האימפריה הגאלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האימפריה הגאלית
Imperium Galliarum
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה לטינית
עיר בירה קלן, טריר
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה מרד האימפריה הרומית
מרד ברומא 260
פירוק כיבוש על ידי האימפריה הרומית
כיבוש רומי 274
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האימפריה הגאלית (לטינית: Imperium Galliarum; ידועה גם כקיסרות הגאלית) הוא הכינוי המודרני לחלק מהאימפריה הרומית שהתנתק ממנה ושלט על רוב צרפת (גאליה) בלגיה ולוקסמבורג (בלגיקה) ובמידה חלקית גם על אנגליה, ויילס (בריטניקה) ספרד ופורטוגל (הספאניה) בין השנים 260 ל-274.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של האימפריה הרומית בתחילת העשור השמיני של המאה השלישית. בצהוב ממלכת תדמור, בירוק האימפריה הגאלית, באדום האימפריה הרומית

בימי משבר המאה השלישית, הפלישות הברבריות שתקפו את האימפריה הרומית גרמו לכך, שבזמן שכל האימפריה הותקפה קשות, השלטון המרכזי עסק בעיקר במהומות החמורות ביותר. כלומר, במזרח עם הסאסאנים ובחזית הדנובה. כתוצאה מכך, הכוח שנשלח להגן על גאליה (צרפת דהיום) היה קטן ולא מצויד. לאחר שהצבא הצליח להביס שבט גרמאני שחזר מבזיזה, החליט פוסטומוס שהיה מפקד הכוח בגאליה, לחלק את השלל בין חייליו ולא להחזיר אותו לבעליו המקוריים. כתוצאה מכן, דרש הקיסר גליאנוס שהשלל יוחזר לבעליו המקוריים. החיילים הכריזו על מפקדם פוסטומוס קיסר והוא הכריז על יסוד האימפריה בשנת 260. אצילי האזורים הסמוכים (בעיקר צרפת, בריטניה וחלקים מסוימים של ספרד), הכירו באימפריה החדשה בתמורה לכך שכל מעיינו של הקיסר יהיה הגנה על המקום.

שלטונו של פוסטומוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטומוס, קיסרה הראשון של האימפריה קבע את בירתו ב-קולוניה קלאודיה (כיום קלן) והקים שם מבנה שלטוני זהה לזה של רומא. הוא יסד סנאט מהמשפחות האצילות של האזורים שבשליטתו, הקים אספת עם ומינה שני קונסולים כל שנה. הוא הדף את הניסיון של הקיסר גליאנוס לאחד את האימפריה ב-263. ב-268, אחד ממפקדיו מרד נגדו והכריז על עצמו קיסר בעיר מוגונטיאקום (דהיום מיינץ). פוסטומוס הצליח לנצחו, אבל נרצח בידי חייליו, ייתכן שבגלל שלא נתן להם להחריב את העיר.

לאחר פוסטומוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פוסטומוס, איבדה האימפריה את כוחה והידרדרה למלחמות אזרחים. ספרד ולאחריה גם בריטניה פרשו מאימפריה והשלטון הפנימי היה לא יציב. מכת המוות ניתנה על ידי קיסר רומא אורלנוס בשנת 274 כחלק ממאמציו (המוצלחים) לאחד את האימפריה.

קיסרי האימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקיסר שנות שלטון הערות
פוסטומוס 260-268 מייסד האימפריה
ליליאנוס (laelianus) 268 טוען לכתר
מריוס 268
ויקטורינוס 268-270
דומיטיואנוס 271 טוען לכתר
טטריקיוס הזקן 270-274
טטריקיוס הצעיר 270-274 בנו של טטריקיוס הזקן. קיסר (במובן של דרגה מתחת לאוגוסטוס)
פאוסטינוס 273-274 טוען לכתר

הקונסולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקונסול שם הקונסול שנה
פוסטומוס לא ידוע 260
פוסטומוס לא ידוע 261
לא ידוע לא ידוע 262
לא ידוע לא ידוע 263
לא ידוע לא יודע 264
פוסטמוס לא ידוע 265
פוסטומוס לא ידוע 266
לא ידוע לא ידוע 267
פוסטמוס ויקטורינוס 268
לא ידוע לא ידוע 269
ויקטורינוס סקונטוס 270
טטריקיוס לא ידוע 271
טטריקיוס לא ידוע 272
טטריקיוס לא ידוע 273

נוסף עליהם, ישנם מספר קונסולים ששנות שלטונם אינן ידועות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האימפריה הגאלית בוויקישיתוף