דרכי משה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
רמ"א  |
| שפת המקור |
עברית |
| נושא |
הלכה |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
קרקוב |
  | |
דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16. החיבור כולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו. את הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה[1].
לאורך השנים קוצר הספר בהדפסה, כדי למנוע כפילויות עם הבית יוסף, וכיום ברוב ההדפסות מודפס על הטור "דרכי משה הקצר", ובסופו החיבור המלא, תחת הכותרת "דרכי משה הארוך".
כתיבת החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדמתו לחיבור כתב רמ"א שהוא התחיל לכתוב חיבור שיסכם את כל התשובות התורניות החשובות, ואת מקורותיהם במשנה ובגמרא, והוא החליט לערוך אותם סביב הטור, כיוון שהוא מסודר בצורה מערכתית ונוחה. אך במהלך העבודה הגיעה אליו המהדורה הראשונה של ספר בית יוסף, והוא חשש מאוד שכל העבודה שלו הייתה לשווא, כיוון שרבי יוסף קארו עשה עבודה מקיפה וטובה יותר ממנו. לאחר שלמד את הבית יוסף, הבין רמ"א שהחיבור שכתב עדיין נצרך, כיוון שיש לו שלוש מעלות על פני הבית יוסף:
- הוא תמציתי וקצר יותר, בניגוד לבית יוסף שמאריך מאוד.
- הוא הביא מקורות נוספים רבים, כמו תשובות הגאונים והאחרונים, וספר איסור והיתר הארוך.
- הטעם החשוב ביותר – רבי יוסף קארו נשען על שלושת עמודי ההוראה (רי"ף, רמב"ם, רא"ש), ואילו הרמ"א מביא פסיקות רבות של ראשונים אחרים, ובפרט את הפסיקות שנוהגות במדינות אשכנז.
הדפסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהיה ביקוש להדפסת דרכי משה, הספר לא הודפס ונותר בכתב יד במשך למעלה ממאה שנה. לראשונה הודפס חלק יורה דעה בשנת תנ"ב בזולצבאך (אנ'), וחלק אורח חיים בתק"כ בפיורדא.
דרכי משה הקצר והארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדפיסי הטור בדפוס ברלין (תס"ב-תס"ג) החליטו להוסיף את ספר דרכי משה על גיליון הטור שהדפיסו, אך להשמיט ממנו את כל הקטעים הקיימים כבר בבית יוסף, והדפיסו רק את הדברים הנוספים על הבית יוסף בצורת הערות על הטור והבית יוסף. בצורה הזו (שכונתה "דרכי משה הקצר") המשיכו כל המדפיסים שאחריהם להדפיס את הספר. צורת הדפסה זו גרמה לשיבושים רבים ולחוסר הבנה, בין מפאת שינוי סדרו המקורי של הספר, ובין מפאת שלפעמים הושמטו בטעות גם מדברי הדרכי משה עצמו. בשנים האחרונות נדפס הספר המקורי כולו מכתבי יד, בשם "דרכי משה השלם", ואחר כך הודפס גם במהדורות החדשות של הטור. לספר זה חשיבות רבה להבנת צורת הפסיקה של רמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שו"ת הרמ"א ל"ה, קל"א
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |