הגמ"ח המרכזי

הגמ"ח המרכזי
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירושלים
תקופת הפעילות	2002–הווה (כ־22 שנים)
	glb.org.il

הגמ"ח המרכזי הוא קרן גמ"ח הלוואות בקהילה החרדית שהוקמה בשנת 2002 ובה התורם מכספו לקופת הגמ"ח מקבל זכות קדימה לקבל בעתיד הלוואה נוחה ומענק עבור נישואי צאצאיו בהתאם לגודל תרומתו.

מייסד הגמ"ח הוא הרב גבריאל יוסף לוי, ראש ישיבת באר התורה בבית שמש, בהמלצתם של כל גדולי ישראל דאז, הגרי״ש אלישיב, הגרמ״י לפקוביץ, הגראי״ל שטיינמן והגר״נ קרליץ. בהנהלת הגמ"ח חברים רבנים, רואה חשבון ואישי ציבור. רב הגמ״ח לענייני ריבית הוא הרב יצחק וינברג. מנכ״ל הגמ"ח כיום הוא הרב חיים אלעזר אלתר, אשר ניהל מספר עמותות, ביניהן, מרכז הצדקה ועוד, מייסוד הגמ״ח ועד שנת 2023 כיהן כמנכ״ל הגמ״ח משה מונטג, לשעבר חבר מועצת עיריית בית שמש מטעם דגל התורה. משרדי הגמ"ח מצויים בבית אקה נדל"ן בשכונת רוממה שבירושלים.

נכון לפברואר 2023 חברים בגמ"ח כ-162,000 בתי אב.

התוכנית הכלכלית של הגמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוכנית הכלכלית של הגמ"ח, כל הורה התורם לגמ"ח "יחידת השתתפות" בת 4,800 ש"ח מקבל תמורתה זכות ללוות עד 40,000 ש"ח ב100 תשלומים חודשיים בעת נישואי ילדיו. תקנון הגמ"ח מאפשר לתרום עבור כל ילד עד 6 יחידות השתתפות. מחצית מסך כל יחידת השתתפות מוחזר כמענק לזוג הצעיר. כך שבסופו של דבר תרומת ההורים מסתכמת ב2,400 ש״ח בכדי לזכות את ילדיהם ב40,000 ש״ח באל יחידת הלוואה.

כדי להימנע מהאיסור ההלכתי על נטילה או מתן של ריבית, החוזה הנחתם עם הגמ"ח מפריד באופן פורמלי בין "יחידת ההשתתפות" המוגדרת כתרומת ההורה, לבין ההלוואה הניתנת לבנו של התורם. לפי החוזה לתורמים ניתנת רק זכות קדימה בבואם לקבל הלוואה ואין התחייבות מלאה למתן ההלוואה.

הונו העצמי של הגמ"ח מבוסס על הפקדות ההורים, בשווי כולל של מיליוני דולרים, וכן על הפקדות שניתנות לגמ"ח כהלוואה לטווח ארוך על ידי מי שמוותרים על הריבית שכספם יכול להניב באפיקי השקעה אחרים.

התרחבות פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 יצא כרוז החתום על ידי רבנים ליטאים רבים (בראשות הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן) הקורא להצטרף לגמ"ח. ביולי 2009 הגיע מספר בתי האב החברים בגמ"ח לכ-10,000 בתי אב אשר זכאים לכ-95,000 יחידות הלוואה של 10,000 דולרים כל אחת. ובפברואר 2017 פורסם כי בגמ"ח יש מעל 125 אלף משפחות^[1].

עם השנים, הגמ"ח החל לפעול בתחומים נוספים ובהם המאבק בעליית מחירי הדירות בשכונות "מתחרדות" דוגמת קריית היובל בירושלים, ופרדס כץ בבני ברק^[2]. מומחים מטעם הגמ"ח העריכו את מחירן הריאלי של הדירות בשכונה, פרסמו אותו והצהירו על מניעת הזכות ליהנות משירותי הקהילה מהרוכשים דירות במחיר גבוה מהמחיר שעליו הוכרז. הגמ"ח השתתף במכרז הקרקעות של האוניברסיטה העברית בירושלים. מנהלי הגמ"ח עניינו בעלי הון חרדים מהארץ ומחו"ל כדי לממן רכישת קרקע לשם בניית דירות במחיר מוזל. בסופו של דבר לא זכה הגמ"ח במכרז.