החלטה 446 של מועצת הביטחון של האו"ם

**החלטה 446 של מועצת הביטחון של האו"ם**
תאריך	22 במרץ 1979
ישיבה מספר	2,134
קוד	S/RES/446 (מסמך)
נושא	שטחים שנכבשו על ידי ישראל
סיכום הצבעה	12 הצביעו בעד; 0 הצביעו נגד; 3 נמנעו
תוצאה	התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות	סין; צרפת; הממלכה המאוחדת; ארצות הברית; ברית המועצות
חברות לא קבועות	בנגלדש; בוליביה; צ'כוסלובקיה; גבון; ג'מייקה; כווית; ניגריה; נורווגיה; פורטוגל; זמביה

החלטה 446 היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שנתקבלה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-22 במרץ 1979, והיא עוסקת בבנייה הישראלית בשטחים שנכבשו על ידה במהלך מלחמת ששת הימים; יהודה ושומרון, רצועת עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן. ההחלטה התקבלה פה אחד מלבד המדינות שנעדרו מההצבעה: נורווגיה, ארצות הברית ובריטניה. ההחלטה קובעת כי למדיניות והבנייה הישראלית בשטחים אין כל בסיס חוקי ומהווים מכשול חמור לשלום מקיף, הוגן וארוך טווח במזרח התיכון.

תוכן ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת הביטחון הדגישה שוב את הצורך בשלום הוגן ארוך טווח במזרח התיכון.

מועצת הביטחון נחושה בדעתה כי למדיניות והבנייה הישראלית בשטחים אין כל בסיס חוקי ומהווים מכשול חמור לשלום מקיף, הוגן וארוך טווח במזרח התיכון.
מועצת הביטחון גינו את אי ציותה של ישראל להחלטות מועצת הביטחון 237 מ-14 ביוני 1967, 252 מ-21 במאי 1968 והחלטה 298 מ-25 בספטמבר 1971.
קוראת לישראל פעם נוספת, ככוח הכובש של שטחים אלו, לציית לאמנת ז'נבה הרביעית מ 1949 ולהימנע מפעולות העלולות לשנות ולהשפיע על המאזן הדמוגרפי של האוכלוסייה בשטחים כולל מזרח ירושלים. ובאופן ספציפי, לא להעביר אוכלוסייה משטחי ישראל אל השטחים שנכבשו.