אסון הר מירון (2021)

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך לא מסודר באופן כרונולגי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך לא מסודר באופן כרונולגי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אסון הר מירון
זירת האסון בהר מירון, בספטמבר 2021
זירת האסון בהר מירון, בספטמבר 2021
תאריך 30 באפריל 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
שעה 00:45
מיקום קבר רבי שמעון בר יוחאי עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם תדחוקת קהל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°58′50″N 35°26′25″E / 32.980686184034°N 35.440239219261°E / 32.980686184034; 35.440239219261
הרוגים 45 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 102 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון (מכונה בקיצור: אסון מירון) הוא אסון שהתרחש בליל ל"ג בעומר, י"ח באייר ה'תשפ"א, 30 באפריל 2021, ובו, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 102 בני אדם. זהו האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.[1]

ביוני 2021 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון, שפירסמה את מסקנותיה במרץ 2024.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום אוויר ממופה של אתר הר מירון, לפי חוק הוראת שעה להסדרת ההילולה במקום משנת 2023.

הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת בל"ג בעומר במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מזה מאות שנים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] לאחר הקמת מדינת ישראל ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המוני, ומספר המשתתפים בו מגיע למאות אלפים.[2][דרושה הבהרה] מלבד ההדלקה המרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם, החל משנות ה־90 של המאה ה־20 נוספו הדלקות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ואדמו"רים, הנערכות בהמשך הלילה ובמהלך היום שלאחריו, במעמד קהל רב.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים כבישי גישה צרים. המתחם כולל מבנים ישנים שבסיסם החל להיבנות בראשית המאה ה-19 ורוב הרחבותיו נוספו בראשית המאה ה-21, כדי לקלוט את ההמונים. מרכז המתחם נמצא בבעלות מספר הקדשות והשטח הציבורי שסביבו נמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מרום הגליל.

קיום אירוע המוני במתחם גרר ביקורות ואזהרות במהלך השנים. בשנת 2008 ובשנת 2011 התריע דו"ח מבקר המדינה על ליקוים במערך דרכי המילוט במתחם, שאינו עולה בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים[3] ועלולים להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת אירוע רב-נפגעים[4][5]. בשנת 2017 קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון[6]. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים[7].[דרושה הבהרה]

בשנת 2016 הופץ במשטרה מכתב עם הכותרת "הילולת מירון – מוחקים את הכתובת מהקיר", שכתב נצ"מ אילן מור מאגף התנועה, שמזהיר מפני אסון בזמן ההילולה ומפני שאננות כלפי אסון כזה. המכתב הגיע לדרגים הגבוהים ביותר במשטרה, לרבות למפקד מחוז הצפון ולמפכ"ל.[2] מור ציין כי לפי ספירת משרד התחבורה לשנת 2016, הגיעו להילולה 223 אלף מבקרים במשך יומיים כמות גדולה פי 15 מהמותר בחוק.[2] הוא כתב כי "שטח ההר אינו תואם את האירוע, הציבור המגיע להר משולהב וכולל את כל הגילאים, בעת אסון יהיה קושי לשלוט וזאת אנו למדים מאירועי "כמעט אסון".[2][8][9].

במהלך השנים נבנו בקרבת מתחם ציון הרשב"י מבנים שאינם חוקיים. הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי מועצה אזורית מרום הגליל שהמקום בתחום שיפוטה[10].

ניהול האתר וארגון ההילולה השנתית נעשים על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בראשות יוסף שווינגר, הפועל במסגרת המשרד לשירותי דת והוא הגוף המארגן הראשי ומקשר בין גופים ממשלתיים ופרטיים נוספים המעורבים בניהול האירוע, כדוגמת משטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א, משרד התחבורה ועוד. בשל מספר המשתתפים הרב פועל מערך תחבורה ציבורית מיוחד ממרכזי אוכלוסייה חרדית למירון, לצד תחבורה פרטית.

ניסיון הפקעה והליך משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 החליטה המדינה על הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים, כדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים. מאוחר יותר אף הוקמה חברה ממשלתית לניהול המקום. ב־2014 עתרו ההקדשות לבג"ץ נגד ההפקעה[11], ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה. המדינה וההקדשות הסכימו על הליך גישור, ובראשית 2020 הודיעו הצדדים כי הוסכם על תקופת ניסיון של שלוש שנים, שבה ינוהל האתר בידי מנכ"ל מקצועי ויפונו פולשים מתוכו, ובסיומה, אם לא ייפתרו הבעיות, תוכל המדינה להתחיל מחדש את הליך ההפקעה. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בידי בג"ץ[12][13]

היערכות להילולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצב שמעון לביא, רב-ניצב קובי שבתאי והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה בביקור בהר מירון ערב ההילולה

בשנת 2020 הותר למספר משתתפים מצומצם ביותר להגיע לאירוע, בעקבות מגפת הקורונה בישראל. שנה לאחר מכן ב-2021, עם דעיכתה של מגפת הקורונה, הגיעו שר הפנים, אריה דרעי, והשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, להסכמה על קיום האירוע במתכונתו הרגילה ללא הגבלות, חרף התנגדות משרד הבריאות[14]. בהמשך הוסכם על כך בפורום שרים רחב יותר בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו[15]. הסכמות אלו התמקדו בסיכוני מגפת הקורונה.

בשנה זו חל ל"ג בעומר ביום שישי, ומפאת השבת המתקרבת חגיגות היום התרכזו בעיקר בליל ל"ג בעומר, בשונה משאר השנים שבהן החגיגות מתפרשׂות למשך זמן של יותר מיממה[16]. כך לדוגמה, אירועי ההדלקת של חסידות תולדות אהרון וחסידות תולדות אברהם יצחק שנערכים בשנים רגילות בסיומו של יום ל"ג בעומר, הועברו לחצות ליל ל"ג בעומר[17]. חרף האמור, המשטרה ציפתה לכמות אנשים פחותה עקב הקורונה - עשרות אלפים במקום מאות אלפים. לטענת מהנדס הבטיחות, מפקד המחוז הצפוני שמעון לביא העריך כי מספר המשתתפים יהיה קטן, וכי באפשרותו לעצור את התחבורה לאתר במידת הצורך[18]. הערכות המשטרה התבססו בחלקן על הצהרות מארגני ההדלקות בחסידויות השונות.

בפקודת המבצע של המשטרה ערב אירוע 2021 נכתב כי מתחם תולדות אהרון צר מלהכיל את ההמונים המתקבצים אליו, ויש להרחיב אותו ואת דרך הגישה אליו. בנוסף הוזכר כי אירוע ההדלקה של הרב אלימלך בידרמן ב-2019 הוביל לעומס יתר במתחם תולדות אברהם יצחק והופסק באמצעו, לאחר שמספר המשתתפים היה פי ארבעה ממספר המשתתפים שהותר. בנוסף הוזכרו שעות הלילה המאוחרות כשעות שבהן יש עומס רב של משתתפים, והומלץ להגביל את מספר הבאים[19]. בפועל לא הורחב מתחם תולדות אהרון ולא הוגבלה כמות המשתתפים בלילה.

אירוע ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון נערך ונוהל על ידי אנשי החסידות. שירותי הכבאות הגישו דו"ח דרישות לאנשי החסידות על מנת לקבל אישור בטיחות. הדו"ח כלל בתוכו דרישה למספר דרכי גישה, בהתאם למספר האנשים הצפויים להתקבץ במתחם, עד לארבע דרכי גישה שונות אם מספר המשתתפים יעלה על 9,000[20]. האחריות על תכנון הבטיחות באירוע הייתה של חברת BCS הנדסה ובטיחות בע"מ, ובתוכנית מופיעים 4 נתיבי יציאה מהמתחם, אך בפועל חלקם היו לעבר מתחמי הדלקה נוספים ולא לשטח פתוח. בתוכנית מופיעה הגבלת משתתפים לכ-3,200 משתתפים. בנוסף, הוצע כי ההדלקות השונות יעשו במקביל ולא בדירוג, על מנת למנוע עומס יתר בהן, אך בפועל ההדלקה במתחם תולדות אהרון תוכננה לשעה שבה לא נערכו הדלקות נוספות[18].

משטרת ישראל החלה להיערך להילולה בינואר 2021, עם קבלת תוכניות בטיחות מהמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד לשירותי דת. בשיתוף עם גופי ההצלה נערכו סימולציות שדימו תאונות מסוגים שונים במהלך האירוע, כולל כאלה שיש בהן הרוגים[21].

ב-19 באפריל הוצגו תוכניות ההיערכות למפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ולאחר אישורו הן הוצגו לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה[22]. ההיערכות כללה הצבה של כ-5,000 שוטרים באזור ההילולה (כמידי שנה)[23].

צוותי מגן דוד אדום נערכו באזור ההילולה עם יותר מ-250 אמבולנסים ואמצעי שינוע ועזרה ראשונה נוספים[24]. במקום הוצבו גם צוותים של "איחוד הצלה", "עזר מציון" ו"זק"א"[25], וכן צוות מחטיבת החילוץ של פיקוד העורף[26].

מקום האסון - "שביל ר' דֹב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרום-מערב למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הוכשר "מתחם ההדלקה" של חסידות תולדות אהרון, שהחלה לקיים הדלקה החל משנות ה-90 של המאה ה-20.

למתחם היו קיימות מספר יציאות. אחת מהן, יצאה מהפינה הדרום-מערבית של בניין קבר הרשב"י, המשיכה במקביל לדרום הבניין והובילה בסופה אל דרך המיועדת לגברים בלבד ('דרך מהדרין') המגיעה עד לכביש הראשי (כביש 866). דרך זו התחילה בגשר שכונה "שביל ר' דֹב", על שם דב אייזנברג - מחסידי תולדות אהרון שהיה פעיל במירון[27].

רוחב השביל בתחילתו היה 5 מטרים, והוא ירד כלפי מטה בזווית של כ-30[דרוש מקור] מעלות. רצפת השביל הייתה מרוצפת בחלקה באבן ובחלקה בלוחות אלומיניום שעליהם אמצעים למניעת החלקה[28]. עד לשעת האסון חצה את השביל מעקה ארוך שפיצל את הדרך לשניים, מעקה שהתעקם ונשבר בשעת האסון והוסר לאחר מכן. מצדו הצפוני של מיקום השביל שוכן מבנה 'הכנסת אורחים' הסמוך לקבר, ובצדו הדרומי הוא היה מחופה בלוחות פנל מבודד בגובה 2.5 עד 3 מטרים, שלא אפשרו טיפוס ובריחה ממנו[29].

בסיום הגשר רוחבו הגיע לכ-7 מטרים, והוא היה חסום בסיומו בלוחות פח 'אסכורית', כשבצד ימין שכן גרם של 11 מדרגות בטון ללא אמצעים למניעת החלקה[30], רוחבן 4 מטרים והן היו מחולקות בשעת האסון במעקה באמצען[31]. פער זה ברוחב המעבר יצר למעשה צוואר בקבוק אנושי. בסיום גרם מדרגות הבטון ישנו שטח מישורי קטן המתפצל לגרם נוסף של מדרגות אבן מימינו, ולהמשך שטח מישורי מרוצף משמאלו[31].

המדרגות והגשר ב"שביל ר' דב" תוכננו מלכתחילה לתנועה דו-צדדית של אנשים, והוא שימש לכך עד דקות אחדות לפני האסון[31].

סמוך לאסון עלו טענות בתקשורת כי היו מחסומים של המשטרה אשר גרמו לאסון[32], אך עדותם של עדי ראייה מעלה כי במהלך האסון תחתית הגשר או גרם המדרגות לא היה מחסום או כוחות שיטור שחסמו את המעבר[33]. עם זאת, ב-9 באוקטובר 2021, חשף מני גירא שוורץ בטוויטר תיעוד משעה 00:01 - כארבעים וחמש דקות קודם האסון, בו נראים מאבטחים פרטיים אשר מציבים ומסירים מחסומים בגרם המדרגות[34]. ברם, בתיעוד המלא של האירוע שנחשף, רואים בבירור כי בחצי השעה שקדמה לאסון לא נרשמה הפרעה לתנועת הנכנסים והיוצאים משטח ההדלקה, על ידי גורם אנושי או פיזי כלשהו, אשר מנע מהאנשים לצאת או להיכנס אליו[35].

האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לפרוץ האירוע לאחר חצות הספיקו להגיע להר מירון – על פי ההערכות – כמאה אלף חוגגים. במתחם חסידות תולדות אהרון התקבצו כ-20,000 איש למעמד ההדלקה שהחל לאחר חצות[20].

בשעה 00:45, באמצע מעמד ההדלקה במתחם "רחבת תולדות אהרון", החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם דרך 'שביל ר' דב' המוביל ישירות לדרך מהדרין לגברים, ליציאה ממתחם הקבר. בגשר נוצר דוחק רב שבעטיו רבים התקשו לנשום כאשר הלחץ הלך וגבר.

בשלב זה זירת האסון נחלקה לשתיים:

  1. בתחתית מדרגות הבטון אירעה החלקה של מספר אנשים אשר הובילה למפולת אנושית עד לראש גרם המדרגות, ונוצרה ערימה אנושית בה עשרות אנשים נתקעו זה על גבי זה ולא הצליחו להיחלץ במשך כעשר דקות לפחות, עד שחלקם נפחו את נשמתם עקב פגיעות מעיכה או חנק[31][36]. אנשים שעמדו בסיום גרם המדרגות ניסו למשוך ולחלץ את התקועים, אך רוב המאמצים נכשלו[33].
  2. במקביל, בסיום מורד גשר ר' דב, נוצרה מפולת נוספת שיצרה מחסום אנושי בפני האלפים המנסים להידחק ולצאת מרחבת תולדות אהרון, מבלי שידעו על המתרחש מספר מטרים לפניהם. העומס והדחק מהחלק העליון בשילוב הרצפה הרטובה אשר זרזה את ההחלקה כלפי מטה, גרמו ללחץ עצום על הערימה השנייה וכל הסמוכים לה. בנקודה זו נמחצו ונחנקו רוב הפצועים וההרוגים, מפגיעות ודימומים פנימיים ומחוסר יכולת לשאוף חמצן[37].

כעבור מספר דקות הגיעו למקום כוחות הצלה ושיטור ובסיוע אזרחים החלו במאמצים לחלץ את התקועים בערימות ולסמן לשוכנים בחלק העליון של המעבר לשוב לאחור. בשעה 00:48 אזרחים שעמדו במקום עקרו את האסכורית ששכנה בסוף מורד השביל וחלק מהנוכחים בשביל ברחו מנקודה זו. בשעה 00:54 נכנסו כוחות השיטור הראשונים והחלו לסמן לעומדים במעלה הגשר לחזור לאחוריהם[31].

רק כעבור כעשרים דקות מתחילת האסון החלו כוחות ההצלה והשיטור לקלוט את ממדיו, כוחות רבים הוזעקו למקום, המוזיקה בהר כבתה וכלל הנוכחים בהילולה התבקשו לפנות לגמרי את גזרת ההר בשל התרחשות אסון כבד[33][38].

מיד לאחר תחילת האסון, קרסה התקשורת הסלולרית במקום בשל העומס, והשוהים במקום לא יכלו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם[39].

באסון נפגעו 147 גברים, רובם צעירים. 38 נהרגו במקום ומותם של שבעה נוספים נקבע בבית החולים, 22 נפגעו במצב קשה, 3 בינוני ו-2 קל[40][41].

הנפגעים באסון פוזרו בין בתי החולים: זיו, פוריה, המרכז הרפואי בנהריה ורמב"ם. לאחר מכן הועברו נפגעים גם להדסה עין כרם, בילינסון ותל השומר[42]. בנוסף לצוותי מד"א ואיחוד הצלה, השתתפו בפינוי הפצועים גם כוחות אלונקאים מחיל הים, מסוקי חיל האוויר ולוחמי יחידה 669[43].

לאחר האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הקבר למחרת האסון: לאחר הפינוי האתר נפתח שוב למבקרים בכמות המאפיינת יום ממוצע

לאחר האסון, הכריז שמעון לביא מפקד מחוז צפון של משטרת ישראל על סיום האירוע. דרכי הגישה להר נחסמו, הבאים בשערי ההר הונחו לחזור על עקבותיהם ומרבית החוגגים פונו מן ההר.

גופות 45 ההרוגים, הועברו למכון לרפואה משפטית לשם זיהויים[44]. ביום שישי זוהו 36 מההרוגים, ו-22 מתוכם הובאו לקבורה באותו היום, הליך הזיהוי והלוויות נמשכו במוצאי שבת וביום ראשון[45][46].

ב-18 ביולי 2022 התפטר ניצב שמעון לביא מתפקידו תוך שהוא מציין במכתבו כי הוא נושא באחריות לאסון[47].

חקירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מעורבות שוטרים באירוע, פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירת האירוע[48]. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לקח אחריות על המקרה, אך כתב כי אחריות אין פירושה אשמה[49]. ב-6 במאי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הודיע על מתווה, שבמסגרתו צוות משולב של המחלקה לחקירות שוטרים והמשטרה יחקור את האסון[50]. ב-7 בנובמבר אותה שנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להשהות את החקירות הפליליות.[2] לאחר סיום עבודת ועדת החקירה הממלכתית, במרץ 2024, היא המליצה שהיועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלת חידוש החקירות הפליליות ומיצוין. ובאופן כללי יותר כי גופים חקירה רלוונטיים נוספים כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים וגופים המסדירים תחומים מקצועיים, יבחנו את הצורך בהפעלת סמכויותיהם, שכן פעילות הוועדה אינה תחליף לעבודת גופי חקירה במישור הפלילי.[2]

ב-3 במאי 2021, הודיע מבקר המדינה כי בכוונתו לפתוח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון[51]. בהמשך, לאחר שנפגיש עם וועדת החקירה הממלכתית, הודיע המבקר על הפסקת בדיקתו את הנושא.[52]

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון

ב-20 ביוני 2021, החליטה ממשלת ישראל ה-36, על הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.

ב-22 בנובמבר 2021 פרסמה הוועדה את המלצות הביניים. בין ההמלצות הוועדה העיקריות היו: 1. מינוי שר אחראי, שיישא באחריות הכוללת על ההילולה. 2. שיפור תשתיות האתר והסרת מפגעים. 3. מניעת צפיפות חריגה, פיזור הקהל בהר ומניעת מוקדי צפיפות[53].

עם פרסום המלצות הביניים, אישרה אותן הממשלה בישיבתה השבועית והחלה ביישומן. ב-16 בדצמבר 2021 אישרה הממשלה את מינויו של השר מתן כהנא לממונה על קיום הילולת הרשב"י במירון. השר מינה את צבי טסלר לפרויקטור ההילולה[54], וב-10 בינואר 2022 נהרס חלקית 'שביל ר' דֹב' שעליו התרחש האסון[55].

ההחלטות שהתקבלו לקראת ל"ג בעומר תשפ"ב[56]: 1. תתקיים הדלקה אחת ויחידה של חסידות בויאן. 2. כניסה לאירוע תותנה ברכישת כרטיס נסיעה שיהווה כרטיס שהייה בהר. 3. השהות בהר תוגבל לזמן קצוב בהתאם לכרטיס שנרכש. 4. איסור על חלוקת המזון בהר. 5. איסור הצבת דוכנים ובניית מאהלים סביב הקבר.

במקביל סוכם מתווה פיצויים למשפחות. במסגרת המתווה הוצע להעניק סכום של כחמש מאות אלף ש"ח לכל משפחה כסיוע ראשוני. ככל שיתקיימו הליכים משפטיים, יקוזזו סכומים אלו מהסכומים שיפוצו המשפחות, כאשר ייקבע מי יהיה הגורם המפצה[57].

ב-24 בינואר 2022 נפטרה יו"ר הוועדה מרים נאור, ובמקומה מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, דבורה ברלינר.

באפריל 2023 אושר חוק המסדיר את מתווה הילולה במירון המיישם את החלטות הממשלה לפי ועדת החקירה בשנת 2021. לפי חקיקה זו תוגבל השהייה במקום ויאסרו אירועי הדלקה פרט לאירוע המרכזי.

הוועדה פרסמה את מסקנותיה ב-6 במרץ 2024[2]. בדו"ח המסכם נכתב כי מקור האסון הוא "תרבות רעה" של אינטרסים פוליטיים, ניהול לקוי, דחיינות והתחמקות מאחריות, בקרב כל בעלי התפקידים והגופים שהיו אחראים לאסון.[58] הוועדה ייחסה למספר פוליטיקאים, רבנים ואנשי ציבור אחריות אישית לאסון, בהם בנימין נתניהו, אמיר אוחנה, יעקב אביטן ויעקב שבתאי (ראו פירוט בערך ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון).[2]

תגובות לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ראובן ריבלין מדליק 45 נרות נשמה לזכר הקורבנות בבית הנשיא בירושלים
נרות לזכר הרוגי אסון מירון
נרות לזכר הרוגי אסון מירון

מנהיגים, ממשלות זרות ושגרירויות שיגרו לישראל הודעות תנחומים.

ב-2 במאי התקיים בישראל יום אבל לאומי לזכר קרבנות האסון[59][60]. הציבור הכללי הביע סולידריות שהתבטאה בתרומת דם נרחבת לצורך הטיפול בפצועים[61][62], ובהמשך בהורדת הדגל לחצי התורן[63] ובהימנעות מהשמעת מוזיקה[64]. כמו כן, בערים רבות הודלקו נרות זיכרון במיקומים מרכזיים, וכך גם בבית הנשיא ובכנסת[65][63].

כיוון שנהרגו באירוע יהודים רבים, ובפרט היות שמדובר באירוע דתי, רבנים שונים הגיבו על האסון:

בתחילה, ובייחוד ביום האסון עצמו, היו שהגיבו בצידוק הדין[66]. הראשון לציון הרב יצחק יוסף אמר ש"המשכיל בעת ההיא יידום, אין זו עת לחיפוש אשמים"[67]. הרבנים שמואל אליהו ויוסף צבי רימון ציינו בהקשר זה את שתיקתו של אהרן הכהן לאחר מות שני בניו – נדב ואביהוא[68].

בהמשך, קראו רבנים להתחזקות בעקבות האסון. הרבנים חיים קניבסקי ויצחק יוסף, האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר ואחרים קראו לחשבון נפש אישי ולהתחזקות כללית[69][70][71]. הרב יוסף הדגיש את ההתחזקות באהבת חינם על רקע המסורת לפיה תלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו "על שלא נהגו כבוד זה בזה"[72]. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ואחד ממדליקי המדורות בהר[73], והרבנים מאיר מאזוז ובן ציון קוק קישרו את האסון למחלוקת ולשנאת חינם, וקראו להוסיף אחדות ואהבת חינם[74][75][76][77].

לעומתם, הרבנים יעקב עדס, חגי לונדין ושאול אלתר הדגישו את חובת הזהירות מסכנות ובפרט מצפיפות[78][79]. בדומה כתבו הרבנים יובל שרלו, רצון ערוסי וישראל אריאל נגד כמות הבאים: הרב שרלו הפנה את ביקורתו להנהגה המדינית, והמליץ להגביל את הכמות גם כנגד לְחצי העם[80]; הרב ערוסי הפנה את ביקורתו להנהגה הרוחנית ויצא נגד המוניות העלייה למירון ביום זה, בציינו את דברי החת"ם סופר שרעידת האדמה בצפת התרחשה בשל ההתיישבות בצפת ובטבריה במקום בירושלים[81]. הרב ישראל אריאל – ראש מכון המקדש – מיקד ביקורת דומה ברבנות הראשית שלא יצאה נגד העלייה ההמונית, והוסיף שקיום המנהג ערב יום שישי היה גורם בהכרח חילול שבת[82].

האדמו"ר מקרלין רבי ברוך מאיר יעקב שוחט הציע לשפר את התשתיות בהר, והאשים חוגים חרדיים במניעת השיפורים ברמזו למאבקי השליטה במקום[83].

במקביל, בבוקר וביום לאחר האסון ולאורך כל סוף השבוע וביום האבל שנקבע על האסון תחנות הרדיו השמיעו שירים שקטים ורגועים בעקבות האירוע.

מניתוח תגובותיה של הקהילה החרדית לאסון עולה כי הקהילה התמודדה עם האסון בכמה רמות: התמודדות רגשית, התמודדות דתית-אמונית, והתמודדות אזרחית[84].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסון הר מירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האסון במירון, באתר ynet
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 דין וחשבון ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, ‏6 במרץ 2024;
    המלצות ועדת אסון מירון: אחריות אישית על נתניהו, אוחנה לא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים, באתר ynet, ‏2024-03-06
  3. ^ תקן ישראלי – ת"י 5688: בטיחות באירועים המוניים, באתר המוסד לבטיחות וגיהות
  4. ^ דיווח של עמית סגל בערוץ הטלגרם, מתוך אתר המבקר.
  5. ^ ראיון עם יוסי הירש ממחברי דו"ח מבקר המדינה
  6. ^ פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017, באתר הכנסת
  7. ^ ציוץ של אריה ארליך ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 במאי 2018
    אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2021
  8. ^ בן כספית, ‏הכתובת הייתה על הקיר: מסמך מ-2016 צפה את האסון במירון, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2021
  9. ^ עמיר קורץ, "הקהל מגיע משולהב, יש להגביל את הכמות": במשטרה הזהירו בעבר מאסון במירון, באתר כלכליסט, 1 במאי 2021
  10. ^ מתוך חוות דעת מבקר המדינה בשנת 2008
  11. ^ אביב גוטר, ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2017
    החלטה בתיק 48/14, 3.1.2014
  12. ^ איתמר לוין, יאללה, בואו נאשים את בג"ץ , באתר News1 מחלקה ראשונה, 02 במאי 2021
    ראיון עם עו"ד עמית בן-צבי בכאן11
  13. ^ החלטה בתיק בג"ץ 48/14, 28.1.2020
  14. ^ משה ויסברג, השר דרעי סיכם עם אוחנה: "לא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון", באתר בחדרי חרדים, 10 באפריל 2021
  15. ^ איתמר אייכנר, קובי נחשוני, סוכם "מתווה מירון": ללא הגבלת מתפללים - עם הגבלת התקהלויות, באתר ynet, 20 באפריל 2021
  16. ^ אחיה ראב, חצי מיליון כריכים ו-5,000 שוטרים: מתכוננים להילולה הגדולה בעולם, באתר ynet, 29 באפריל 2021
  17. ^ שימי שפר, ‏אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי; אלו זמני ההדלקות במירון ובחצרות הקודש, באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2021
  18. ^ 1 2 יוסי מזרחי, ‏חשיפה | האסון במירון: תוכנית הבטיחות שאושרה, גרסת המהנדס והפער בינה לבין מה שקרה בפועל, באתר ‏מאקו‏, 4 במאי 2021
    ראיון בכיר באג"מ עם יעקב ברדוגו
  19. ^ מאור צור, עמרי מניב, "צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון, באתר חדשות 13, 3 במאי 2021
  20. ^ 1 2 אלי סניור, המסמך שחושף את המחדל במירון: "הדרישה - 4 דרכי מילוט", באתר ynet, 3 במאי 2021
  21. ^ אלי סניור, גלעד כהן, "יהיה אסון": ההתרעה שלפני ו"משחקי המלחמה" שערכה המשטרה, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  22. ^ אלי סניור, מפקד המחוז, המפכ"ל והשר: כך אושרה תוכנית האבטחה להילולה במירון, באתר ynet, 1 במאי 2021
  23. ^ היערכות משטרת ישראל להילולת הרשב"י במירון, בפיקודו של מפקד מחוז הצפון של המשטרה, ניצב שמעון לביא
    היערכות משטרת ישראל להילולת הרשב"י במירון, באתר של משטרת ישראל, 27 באפריל 2021
    היערכות להילולה במירון, בדף פייסבוק של משטרת ישראל, 29 באפריל 2021
  24. ^ סולידריות ישראלית: מאות הגיעו לתרום דם, באתר ישראל היום
  25. ^ אחיה ראב"ד, משה מזרחי, יצחק טסלר וקובי נחשוני, מאה אלף במירון: אסון המוני בטריבונות | שידור חי, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  26. ^ אלי סניור, בסביבת המפכ"ל מנסים להפיל את האחריות כולה על מפקד המחוז: "הוא זה שאישר", באתר ynet, 30 באפריל 2021
  27. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, השביל במירון שבו נמחצו למוות 45 בני אדם - נבנה בניגוד לחוק כדי להפריד גברים ונשים, באתר הארץ, 6 במאי 2021
  28. ^ תמונת גשר דב באתר דבר העובדים בארץ ישראל, בה רואים בבירור את הפסים למניעת החלקה המודבקים על לוחות המתכת
  29. ^ מקום הנפילה בו קרה האסון בהר מירון, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 00:34)
  30. ^ אסף אוני, ‏"עשרות נהרגו בפסטיבל דתי": כך מסקרים בעולם את האסון בהר מירון, באתר גלובס, 30 באפריל 2021
  31. ^ 1 2 3 4 5 יוסי מזרחי, ‏תיעוד חדש ודרמטי: כך אירע האסון במירון - דקה אחר דקה, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2021
  32. ^ האסון במירון - תיעוד מהמתחם, באתר הקול היהודי, ‏י"ח אייר תשפ"א
  33. ^ 1 2 3 עדותו של נחמן שמואל כהן - חובש איחוד הצלה שנכח במקום האסון בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, באתר יוטיוב, ‏24 באוגוסט 2021
  34. ^ מני גירא שוורץ, תיעוד חדש ממירון: מחסומים הוצבו בשעה 00:01, באתר טוויטר, ‏9 באוקטובר 2021
  35. ^ שאלת המחסום הגיעה לפתרונה: נחשף התיעוד המלא מאסון מירון, באתר בחדרי חרדים
  36. ^ עדותם של אזרחים שנכחו בגשר דב בשעת האסון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 07:13), 21 במאי 2021
  37. ^ יוסי מזרחי, ‏תיעוד חדש ודרמטי: כך אירע האסון במירון - דקה אחר דקה, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2021
    יהושע (ג'וש) בריינר ונעה שפיגל, כך הפך שביל היציאה למלכודת מוות: האסון בהר מירון בחמישה תרשימים, באתר הארץ, 30 באפריל 2021
    ירון אברהם, ‏רגע אחר רגע: מה גרם לעומס במסדרון הצר במירון שהוביל לאסון, באתר ‏מאקו‏, 30 באפריל 2021
  38. ^ כאן 11, שידור חי מאסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון - ל"ג בעומר התשפ"א, באתר יוטיוב, ‏29 באפריל 2021
  39. ^ הרשת הסלולרית קרסה במירון, המשפחות מחפשות את יקיריהן, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2021
  40. ^ כתבי כאן חדשות, אסון במירון: לפחות 45 הרוגים ועשרות פצועים מדוחק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 2021
  41. ^ אסון מירון: 12 פצועים מאושפזים בבתי החולים, 2 קשה, באתר בחזית
  42. ^ רענן בן צור, אדיר ינקו, אחיה ראב"ד, האסון במירון: שיפור במצבו של בן 11 שנפצע קשה; 16 עדיין מאושפזים, באתר ynet, 1 במאי 2021
  43. ^ טל לב רם, ‏האסון במירון: כוחות צה"ל שהשתתפו במאמצי החילוץ יקבלו סיוע נפשי, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2021
  44. ^ אסף זגריזק, נינה פוקס, קובי נחשוני, אדיר ינקו, זעם מחוץ לאבו כביר, הרוגים רבים עדיין לא זוהו, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  45. ^ אסון מירון | כל הנספים, נבדק ב-2021-05-31
  46. ^ הטרגדיה בהילולה: 32 מההרוגים זוהו, התהליך יתחדש בצאת השבת, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2021
  47. ^ מפקד המחוז ניצב שמעון לביא מתפטר בעקבות אסון מירון, באתר כיכר השבת, ‏2022-07-18
  48. ^ עמיר קורץ, מח"ש פתחה בחקירת האסון בהר מירון, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2021
  49. ^ אוחנה: "אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה", באתר "סרוגים", 1 במאי 2021
  50. ^ ספיר לוי‏, צוות משולב של מח"ש והמשטרה יחקור את אסון הר מירון בפיקוח הפרקליטות, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2021
  51. ^ מבקר המדינה יפתח בביקורת מיוחדת , אתר מבקר המדינה, 3 במאי 2021
  52. ^ מבקר המדינה נפגש עם ועדת החקירה הממלכתית בנושא הר מירון (21.7.21), באתר www.mevaker.gov.il
  53. ^ המלצות הביניים להיערכות בטוחה להילולת ל"ג בעומר תשפ"ב, ועדת חקירה ממלכתית - אסון מירון, 22.11.2021
  54. ^ איתמר אייכנר, הממשלה אימצה את המלצות הביניים של ועדת החקירה לאסון מירון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2021
  55. ^ קובי נחשוני, אחיה ראב"ד, נערכים להילולה הבאה: נהרס המקום שבו אירוע האסון במירון, באתר ynet, 10 בינואר 2022
  56. ^ קובי נחשוני, הילולה במירון 2022: הדלקה אחת, הגבלת קהל וכרטיסי כניסה, באתר ynet, 25 באפריל 2022
  57. ^ גד ליאור, קובי נחשוני, 8 חודשים אחרי אסון הר מירון: סוכם על פיצוי של 500 אלף ש' למשפחות הנספים, באתר ynet, 20 בינואר 2022
  58. ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, שיקולים זרים, התעלמות מאזהרות וישראבלוף: עיקרי המחדלים לפי ועדת מירון, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
  59. ^ כתבי כאן חדשות, הממשלה אישרה: יום אבל לאומי ביום ראשון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 2021
  60. ^ חדשות 13, נתניהו הכריז על יום אבל לאומי ביום ראשון: "מראות קורעי לב", באתר חדשות 13, 30 באפריל 2021
  61. ^ אדיר ינקו, 2,000 מנות דם נתרמו למען נפגעי האסון; מד"א: אין צורך בעוד תרומות היום, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  62. ^ שני אשכנזי, ‏מד"א: אין צורך בתרומות דם נוספות היום; אל על מסייעת בהבאת קרובים מחו"ל, באתר גלובס, 30 באפריל 2021
  63. ^ 1 2 יום אבל לאומי על אסון מירון: הדגלים הורדו לחצי התורן, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2021
  64. ^ הודעה לחברי המועדון, בעמוד הפייסבוק של רשת הכושר הולמס פלייס, 1 במאי 2021
  65. ^ פעילי המחאה נגד נתניהו מקיימים טקס הדלקת נרות לזכר קורבנות מירון, בעמוד הפייסבוק של קומי ישראל, 1 במאי 2021; מדליקים נרות זיכרון לכר הרוגי אסון מירון בכיכר הבימה, בעמוד הפייסבוק של איתן אלחדז-ברק, 2 במאי 2021; סרטון מכיכר רבין, בעמוד הפייסבוק של היימישע פריימי, 2 במאי 2021 (אורך: 0:49)
  66. ^ הרב אליהו לפין, "ונקדשתי" במסדרון המוות: טור מחזק באמונה, באתר בחדרי חרדים, 30 באפריל 2021
  67. ^ חדשות כיפה, ‏הראשון לציון: "אין זו עת לחיפוש אשמים. אני קורא לציבור הרחב להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואת הפצועים", באתר כיפה, 30 באפריל, 2021 10:04
  68. ^ בקרובי אקדש, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021;
    אוראל סבג, "כל כך קשה לתפוס" – אהוד בנאי על האסון במירון, באתר ערוץ 20, 30 באפריל 2021;
    הרב יוסף צבי רימוןדממה מובילה לחיבוק, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2021
  69. ^ שימי שפר, ‏האדמו"ר מויז'ניץ פרץ בבכי על האסון במירון ותהה: "איך יכול להיות?", באתר כיכר השבת, 1 במאי 2021
  70. ^ קופת העיר בני ברק, הגר"ח קנייבסקי בעקבות האסון: "אין אנו יודעים חשבונות שמים", באתר בחדרי חרדים, 2 במאי 2021
  71. ^ מוצש"ק אמור התשפ"א - שיעורו השבועי של הרב יצחק רצאבי
  72. ^ ישי כהן, ‏הראשל"צ הגר"י יוסף: "לא יודעים על מה יצא הקצף", באתר כיכר השבת, 2 במאי 2021
  73. ^ למשל הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א | התוועדות והדלקה במירון תשפ"א, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021
  74. ^ שאלה ותשובה, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021
  75. ^ מה גורם ל"פסח מעוכין"?, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 2 במרץ 2021
  76. ^ השיעור השבועי ממרן הרב מאזוז – מוצאי שבת אמור תשפ"א, סרטון בערוץ "ישיבת כסא רחמים", באתר יוטיוב (אורך: 1:17:14), 1 במאי 2021
  77. ^ "נהפך לאבל מחולנו", שואלין ודורשין 168, סיוון ה'תשפ"א (מאי 2021)
  78. ^ איציק אוחנה, ‏המסר המיוחד של המקובל רבי יעקב עדס, באתר כיכר השבת, 2 במאי 2021
  79. ^ הרב חגי לונדין, ‏איך דווקא בהילולה של רבי שמעון קרה אסון כה נורא?, באתר "סרוגים", 2 במאי 2021
  80. ^ איזה פרק בתנ"ך אני מציע ללמוד היום?, בעמוד הפייסבוק של הרב יובל שרלו, 2 במאי 2021
  81. ^ הרב רצון ערוסי: לווסת את מנהגי ל"ג בעומר, באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2021
  82. ^ אסון מירון: חשבון הנפש של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, 4 במאי 2021
  83. ^ יעקב אבוביץ, ‏השיחה הנוקבת של האדמו"ר מקרלין: "מסיבות אגואיסטיות לא הרחיבו את מירון", באתר JDN‏, 4 במאי 2021
  84. ^ Gado, Tehila, and Fishof, David. (2023). Spectrum of Response Styles in a Religious-Orthodox Community to Civilian Disasters: The Responses of the Haredi Community to the Meron Crowd Crush (2021) as a Case Study. Religions 14, (3): 294. Special Issue Religious Communities.
  85. ^ הממשלה אישרה כי בעקבות האסון שהתרחש בהר מירון, יוכרז יום אבל לאומי
  86. ^ Yossi Green and Shragee Gestetner The Making of a New Song, נבדק ב-2022-01-20
  87. ^ שמחה פרידמן & דוידי נחשון ותזמורתו - "כרחם אב" שרגי גשטטנר, נבדק ב-2022-01-20
  88. ^ SIMCHA LEINER | Zemiros Choir | Kerachem Av | שמחה ליינר | כרחם אב, נבדק ב-2022-01-20
  89. ^ מתנדבי איחוד הצלה שרים שרגי | 'כרחם אב' - הקליפ הרשמי, נבדק ב-2022-01-20
  90. ^ לע"נ הרוגי אסון מירון: בבית שמש יכניסו ספר תורה ברוב פאר והדר, באתר בימה
  91. ^ הזמרים הישראלים יכניסו ס"ת לע"נ הרוגי מירון, באתר בחדרי חרדים
  92. ^ גלריה: משפחות אסון מירון נסעו למסע חיזוק באירופה והכניסו ס"ת לע"נ | המחדש, באתר hm-news.co.il, ‏2021-12-29
  93. ^ לראשונה מעמד מיוחד לזכרם של נספי מירון ז"ל, באתר כיכר השבת, ‏ט' אדר א תשפב
  94. ^ שידור חי ממעמד דרשו בהיכל ארנה (נקודת זמן 4:59:00), באתר יוטיוב, ‏ט' אדר א תשפ"ב
  95. ^ מצמרר: הרבי מבאיאן הדליק 45 נרות לזכרם של ההרוגים, באתר בחדרי חרדים
  96. ^ שידור חי: אירוע הזיכרון לזכר 45 נספי מירון | LIVE: Remembering the 45 victims of Mount Meron Tragedy, נבדק ב-2022-06-23
  97. ^ איתן גליקמן, משה מזרחי, "זאת סגירת מעגל כואבת": המשפחות השכולות חזרו להר, באתר ynet, 19 במאי 2022