החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות
החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות הייתה חברה בשליטת מפא"י שהוציאה לאור בישראל עיתונים במגוון שפות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפא"י הוציאה לאור עיתונים בשפות זרות מראשית ימי המדינה[1]. שבתאי הימלפרב, יזם שהיה מקושר להנהגת מפא"י, ניהל החל משנות החמישים בית-דפוס גדול ברחוב הרכבת 52 בתל אביב, שקיבל את הכינוי "דפוס מפא"י". הוא גם עמד בראש "החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות", ויזם רכישה של יומונים, שבועונים ותקופונים בשפות לועזיות[2].
בשנת 1967 הוציאה החברה[3] את העיתונים "ויאצה נוסטרה" ברומנית ו-"L'information d'Israel" בצרפתית ואת השבועון "פקלע" ברומנית. כן הייתה החברה שותפה ב-50% בעיתון "לעצטע נייעס" ביידיש וב"נובינה קורייר" בפולנית וב-41% ב"אוי קלט" שיצא בהונגרית[4]. בשנת 1968 הוחל בהוצאת "נאשה סטראנה" ברוסית כשבועון. בבעלות החברה היה גם דפוס מפא"י בו הודפסו העיתון הכלכלי "שער" וביטאון פא"י, "שערים".
בשנת 1971 נסגר העיתון בצרפתית, בגלל שהיה הפסדי.
באפריל 1973 רכשה החברה את הדפוס וההוצאה לאור של הוצאת א. לוין אפשטיין[5]. עסקי ההוצאה לאור נמכרו תוך מספר חודשים לעודד מודן והדפוס המשיך להתנהל תחת החברה.
החל מ-1 בינואר 1974 החברה התחילה להפעיל עיתון בגרמנית בשם ״חדשות ישראל״, לאחר סגירת העיתון היומי ״ידיעות חדשות״ בגרמנית, שפעל בין השנים 1935 ועד 31 בדצמבר 1973[דרוש מקור].
כל מניות החברה, למעט מנייה אחת על שם מאיר ארגוב, היו בידי מפא"י[4]. החברה הייתה רווחית[6].
בשנות ה-70 היה שיתוף פעולה בין החברה לבין לוח מעריב, ומודעות לוח מעריב פורסמו במקביל בעיתוני החברה[7].
בשנות ה-80 כללה רשת העיתונים של החברה עשרה שבועונים ועיתונים יומיים, בשפות רומנית, רוסית, גרמנית ויידיש. שבתאי הימלפרב שימש בו־זמנית מנכ״ל, יו״ר ההנהלה שלהם ועורכם הראשי[8].
בשנת 1994 נמכרו עיתוני החברה לאיש העסקים ג'ורג' אדרי. אחר כך הם נסגרו בהדרגה עקב הפסדים וירידה במספר הקוראים. העיתון האחרון שנסגר היה "אוי קלט" ב-2015[9].
בשנת 2006 מכרה מפלגת העבודה את המבנה של "דפוס מפא"י" ברחוב הרכבת 52 בתל אביב, ששימש גם כמטה החברה[10]. לאחר שעמד נטוש במשך מספר שנים[11]. הבניין שהיה צמוד ל"דפוס מפא"י" גם שימש כבית דפוס, בשם "גרפוליט", שהיה שייך למשפחת מוזס בעלי "ידיעות אחרונות". הבניין שימש גם למערכת המגזין "לאשה"[12].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ י. אבן חן, העיתונות הלועזית בישראל, הצופה, 9 בינואר 1951
- ^ מרדכי נאור, התקשורת בעשור השלישי
- ^ ל. אשכול ביקר בדפוס מפא"י, דבר, 25 בינואר 1967
- ^ 1 2 נכסי מפא"י מצפים לביקורת, מעריב, 13 באוגוסט 1970
- ^ דפוס מפא"י רכש את לוין־אפשטיין, דבר, 29 באפריל 1973
- ^ משה מייזלס, עם הפנים לבחירות, עם היד למגביות, מעריב, 18 באפריל 1980
- ^ לוח 8 לוח מעריב, דבר, 15 באוקטובר 1976
- ^ זאב אופרי, "העובדים ברשת העיתונים של הימלפרב הם עבדים", חדשות, 29 בדצמבר 1986
- ^
רועי צ'יקי ארד, אחרי 97 שנים, העיתון של קסטנר, קישון וטומי לפיד עומד להיסגר, באתר הארץ, 23 ביולי 2015
- ^ יצחק דנון, יזמית המקרקעין סוטרא היא הזוכה במכרז לרכישת דפוס מפא"י בת"א - ב-1.1 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
- ^ גיא ימין, מפלגת העבודה ממשיכה בהליך מכירת דפוס מפא"י: מבקשת הצעות מחיר לקנייתו או לשכירת הבניין כולו, באתר גלובס, 26 בפברואר 2006
- ^ גילי מלניצקי, עסקת ענק למשפחת מוזס: מוכרת את שטח בית הדפוס בת"א בכרבע מיליארד שקל, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2019
אריק מירובסקי, כלל ביטוח חברה לאלייד נדל"ן לרכישת הקרקע של בית הדפוס גרפוליט, באתר גלובס, 12 בינואר 2020
