החברה המזרחנית הארץ-ישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החברה המזרחנית הארץ-ישראלית (The Palestine Oriental Society), שפעלה בירושלים בשנים 19201948, נועדה להפגיש חוקרים מתחומים שונים ומעדות שונות לשם לימוד וחקר של ארץ ישראל ושל המזרח הקרוב.

הקמת החברה הייתה פרי יוזמתו של האשורולוג האמריקני אלברט קליי (Clay) (אנ'), ששימש כפרופסור אורח בבית הספר האמריקאי לחקר המזרח (ASOR), והרוח החיה בה היה הארכאולוג והבלשן ויליאם פוקסוול אולברייט. במפגש היסוד של החברה ב-22 במרץ 1920 השתתפו 29 חוקרים, ובתום אותה שנה נמנו בה רבים מהארץ ומהעולם. נשיא החברה הראשון היה האב מארי-ז'וזף לגראנז' מייסד בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה (EBAF) בירושלים. כפטרונים לחברה נקבעו הגנרל אלנבי והנציב הבריטי הרברט סמואל. ב-1926 צורף כפטרון הנציב הבא הרברט פלומר. מושל ירושלים סטורס נתמנה בשנת 1927 לפטרון נוסף. עם נשיאי החברה נמנו ג'ון גרסטנג, אולברייט, מקס מרגוליס, גאודנציו אוֹרפֿלי, תאופיק כנעאן, פליקס-מארי אַבֵּל, ליאו אריה מאיר, רנה נוויל ונפתלי טורטשינר (טור-סיני). נשיאהּ האחרון של החברה היה מנהל מוזיאון רוקפלר, ג'ון אייליף.

מפגשי החוקרים התקיימו אחת לשלושה חודשים על פי רוב בבית הספר האמריקאי לחקר המזרח. נושאי התפקידים – הנשיאים וסגניהם, חברי ההנהלה האחרים, הגזברים וכן העורכים וחברי המערכת של כתב העת שהוציאה החברה, כולם התחלפו כמעט מדי שנה כדי ליצור איזון בין נציגי העדות והמוסדות השונים. עם חברי ההנהלה היהודים נמנו אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, שמואל קליין, אליעזר ליפא סוקניק וליאו פיקרד. אולברייט עודד חוקרים ערבים לפעילות בחברה, ובהם נמנו המורה אליאס חדאד, סטפאן חנא סטפאן ממחלקת העתיקות (ששימש שנים ארוכות כגזבר החברה) ותאופיק כנעאן.

אחת התרומות העיקריות של החברה הייתה ייסוד כתב העת Journal of the Palestine Oriental Society ‏(JPOS). במאמרים שפורסמו בו יוצגו היבטים מגוונים של ידיעת המזרח הקרוב בכלל ושל ארץ ישראל בפרט – בלשנות, מקרא, ספרות, היסטוריה ופולקלור, גאולוגיה ובוטניקה, גאוגרפיה וארכאולוגיה. ייחודו היה בפרסום מאמרים גם בנושאים שלא טופלו בכתבי עת מדעיים אחרים שעסקו בחקר ארץ-ישראל, בהם רבים שעניינם שפה ולשון (עברית וגם ערבית), היסטוריה של תקופות מאוחרות בתולדות ארץ-ישראל, תרבות חומרית, אתנולוגיה, פולקלור, חיי יום-יום ומנהגים ואף מדעי הטבע. כתב העת הופיע באופן סדיר בשנים 1920–1941 (19 כרכים) וכרך 20 ראה אור ב-1946. ב-1948, לפני תום המנדט הבריטי בארץ ישראל, הופיע הכרך ה-21 והאחרון שלו. בעשור האחרון של תקופת המנדט הבריטי, בשנות מלחמת העולם השנייה ובשנים הסוערות שלפני קום המדינה, הצטמצמה הפעילות של החברה המזרחנית הארץ-ישראלית, ולאחר הקמת מדינת ישראל פסקה כליל עקב הניתוק בין החברות והעדות השונות. ב-1950 החל להתפרסם כתב העת Israel Exploration Journal ‏ (IEJ) בשפה האנגלית, ועורכיו הראשונים ראו בו המשך ל-JPOS מתקופת המנדט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Charles E. Carter, "Palestine Oriental Society", in: Eric M. Meyers (ed.), The Oxford Encyclopedia of Archaeology in the Near East, Oxford University Press, 1997, Vol. IV, pp. 236–237

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]