הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 1995
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 1995 | |||||||||||
| 17 בדצמבר 1995 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | גנאדי זיוגאנוב | ולדימיר ז'ירינובסקי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית | המפלגה הליברל-דמוקרטית | |||||||||
| מספר הקולות | 15,432,963 | 7,737,431 | |||||||||
| מספר המושבים | 157 | 51 | |||||||||
| שינוי במושבים |  115
|
 13
| |||||||||
| אחוזים | 22.30% | 11.18% | |||||||||
 | |||||||||||
| יושב הראש הממונה: המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית | |||||||||||
הבחירות לדומה הממלכתית ב-1995 נערכו ב-17 בדצמבר 1995, כשאחוז החסימה הוגבל ל-5%. מסעות הבחירות של המפלגות הדמוקרטיות שתמכו בבוריס ילצין לוו בהאשמת הקומוניסטים כמי שעלולים להפוך את רוסיה שוב למדינה סוציאליסטית, וכיוון שמרבית התקשורת ברוסיה הייתה בידי האוליגרכים הרוסיים, תומכי ילצין, לא היה סיקור תקשורתי הוגן והוא נטה לטובת הרפורמטורים של ילצין.
בבחירות השתתפו מספר שיא של מפלגות: סך הכל 43 מפלגות.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות השתתפו 993 משקיפים זרים מ-61 מדינות, 434 מתוכן באו ממדינות החברות בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. שגריר האיחוד האירופי במוסקבה, מייקל אמרסון, העריך את הבחירות כבחירות "הוגנות וחופשיות", ואף שהסיקור התקשורתי היה מוטה לרעת הקומוניסטים, אלה זכו בבחירות והפכו למפלגה הגדולה ביותר שהמשיכה להיות המפלגה הגדולה ביותר עד לבחירות 2003.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הבחירות המקומיות, הפרלמנטריות, והנשיאותיות ברוסיה | ||
|---|---|---|
| הבחירות לנשיאות | 1991 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2018 • 2024 • 2030 | 
|
| הבחירות הפרלמנטריות | 1990 • 1993 • 1995 • 1999 • 2003 • 2007 • 2011 • 2016 • 2021 • 2026 | |
| הבחירות לרשויות המקומיות | 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2023 • 2024 | |
| ניהול הבחירות | ועדת הבחירות המרכזית | |
