החדר של מרי
החדר של מרי הוא ניסוי מחשבתי פילוסופי שניסח פרנק ג'קסון (אנ') במאמרו "קווליה אפיפנומנלית" (Epiphenomenal Qualia) ולאחר מכן הורחב במאמרו "מה מרי לא ידעה". ניסוי המחשבה משמש כטיעון על סמך ידע נגד פיזיקליזם - הגישה כי העולם, כולל העולם המנטלי, הוא כולו פיזיקלי. הוויכוח שהתעורר בעקבות ניסוי המחשבה הביא להוצאת הספר "יש משהו בנוגע למרי" (There is Something About Mary, 2004) שכלל את תגובותיהם של דניאל דנט, דייוויד לואיס ופול צ'רצ'לנד.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חדרה של מרי" הוא ניסוי מחשבתי שמטרתו היא להראות כי קיימות תכונות לא פיזיקליות וידע הניתן להשגה רק על בסיס ניסיון תודעתי. הניסוי מנסה להפריך את התאוריות הקובעות שכל מה שניתן לידיעה הוא ידע פיזיקלי. הניסוי הוא חלק מדיון פילוסופי מהעשורים האחרונים בפילוסופיה של הנפש. בכל הנוגע לבעיית גוף-נפש, מתמקד הדיון הפילוסופי בשנים האחרונות בעצם האפשרות של העמדה (רדוקציה) של כל סוג של הסבר, ידע ותופעה, לרמה הפיזיקלית. חלק מהמטריאליסטים תומכים באפשרות לרדוקציה מסוג זה. מנגד, פילוסופים כמו פרנק ג'קסון ותומאס נייגל (במאמרו "איך זה להיות עטלף?"), העלו את הבעייתיות שנובעת מתהליך רדוקציוני זה. חדרה של מרי הוא דוגמה מרכזית לבעייתיות זו.
ניסוי המחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסוי המחשבה הוצע במקור על ידי פרנק ג'קסון כך:
מרי היא מדענית מבריקה, ומסיבה כלשהי, נאלצת לחקור את העולם מחדר צבוע בשחור ולבן דרך מסך טלוויזיה שחור לבן ללא צבעים. היא מתמחה בנוירופיזיולוגיה של הראייה ומשיגה, כך אנו מניחים, את כל המידע הפיזיקלי שניתן לדעת לגבי מה שקורה אצלנו כשאנחנו רואים עגבניות, את השמים, ואת השימוש שלנו במונחים אדום וכחול, וכך הלאה. היא מגלה לדוגמה, בדיוק איזה אורכי גל מהשמים מעוררים את הרשתית, ובדיוק כיצד מערכת העצבים המרכזית מכווצת את מיתרי הקול ומעבירה אוויר מהריאות כדי לבטא את המשפט "השמים כחולים". [...] מה יקרה כשמרי תשתחרר מחדרה השחור לבן או כשיינתן לה מסך טלוויזיה צבעוני? האם היא תלמד משהו או לא?
במילים אחרות, מרי היא מדענית שיודעת כל מה שניתן מדעית לדעת על צבעים, אבל היא מעולם לא חוותה ראיית צבע. השאלה שמעלה ג'קסון היא: ברגע שהיא תראה לראשונה צבע, האם היא תלמד משהו חדש?
אונטולוגית, הטיעון הבא מוכל בניסוי המחשבה:
- כל פיסת מידע פיזיקלית בנוגע לתפיסת הצבע האנושית נרכשה על ידי מרי, לפני היציאה מהחדר השחור לבן. יש לה את כל הידע הפיזיקלי בנושא.
- ביציאתה את החדר ובחוויה הראשונה של ראיית צבע, היא רוכשת ידע חדש (כלשהו).
לכן: היה ידע כלשהו בנוגע לתפיסת הצבע האנושית שמרי לא הכירה לפני יציאתה מהחדר. לפיכך, לא כל ידע הוא ידע פיזיקלי.
רוב הכותבים מתמקדים בדוגמה זו של ג'קסון על מרי, אך ג'קסון השתמש בדוגמה נוספת במאמרו: אדם כלשהו בשם פרד מסוגל לראות צבע שלא מוכר לאנשים רגילים. ייתכן ונרצה לדעת איזה צבע חווה פרד כשהוא מתבונן באובייקט בעל צבע מיוחד זה. הטענה היא שללא תלות בכמות הידע שנצבור לגבי תפיסת הצבעים של פרד, לעולם לא נוכל לדעת איזה צבע הוא חווה, בדומה למרי, שלא ידעה את חוויית ראיית האדום עצמה. בשני המקרים, לסובייקט אפיסטמולוגי א' אין גישה לידע מסוים של סובייקט ב': א' לא יכול לדעת אם ב' חווה תכונה תפיסתית ת' במקרים מסוימים. הידע הזה על סובייקט ב' חסום בפני א', מפני ש-א' לא חווה את תכונה ת' בעצמו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dennett, Daniel (1991). Consciousness Explained. Boston: Little, Brown and Co.
- Dennett, Daniel (2006). "What RoboMary Knows". In Alter, Torin (ed.). Phenomenal Concepts and Phenomenal Knowledge. Oxford Oxfordshire: Oxford University Press.
- Jackson, Frank (1982). "Epiphenomenal Qualia". Philosophical Quarterly (32): 127–136.
- Jackson, Frank (1986). "What Mary Didn't Know". Journal of Philosophy (83): 291–295.
- Ludlow, Peter; Nagasawa, Yujin; Stoljar, Daniel, eds. (2004). There's Something about Mary: Essays on Phenomenal Consciousness and Frank Jackson's Knowledge Argument. MIT Press. ISBN 978-0-262-62189-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנק ג'קסון משוחח על הניסוי בפודקאסט (באנגלית)
- מרטין נידה-רימלין, דונשד קונאיל, Qualia: The Knowledge Argument, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
- The Knowledge Argument Against Physicalism, באנציקלופדיית האינטרנט לפילוסופיה (באנגלית)