החגורה הלימפטית על שם ולדייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החגורה הלימפטית על שם ולדייר
anulus lymphoideus pharyngis
השקדים בחגורה ע"ש ולדייר מסומנים בירוק בהיר
השקדים בחגורה ע"ש ולדייר מסומנים בירוק בהיר
שיוך lymphoepithelial organ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי לוע
על שם היינריך וילהלם ולדייר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החגורה (או הטבעת) הלימפטית על שם ולדייר[1]אנגלית: Waldeyer's tonsillar ring או Pharyngeal lymphoid ring) או שקדים במובן הרחב, הם מערך של איברי רקמת לימפה הממוקמים בלוע, ומהווים את התגובה הראשונית לזיהומים בלוע.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החגורה הלימפטית על שם ולדייר קרויה על שם האנטומיסט הגרמני מהמאה ה-19, היינריך וילהלם ולדייר.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החגורה הלימפטית על שם ולדייר מורכבת ממספר שקדים המפוזרים ברחבי הלוע, ואלו הם (בסדר יורד כלפי מטה):

שם רקמת אפיתל מיקום מספר שקדים
אדנואיד (מכונה גם "שקד האף", "שקד שלישי" או בטעות – "פוליפים". רב-שכבתי מדומה עמודי ריסני (אפיתל נשימתי) חלל האף האחורי (השקד העליון ביותר) יחיד
השקד החצוצרתי רב-שכבתי מדומה עמודי ריסני (אפיתל נשימתי) חלל האף האחורי (הלוע האפי), מאחורי פתח חצוצרת השמע זוג (אחד מכל צד)
שקדי החך (מכונים גם "השקדים") שטוח רב-שכבתי לא מקורנן בצידי הלוע הפומי, בין קשתות הלועית-חכית לקשת הלשונית-חכית זוג (אחד מכל צד)
השקד הלשוני שטוח רב-שכבתי לא מקורנן בבסיס הלשון, מאחורי המענית הסופית יחיד

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקדים הם איברים חיסוניים המשמשים קו ההגנה הראשון של מערכת החיסון מפני פתוגנים זרים שנבלעים או נשאפים פנימה.

הם מסווגים כרקמת לימפה הקשורה לרירית (MALT)[2], וככאלה, מצויים על פני השטח של השקדים תאי לכידת אנטיגנים הנקראים תאי Microfold cells) M) המאפשרים את ספיגת האנטיגנים המיוצרים על ידי פתוגנים. לאחר מכן, תאי M אלה מתריעים לתאי B ולתאי T שמצויים מתחתיהם בשקדים כי קיים פתוגן ובעקבות זאת מתעוררת תגובה חיסונית[3]. תאי B מופעלים ומתפשטים באזורים המכונים מרכזי הנבט (Germinal centers) בשקדים. מרכזי הנבט הללו הם מקומות שבהם נוצרים תאי זיכרון B המייצרים ומפרישים נוגדנים (IgA).

מחקר משנת 2012 סיפק עדויות לכך שהשקדים מייצרים גם תאי T בעצמם, באופן הדומה למתרחש בתימוס.[4][5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון שמושקוביץ, דלקות שקדים - איך נדבקים, מאבחנים ומטפלים?, באתר אינפומד, ‏26 בפברואר 2014
  2. ^ Smrithi Santhosh, The Tonsils (Waldeyer’s Ring), TeachMeAnatomy, ‏3 בנובמבר 2019
  3. ^ Kato A et al, B-lymphocyte lineage cells and the respiratory system, Journal of Allergy and Clinical Immunology, Volume 131, pages 933-957, 2013
  4. ^ McClory, Susan; Hughes, Tiffany; Freud, Aharon G.; Briercheck, Edward L.; Martin, Chelsea; Trimboli, Anthony J.; Yu, Jianhua; Zhang, Xiaoli; Leone, Gustavo; Nuovo, Gerard; Caligiuri, Michael A. (2012). "Evidence for a stepwise program of extrathymic T cell development within the human tonsil". Journal of Clinical Investigation. 122 (4): 1403–1415. doi:10.1172/JCI46125. ISSN 0021-9738. PMID 22378041.
  5. ^ "Tonsils Make T-Cells, Too, Ohio State Study Shows". Ohio State University. Ohio State University, Comprehensive Cancer Center. 4 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-2014-03-16. נבדק ב-27 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)