הכחשת הפותח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכחשת הפותח היא כשל לוגי מסוג נון סקוויטור, שבו במשפט תנאי מכחישים את חלק הפותח (החלק בעל המילה "אם") כדי להגיע למסקנה שחלק התוצאה (הנפתח במילה "אזי") שגוי. מבנה הטיעון הוא הבא:

אם א', אז ב'
לא א'.
לכן, לא ב'

כדי להבהיר את הכשל שבטיעון, די אם נציב אותו בצורה פשוטה כך:

אם סוקרטס הוא סוס, סוקרטס אוכל פיצה.
סוקרטס אינו סוס.
לכן, סוקרטס אינו אוכל פיצה.

הכשל הגלוי בטיעון נובע מכך שהיחס בין חלק התנאי והמסקנה בהנחה הראשונה אינו בהכרח דו כיווני. כלומר, ניתן לומר, אם אוכל פיצה, אשמין. אך אין נובע מכך שאם אשמין, אוכל פיצה.

כמו באישור הסוגר, ניתן להשיג דו כיווניות כאן רק אם משנים את התנאי "אם" ל"אם ורק אם", במבנה הבא:

אם ורק אם סוקרטס הוא סוס, סוקרטס אוכל פיצה.
סוקרטס אינו סוס.
לכן, סוקרטס אינו אוכל פיצה.

במקרה זה, הטיעון תקף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]