דני דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני דנון
לידה 8 במאי 1971 (בן 52)
רמת גן, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
האתר הרשמי
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל ה־25
בממשלה ה־34
14 במאי 201527 באוגוסט 2015
(15 שבועות ויום)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 200927 באוגוסט 2015
(6 שנים ו־26 שבועות)
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־19 שבועות)
כנסות ה־1820, 25
שגריר ישראל באומות המאוחדות ה־17
15 באוקטובר 20155 ביולי 2020
(4 שנים ו־37 שבועות)
תחת שרי החוץ בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ וגבי אשכנזי
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני בן יוסף[1] דנון (נולד ב-8 במאי 1971, י"ג באייר התשל"א) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, כיו"ר הליכוד העולמי וכיו"ר ועדת המשנה לענייני עורף בוועדת חוץ וביטחון. דנון כיהן כשגריר ישראל באו"ם וכסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם[2] וביוני 2016 נבחר לראש ועדת המשפט של העצרת הכללית[3]. קודם לכן היה שר המדע, סגן שר הביטחון, סגן יושב ראש הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות גם כן, מטעם הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנון נולד וגדל ברמת גן. בנם של יוכבד, ילידת ישראל ויוסף דנון, יליד מצרים שעלה לישראל בשנת 1950. הוא נקרא על שם מפקדו של אביו, דניאל (דני) ורדון, שנפל במלחמת ששת הימים. במהלך מלחמת ההתשה נפצע אביו באורח קשה כששירת במוצב ורד שבבקעת הירדן. אחרי שנים שבהן עבר ניתוחים שונים, נפטר האב כשדנון היה בן 23.

דנון למד בתיכון בליך שברמת גן והיה פעיל בסניף המקומי של תנועת הנוער בית"ר. בשנת 1989 התגייס לצה"ל וסיים קורס קצינים בהצטיינות. שירת כקצין בחיל החינוך והנוער והשתחרר בדרגת סגן. בתפקידו האחרון שימש מ"פ ופיקד על קורס "מרווה" לצעירים מחוץ לארץ, שנועד לחזק את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. בשנים 19931996 היה שליח מטעם הסוכנות היהודית לפלורידה, ארצות הברית, שם עסק בעידוד עלייה לישראל והסברה בקמפוסים למען מדינת ישראל.

למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים עם התמחות בדתות באוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל וסיים בהצטיינות. לאחר ששב מארצות הברית שימש כיועץ ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת עוזי לנדאו. בשנת 2000 סיים את לימודיו לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 28 נבחר לראש ההנהגה העולמית של בית"ר. בין השנים 20042009 עמד בראשות סיעת הליכוד בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שם עסק בעידוד עלייה ובמאבק באנטישמיות. היה גם בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 ב-2006 נבחר דנון למקום ה-23 ולא נכנס לכנסת. ביוני 2006 נבחר דנון ליושב ראש תנועת הליכוד העולמי. בבחירות המקדימות לראשות מפלגת הליכוד בשנת 2007, התמודד מול בנימין נתניהו ומשה פייגלין, תחת הסיסמה "דני דנון מימינך, ביבי" וזכה ל־3.5% מהקולות[4].

בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר דנון ב-8 בדצמבר 2008 בבחירות המקדימות של הליכוד למקום ה-24 ברשימת המפלגה, כנציג מחוז מישור החוף, לאחר שגבר על טל ברודי. בערוץ 2 פורסמו טענות אודות מקום מגוריו וחוקיות התמודדותו[5]. בית הדין לעתירות של הליכוד דחה את הבקשה לפסול את בחירתו אך מתח ביקורת על התנהלות דנון בפרשה[6].

באותן בחירות זכה הליכוד ב-27 מושבים ודנון נבחר לראשונה לכנסת. במהלך כהונתו בכנסת ה-18 שימש דנון כסגן יושב ראש הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו כן היה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת החוקה, חוק ומשפט לועדה לקידום מעמד האישה.

סגן שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר דנון למקום החמישי. ב-17 במרץ 2013 מונה לסגן שר הביטחון בממשלת ישראל ה-33 והיה אחראי על האגף החברתי-ביטחוני במשרד, מערך המילואים וחיילים משוחררים. במסגרת התפקיד פעל להגדלת שיעורי המשרתים בצה"ל מקרב יוצאי אתיופיה וצמצום מספר הנושרים, עידוד גיוס לשירות משמעותי בצה"ל בקרב בני נוער במגזר החרדי ובמגזר הנוצרי, טיפול במערך המילואים, כולל קביעת קריטריונים להטבות בדיור והגדלת הגמול הכספי, הארכת תקופת הזכאות ל"חיל מילואים פעיל", והגדלת סל ההטבות עבור חברי מועדון "בהצדעה".

ביוני 2013 נבחר לראשות ועידת הליכוד ברוב של 85% מקולות המצביעים[7]. בהתמודדות נוספת זכה דנון בתפקיד יו"ר מרכז הליכוד ברוב דומה.

ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן פיטר אותו ראש הממשלה נתניהו מתפקידו כסגן שר הביטחון, בעקבות ביקורת פומבית שמתח על הסכמת נתניהו להפסקת אש בין ישראל לחמאס, שאותה כינה דנון "מדיניות של מרצ" ו"התנהלות רופסת"[8].

בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודד בבחירות המקדימות על תפקיד יושב ראש הליכוד מול בנימין נתניהו, והפסיד לאחר שקיבל כ-25% מהקולות. במקביל התמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, ונבחר למקום ה-9[9].

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 מונה דנון לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלה ה-34. דנון כיהן בתפקיד עד 27 באוגוסט 2015, כאשר הוחלט למנותו לשגריר ישראל באו"ם.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם דנון את חקיקתם של חוקים אלה שנכנסו לספר החוקים:

  • חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (יחד עם רחל אדטו). החוק קובע שדוגמנים או דוגמניות בתת-משקל (פחות מ-18.5 BMI) לא יופיעו בפרסומות. בנוסף, אם נעשה שימוש בתוכנות עריכה גרפיות להצרת היקפים של הדוגמן/דוגמנית – יחויב המפרסם להוסיף כיתוב המעיד על כך על פני שטח של 7% לפחות משטח הפרסומת[10].
  • חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים. החוק אוסר על פרסום משקאות משכרים בשלטי חוצות ובדברי דפוס המיועדים לקטינים. בנוסף, אסור להציע משקאות אלכוהוליים בתור פרסים בתוכניות טלוויזיה ורדיו המיועדים לקטינים ולעשות שימוש בפרסום באמצעות כוכבי ילדים[11].
  • תיקון לחוק עבודת הנוער האוסר העסקת ילדים בפרסום בוטה (עם אריה אלדד ואחרים)[12]
  • תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המרחיב את הטיפולים לילדים בספקטרום האוטיסטי (עם זאב ביילסקי ואחרים)[13]
  • תיקון לחוק כלי הירייה המגביל גיל לאימון במטווח קליעה[14]

דנון נמנה עם מציעי הצעות חוק נוספות שאושרו.

שגריר ישראל באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני דנון מתלווה לניקי היילי בעת ביקורה בעוטף עזה, מימין יהודה פוקס ומשמאל אביב כוכבי, יוני 2017

באוקטובר 2015 מונה דנון לשגריר ישראל באו"ם. נאומו הראשון במועצת הביטחון עסק במצב הביטחוני בישראל בעקבות גל פיגועים שהתחולל אז. בדיון בנושא שנערך במועצת הביטחון באפריל תקף דנון את הנציג הפלסטיני ריאד מנסור על שאינו מגנה את הטרור[15].

באותה תקופה דנון טס לביקור בזק בישראל עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון. השניים ביקרו פצועים בבית החולים הדסה בירושלים ונפגשו עם רעייתו של ריצ'רד לייקין, שנרצח בפיגוע. דנון ערך ביקור נוסף בישראל עם שגרירת ארצות הברית באו״ם סמנתה פאוור בינואר 2016, שבו ערכו סיור מוסק בשמי הארץ. במהלך כהונתו כשגריר קיבלה העצרת הכללית הצעה ישראלית בעניין שימוש בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות[16] המשלחת הישראלית קיימה אירוע לציון גירושם של יהודים ממדינות ערב[17] וכן נערך אירוע לציון 40 שנה לנאומו של חיים הרצוג בעקבות החלטת האו"ם שציונות היא גזענות, בהשתתפות מזכיר החוץ האמריקני ג'ון קרי[18]. ב-31 במאי ערכה המשלחת בשיתוף ארגונים נוספים אירוע מאבק בתנועת ה-BDS, בו נכחו 2,000 משתתפים[19].

במרץ 2016 הציבו משלחת ישראל וארגון StandwithUS מיצג במטה האו"ם. מיצגים העוסקים בירושלים ובערביי ישראל צונזרו תחילה בידי האו"ם[20], ובעקבות מאבק אושרה הצגתם לאחר חודשיים[21].

ביוני 2016 נבחר לראשות ועדת המשפט של העצרת הכללית של האו"ם והיה הישראלי הראשון שעומד בראש ועדה קבועה של האו"ם[22]. בדצמבר 2016 יזם ביקור בישראל של 14 שגרירים לאו"ם ממדינות שונות[23]. ימים אחדים מאוחר יותר, קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 2234 שמגדירה את ההתנחלויות הפרה של החוק הבינלאומי ומכשול לשלום. אישור ההחלטה התאפשר בשל העובדה שבצעד חריג נמנע ממשל אובמה מלנצל את זכות הווטו האמריקנית במועצה כדי לסכל את ההחלטה.

ב-31 במאי 2017 דנון מונה לסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם כנציג קבוצת המדינות המערביות[2].

באפריל 2018 הוביל דנון משלחת של כ-40 שגרירי או"ם שהגיעה לישראל לכבוד חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. מאז הוביל משלחות שגרירים נוספות[24]. בדצמבר 2018 לצד שגרירת ארה״ב לשעבר, ניקי היילי, העלה דנון לעצרת הכללית הצעת גינוי לארגון הטרור חמאס[25]. ההצעה קיבלה תמיכה של 87 מדינות אך לא עברה משום שנדרש רוב של שני שלישים מהמדינות במליאה. בדצמבר 2019 החליט ראש הממשלה נתניהו להאריך את תפקידו עד חודש מאי 2020[26]. זמן קצר לפני כן נבחר דנון לעמוד בראש פורום החדשנות, הטכנולוגיה והמדע של האו״ם, לצד שגרירת גאנה[27].

ב-5 ביולי 2020 סיים דנון את תפקידו כשגריר באו"ם, במקומו נכנס לתפקיד גלעד ארדן. ביוני 2022 הודיע כי הוא מתכוון להתמודד בפריימריז הבאים של מפלגת הליכוד[28]. הוא נבחר למקום ה-15 ברשימת הליכוד לכנסת ה-25, ונבחר לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-32 מנדטים.

בכנסת ה-25[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 במאי 2023 מונה לראשות ועדת המשנה לענייני עורף, אחת מתשע וועדות משנה של ועדת חוץ וביטחון, העוסקת בבחינת תרחיש הייחוס ואיום הייחוס לעורף וכן במכלול הנושאים הקשורים במוכנות העורף האזרחי לאירועי חירום ביטחוניים והערכות הגופים השונים ביחס להם.

עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דנון תומך בכך שבהסכם הקבע בין ישראל והפלסטינים תשלוט ישראל במרבית השטח, ויתרתו תכלול "גושים" שבהם תהיה לפלסטינים אוטונומיה ומעמד הקבע שלהם יוסדר בסיוע ירדן ומצרים[29].

דנון קרא להגבלת גיל הצפייה בתוכניות בעלי תכנים "בלתי ראויים" כמו "האח הגדול"[30]. הוא הגיש הצעת חוק, שנפלה, לפיה תוקם רשות ממשלתית שתעסוק באבטחת מידע ופרטיות ברשת. בין היתר תסנן אתרים פדופיליים באינטרנט או כאלה "המסכנים את ביטחון המדינה"[31]. בדצמבר 2011 הציע להתנות מתן תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה בחתימה על הצהרת נאמנות למדינת ישראל[32].

דנון כיהן כיו"ר השדולה בכנסת לפתרון בעיית המסתננים מאפריקה לישראל. במסגרת פעילותו ביקר בדרום סודאן ודן עם הנשיא המקומי בתוכנית משותפת להשבת הפליטים לארצם. ב-23 במאי 2012 השתתף בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר "מדינת ישראל נמצאת במלחמה! קמה לה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל, ובירתה - דרום תל אביב. צריך לשים לזה סוף, לגרש את כל המסתננים לפני שיהיה מאוחר מדי"[33].

בנובמבר 2017 פרסם עמית סגל כי דנון העסיק בתשלום כ־100 פעילי ליכוד בעמותת "עושים ציונות", שהתגייסו לתמוך בו בתמורה[34]. משטרת ישראל פתחה בבדיקה[35] ובספטמבר 2018 סגרה את התיק בשל מחסור בתשתית ראייתית[36].

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פרסם דנון מאמר משותף עם ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) בעיתון וול סטריט ג'ורנל שבו קראו לאפשר קבלת פליטים מתושבי רצועת עזה למדינות שונות בעולם[37][38].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנון נשוי ואב לשלושה ילדים. עד למינויו לשגריר באו"ם התגורר במושב משמרת שבשרון. כיום מתגורר ברעננה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2012 יצא לאור בארצות הברית ספרו של דנון, "The Will to Prevail". הספר עוסק ביחסי ישראל–ארצות הברית, אלטרנטיבה לתפיסה המדינית שמגדירה שתי מדינות לשני עמים, ומתיחת ביקורת קשה על ממשלו של הנשיא ברק אובמה ויחסו למדינת ישראל בתקופת כהונתו. בספטמבר 2023 יצא ספרו 'בגוב האריות'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך שמו, ראו למשל כאן
  2. ^ 1 2 דנון מונה לסגן נשיא העצרת הכללית, באתר ‏מאקו‏, 31 במאי 2017
  3. ^ לראשונה: שגריר ישראל נבחר ליו"ר ועדת המשפט של האו"ם, באתר ynet, 13 ביוני 2016
  4. ^ מיה בנגל, נתניהו ניצח בפריימריז – פייגלין הושאר בחוץ, באתר nrg‏, 15 באוגוסט 2007
  5. ^ חדשות ערוץ 2, תחקיר על דני דנון ומחוז מגוריו בפריימריס, ‏11 ינואר 2009
  6. ^ איציק וולף, מועמדות דני דנון בליכוד לא נפסלה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בדצמבר 2008
  7. ^ אטילה שומפלבי, דני דנון נבחר לעמוד בראש ועידת הליכוד, באתר ynet, 26 ביוני 2013
  8. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, סגן שר הביטחון דנון מתח ביקורת על נתניהו – ופוטר, באתר ynet, 15 ביולי 2014
  9. ^ עמית סגל, ‏הספירה החוזרת בליכוד: דנון ולוין בעשירייה הראשונה, חוטובלי בחוץ, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2015
  10. ^ חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  11. ^ צבי לביא ומורן אזולאי, אושר החוק להגבלת פרסום לאלכוהול לקטינים, באתר ynet, 23 בינואר 2012
  12. ^ חוק עבודת הנוער תיקון איסור העסקת ילדים בפרסום בוטה, באתר כנסת פתוחה
  13. ^ חוק ביטוח בריאות ממלכתי תיקון מס' 48 הרחבת הטיפולים הפארה־רפואיים לילדים המצויים בספקטרום האוטיסטי, באתר כנסת פתוחה
  14. ^ חוק כלי היריה תיקון - הגבלת גיל למתן רישיון כלי ירייה ולאימון במטווח, באתר כנסת פתוחה
  15. ^ רן דגוני, ‏שגריר ישראל באו"ם לנציג הפלסטיני: "אתה לא מתבייש"?, באתר גלובס, 19 באפריל 2016
  16. ^ דנה סומברג, ‏ניצחון ישראלי באו"ם: 124 מדינות תמכו ביוזמה ישראלית, באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2015
  17. ^ אירוע באו"ם לגירוש 850 אלף פליטים יהודים מארצות ערב - כיכר השבת, באתר כיכר השבת
  18. ^ "באו"ם מתחרטים: 40 שנה ל"ציונות היא גזענות"". ynet. 2015-11-12. נבדק ב-2016-06-10.
  19. ^ "עוברים להתקפה נגד תנועות החרם", באתר ‏מאקו‏, 1 ביוני 2016
  20. ^ "תערוכת ציונות צונזרה באו"ם: "לא הולם"". ynet. 2016-04-03. נבדק ב-2016-06-10.
  21. ^ התערוכה על ישראל הוצגה במלואה באו"ם, באתר ערוץ 7
  22. ^ דנה סומברג, ‏היסטוריה ישראלית באו"ם: השגריר דני דנון נבחר ליו"ר ועדת המשפט, באתר מעריב אונליין, 14 ביוני 2016
  23. ^ איתמר אייכנר, "חשבתי שיש דיכוי בישראל". שגרירי האו"ם בעוטף עזה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2016
  24. ^ עדים לטרור: שגרירים מהאו"ם ביקרו במנהרה של חיזבאללה בצפון, באתר ynet, 3 בפברואר 2019; שגרירי או"ם מהעולם ביקרו במנהרת חמאס ובכיפת ברזל, באתר ynet, 12 בדצמבר 2019
  25. ^ רוב באו"ם לגינוי חמאס לא הספיק לאישור ההחלטה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2018
  26. ^ איתמר אייכנר, נשאר באו"ם: נתניהו האריך את כהונת השגריר דני דנון עד מאי, באתר ynet, 31 בדצמבר 2019
  27. ^ Israel, Ghana to co-chair U.N.'s Science, Technology and Innovation Forum, The Jerusalem Post | JPost.com
  28. ^ יוני גבאי, ‏השגריר לשעבר באו"ם דני דנון הודיע רשמית: "אתמודד ברשימת הליכוד לכנסת", באתר כיכר השבת, 29 ביוני 2022
  29. ^ דני דנון: תכנית הגושים – לפלשתינים, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2014
  30. ^ ח"כ דנון: להגביל את הצפייה ב"האח הגדול", באתר וואלה!‏, 28 בפברואר 2011
  31. ^ אהוד קינן, הצעת חוק: רשות ממשלתית תנהל את האינטרנט, באתר ynet, 26 באוקטובר 2009
  32. ^ פנחס וולף‏, הצעת חוק: קבלת תעודת זהות - רק בהצהרת נאמנות, באתר וואלה!‏, 5 בדצמבר 2011
  33. ^ אריק בנדר, שלום עכשיו: להעמיד לדין ח"כים מהימין, באתר nrg‏, 24 במאי 2012
  34. ^ שלמה צזנה, "תעשיית השחיתות" של דני דנון, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2017
  35. ^ באתר ערוץ 20
  36. ^ אלי סניור, המשטרה: לא נמצאה תשתית ראייתית לפלילים נגד דני דנון, באתר ynet, 20 בספטמבר 2018
  37. ^ קובי עוזיאלי, היוזמה המשותפת של ח"כ מיש עתיד ומהליכוד, באתר בחדרי חרדים, 14 בנובמבר 2023
  38. ^ Danny Danon, Ram Ben-Barak, The West Should Welcome Gaza Refugees, The Wall Street Journal, ‏November 13, 2023