המבצע להברחת הקבינט היווני
המבצע להברחת הקבינט היווני (מאי 1941) היה מבצע שביצע רב החובל הארץ-ישראלי אליעזר אקסל, לחילוצם של חברי הממשלה של יוון החופשית, לאחר כיבושה של יוון בידי גרמניה במלחמת העולם השנייה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה, פלש הצבא האיטלקי ליוון, כדי לממש את שאיפתה של איטליה הפשיסטית לשלוט על כל אגן הים התיכון, כמו האימפריה הרומית בשעתה. כמו כן היה הרודן של איטליה, בניטו מוסוליני, זקוק להצלחה צבאית, לאחר כישלונותיו הקודמים בצרפת ובאפריקה. הפלישה האיטלקית ליוון נכשלה גם היא, ובהתקפת נגד בנובמבר 1940 דחק הצבא היווני את האיטלקים אל תוך אלבניה השכנה.
בעקבות הכישלון האיטלקי, ולאחר עלייתו לשלטון של פטר השני, מלך יוגוסלביה, שצידד בבעלות הברית, פלש הצבא של גרמניה הנאצית ליוגוסלביה וליוון. יוון נכבשה תוך פחות משבועיים, בין ה-6 באפריל ל-20 באפריל 1941. ראש הממשלה היווני, אלכסנדרוס קוריזיס, התאבד ביריה ב-18 באפריל, והצבא היווני נכנע בפני הגרמנים ב-23 בחודש[1]. שאר חברי הממשלה נמלטו עם משפחותיהם לטורקיה, שהייתה שטח נייטרלי במשך רוב המלחמה.
הגרמנים החליטו לכלוא את חברי הממשלה הגולה בטורקיה, ולא לאפשר להם לצאת ולחבור אל בעלות הברית. היוונים עשו מספר ניסיונות להימלט, אולם המודיעין הגרמני ידע על כך וסיכל את כל הניסיונות. חברי הממשלה היוונית הגולה ביקשו סיוע מבריטניה, לאחר שמנהיגהּ וינסטון צ'רצ'יל התחייב שלא לנטוש את יוון. הצבא הבריטי ניסה להגן על יוון, אולם הכוחות הבריטים באזור היו בנחיתות צבאית, ונאלצו לסגת. בעת הנסיגה הצליחו הבריטים לחלץ בדרך הים את רוב חייליהם, אולם כ-9,000 מהם נפלו בשבי.
ההכנות למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבריטים החליטו להוציא לפועל מבצע ימי חשאי, כדי לחלץ את השרים היווניים ואת בני משפחותיהם. הם איתרו ספינת משא קטנה בשם "ענטר", של חברה לשירות ימי עתיד שהובילה סחורות באזור, ושטה תחת דגל המנדט. הייתה זו ספינה שהובילה מעפילים בעבר, שופצה ועברה הסבה לאוניית סוחר, אולם המשיכה למלא משימות שונות במלחמה כנגד הנאצים, והושטה בידי רב החובל הארץ-ישראלי אליעזר אקסל. אקסל זומן למפקדת הצי המלכותי הבריטי באלכסנדריה, ושם התבקש להפליג לחופי טורקיה כדי לחלץ את חברי הממשלה היוונית. נאמר לו שכדי להסוות את המשימה, יהיה עליו להצטייד באספקה לצוות שלו בלבד[2], ועל כן במקרה של תקלה ייאלץ להתגבר עליה בעזרת צוותו הקטן; אם כי הובטח לו, שהצי הבריטי יפקח עין מרחוק. הספינה הקטנה הגיעה למעגן בעיירה הטורקית מרסין (Mersin), פרקה מטען של עצים והצוות החל להעמיס מטען להובלה משם. אקסל פקד על הצוות להאט את קצב ההטענה, כך שחלק מהמטען נשאר בנמל, כדי ליצור את הרושם שהספינה עתידה להישאר עוד יום אחד.
ההתגנבות לספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל המבצע בילה רב החובל במסעדה היחידה בעיירה, בכוונה לבלוט ולהסיט את תשומת הלב מהמתרחש בספינה. חברי הממשלה ובני משפחותיהם הגיעו בהחבא מאיסטנבול, ובמשך כל הלילה הועלו אל הספינה באמצעות סירת משוטים. כל אותו הזמן התרועעו רב החובל והקצין הראשון שלו בחברת פליטים מקומיים, ועם חוליה של אנשי המודיעין הגרמני. בהמשך הערב ניסו הגרמנים, באמצעות נערת-פיתוי, לדובב את אקסל כדי לנסות לאשש את חשדם שהוא מעורב בהברחת אנשי הקבינט היווניים.
הבריחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר חצות חמקו קציני האונייה מהמסעדה, עלו על הספינה והשיטו אותה אל מחוץ לנמל, כשהמחולצים מסתתרים במחסני האונייה הקטנה. במשך היום שלמחרת הפליגו לאורך החוף הטורקי, כשהם מניפים את דגל טורקיה, כדי לא לעורר חשד. מטוס סיור איטלקי גילה אותם, אך לא התערב מאחר שהמחולצים התחבאו באוהל שהוקם מבעוד מועד על הסיפון. בלילה השני פנו לכיוון קפריסין, ושוב הפליגו בסמוך לחוף לאור היום.
הקטע הקשה בהפלגה היה השיוט הלילי מקפריסין לחיפה. הספינה האיטית התקשתה לעבור את המרחק במשך הלילה, ובאור היום היה חשש שתתגלה, מאחר שלא היה מסחר בין טורקיה הנייטרלית לבין ארץ ישראל. בהתקרבם לחוף הארץ-ישראלי, התגלתה לעיניהם צוללת, אולם התברר שהייתה זו צוללת בריטית שליוותה אותם בהסתר. חברי הממשלה הגולים ירדו בשלום בנמל חיפה.
לאחר הקמתה של מדינת ישראל, שימש אליעזר אקסל כרב החובל של אוניית צים "תיאודור הרצל".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "המבצע הסודי במרסין או משימתה האחרונה של ברונהילדה" - מזיכרונותיו של רב החובל אליעזר אקסל, הביא לדפוס ר/ח הלל ירקוני. באתר: רשימות מהבוידעם של אבנר שץ, 4 במאי 2006.
- הדף של הספינה "ענטר" באתר המוזיאון הימי הלאומי בחיפה.
- אליעזר אקסל, זיכרונותיו של רב החובל, שהעלה את סופר היידיש שלום אש לישראל, באתר הארץ, 30 באפריל 2006. תרגום: הלל ירקוני.
- אליעזר אקסל באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה"