דקר בולבוסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדקר בולבוסין

דקר בולבוסין שלצידו דבקיים ביוהאנסבורג, דרום אפריקה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
תת־סדרה: דמויי-דקר
משפחה: דקריים
סוג: דקר
מין: דקר בולבוסין
שם מדעי
Epinephelus tukula
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דַּקַּר בֻּלְבּוּסִין[2] (שם מדעי: Epinephelus tukula) הוא מין של דג מקבוצת הדקרים שבמשפחת הדקריים החי במימי האזור האינדו פסיפי בין חופי אפריקה הדרומית, מזרח אפריקה ומדגסקר עד לחופי אוסטרליה ויפן במזרח. הדג מצוי גם בים סוף.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של דקר זה יכול לעלות על 2.6 מטר ומשקלו עולה על 110 ק"ג. הוא בעל קשקשים אפורים כשגופו מכוסה בכתמים אפורים כהים עד שחורים החל מאחורי פתחי הזימים הגדולים שלו. הדקר בעל לסתות גדולות וחזקות ושפתיים בשרניות הפונות קדימה ובתוכם שורות של שיניים חדות המעוצבות להריגה. המצח מוגבה והסנפירים קצרים יחסית ואינם פרוקים. הזנב שרירי ועוזר לדג להאיץ לטווח קצר, בדרך כלל במרדף מתוך מארב לטרף.

הדקר מצוי רוב זמנו בשוניות אלמוגים ובחוליות בקרבת החוף. זהו דג טורף הניזון מלהקות דגים קטנים, סרטנים, רכיכות כמו דיונונים וגם מבטאים קטנים. הוא פוער את לסתו כדי לחטוף טרף במהירות. לעיתים דקרים ממתינים לטורפים נוספים כמו כרישונים לבני קצוות הדוחקים דגים החוצה מחרכי אלמוגים ועט על הדגים. הדקר מצוי ביחסי הדדיות עם דגי נקאי המנקים את שיניו.

הדקר נידוג בידי אנשים למאכל, בעיקר לחופי דרום-מזרח אסיה. לא ברור כמה הדיג משפיע על אוכלוסייתו. נכון להיום, מצב שימורו הוא: "ללא חשש".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דקר בולבוסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]