונית והתרבות המקומית ברחבי העולם. בשנת 2011 הוא החליף את פרויקט CulturesFrance כמטרייה לכל הפרויקטים של תרבות צרפתית.

המכון הצרפתי פועל בשיתוף פעולה הדוק עם רשת התרבות הצרפתית מחוץ לצרפת, המורכבת מיותר מ -150 סניפים וכמעט 1,000 סניפים של Alliance française ברחבי העולם. תהליך שילוב רשתות התרבות של מספר משלחות דיפלומטיות נערך בינואר 2011 עד 2014 כניסוי: קמבודיה, צ'ילה, דנמרק, איחוד האמירויות הערביות, גאורגיה, גאנה, הודו, כווית, בריטניה, סנגל, סרביה, סינגפור וסוריה[1].

הממשלה הפקידה את המכון לחקר התרבות הצרפתית לקידום התרבות הצרפתית, הכוללת: אמנויות הבמה, אמנות חזותית, אדריכלות, הפצה עולמית של ספרים צרפתיים, סרטים, טכנולוגיה ורעיונות. בהתאם לכך, המכון פיתח תוכנית מדעית חדשה להפצת התרבות.

המכון הצרפתי מזמין משלחות תרבות זרות באמצעות ארגון "עונות השנה" או פסטיבלים ושיתוף פעולה עם מדינות שונות, כולל ניהול הקרן "Fonds Sud Cinema" בשיתוף עם National Center of Cinematography and the moving image. המכון גם מספק הכשרה עבור משלחות חדשות והדרכות מקצועית לצוותים של רשת התרבות הצרפתית הבינלאומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הצרפתי הראשון נוסד בפירנצה, איטליה בשנת 1907 על ידי ז'וליין לוצ'יר ובסיוע הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת גרנובל מבחינה היסטורית, המוסדות הצרפתיים שהוקמו במחצית הראשונה של המאה העשרים היו קשורים למוסדות אקדמיים, ואילו מרכזי התרבות הצרפתיים, שנוצרו במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה -21, נוצרו על ידי ממשלת צרפת. הבדל זה אינו קיים עוד והמרכזים התרבותיים מאמצים כיום את שמו של Institut Français. המוסדות הצרפתים ומרכזי התרבות הצרפתית הם מוסדות הממוקמים מחוץ לצרפת תחת משרד החוץ, ומטרתם לקדם שיתוף פעולה אינטלקטואלי ותרבותי בין אנשי מקצוע, להציג את האמנות המסורתית והעכשווית המקומית לכל הקהלים, לקדם את ההשכלה הגבוהה הצרפתית לסטודנטים ומורים זרים ולהציע מגוון רחב של קורסים ובחינות בינלאומיות עבור השפה הצרפתית. המוסדות ממומנים באופן מלא או חלקי על ידי ההכנסות שלהם שגויסו על ידי לימוד צרפתית כשפה רשמית או כשפה זרה (בהתאם למדינות) וחסויות. כיום, מוסדות צרפתיים ומרכזים תרבותיים צרפתיים (RTCs) הם מנופים חיוניים לפיתוח שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בתחום התרבות והחינוך, וכן לקידום המגוון התרבותי והלשוני וישנם 98 מכונים הפרוסים ברחבי העולם[2].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הצרפתי בתל אביב

למכון יש מספר שלוחות בישראל, בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע ונצרת והם מקיימים אירועים תרבותיים וקורסים על צרפת והשפה הצרפתית. המכון בירושלים הוקם בשנת 1952 ביוזמת המרכז הלאומי למחקר מדעי והיה בראשיתו מכון למחקר ארכאולוגי אשר תחת שרביטו נערכו חפירות רבות והתפתחה האסכולה הצרפתית לארכאולוגיה בלבנט הדרומי. בשנות השמונים הוחלט להרחיב את המשימה לכלל תחומי מדעי הרוח והחברה ולהעניק לו את שמו: המרכז הצרפתי למחקר בירושלים[3]. המכון בתל אביב מפעיל מערך של קורסים ללימוד צרפתית וספריית מדיה המצוידת בכותרים האחרונים שיוצאים בצרפת, בתרגומים האחרונים לעברית שהופיעו בארץ, בסרטי DVD ובדיסקים עדכניים. בנוסף המכון מקיים הרצאות, שיעורי היסטוריה, רבי שיח, סדנאות לפילוסופיה, קונצרטים ועוד[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המכון הצרפתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]