דן טולקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן טולקובסקי
אלוף-משנה דן טולקובסקי, 1953
אלוף-משנה דן טולקובסקי, 1953
לידה 17 בינואר 1921 (בן 103)
ח' בשבט ה'תרפ"א
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אימפריאל קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19361938 (ההגנה)
19421946 (חיל האוויר המלכותי)
1946–1948 (ההגנה)
1948 – 1958 (צה"ל)
דרגה לוטננט טיסה לוטננט טיסה
אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
עיטורים
לגיון הכבוד (מפקד) מפקד בלגיון הכבוד
תפקידים אזרחיים
פעיל במשרד הביטחון, מנכ"ל השקעות דיסקונט, מנהל קרן הון הסיכון אתנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דן טוֹלקוֹבסקי (נולד ב-17 בינואר 1921) הוא איש צבא בדימוס בדרגת אלוף. היה המפקד החמישי של חיל האוויר ממאי 1953 עד יולי 1958.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולקובסקי נולד בשנת 1921 בתל אביב, בנם[1] של שמואל טולקובסקי[2], מראשי הפרדסנים בארץ ופעיל ציוני נודע, וחנה, בתו של יצחק ליב גולדברג. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, וב-1936 החל לפעול ב"הגנה". ב-1938 המשיך לימודיו באימפריאל קולג' בלונדון והוסמך כמהנדס מכונות.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולקובסקי (משמאל) מבלה במועדון המלחים היהודים בחיפה, 1944
מבצע שחרית, 1956, קבלת מטוסי המיסטר בבסיס חצור. מימין לשמאל: מפקד חיל האוויר דן טולקובסקי, רה"מ דוד בן-גוריון, השגריר יעקב צור, אלישבע קפלן ובעלה שר האוצר לוי אשכול.

בשנת 1942 התגייס לחיל האוויר הבריטי, עבר קורס טיס בטרנסוואל שבדרום אפריקה, קיבל את כנפי הטיס ב-1943, ועבר אימון מבצעי במצרים. שירת כטייס ספיטפייר בטייסת 238 והשתתף בקרבות באיטליה ובדרום צרפת. באוקטובר 1944 הוצב בטייסת 94 והשתתף בקרבות ביוון. בתום מלחמת העולם השנייה שירת בטייסת תובלה ולאחר מכן שירת בבסיס חיל האוויר הבריטי בלוד עד שהשתחרר בדרגת לוטננט טיסה ביוני 1946. טולקובסקי עבד בבריטניה כמהנדס מכונות ובמקביל גויס חזרה ל"הגנה", ועסק ברכש חשאי של מטוסים והטסתם לישראל. באחת הטיסות נפצע ושבר את ידו באורח קשה והושבת מהטסה במשך כחצי שנה.

בשנת 1948 חזר לארץ ישראל, ימים ספורים לפני הכרזת העצמאות. הוא גויס לצה"ל ושירת בחיל האוויר, השתתף כאיש צוות אוויר בגיחות הפצצה בחזית המצרית. בהמשך מילא תפקידי מטה והדרכה, בהם ראש להק ההדרכה ושימש "מפקח כללי" בחיל. השתחרר מהשירות אך גויס חזרה עם מינויו של חיים לסקוב למפקד החיל ביולי 1951, ומונה לראש המטה שלו. במאי 1953 מונה למפקד החיל. בתקופת כהונתו נקלטו בחיל מטוסי הסילון הראשונים, והחיל השתתף במלחמת סיני. ביולי 1958 העביר את הפיקוד על החיל לעזר ויצמן, השתחרר מהצבא ועבד שנה אחת במשרד הביטחון.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 הצטרף לחברת "דיסקונט השקעות", תחילה כסמנכ"ל ובשנת 1968 מונה למנכ"ל החברה, תפקיד אותו מילא 17 שנים עד פרישתו. בתפקידו הוביל בין השאר השקעות בישקר, באלרון ובסאיטקס. שימש יו"ר חברת סאיטקס. חבר הקורטוריון של הטכניון מאז 1959. ב-1985 פרש והקים ביחד עם בנו, גדעון טולקובסקי, ופרדריק אדלר, יזם הון סיכון אמריקאי את "אתנה" - קרן הון סיכון להשקעות בהיי טק הראשונה בישראל[3].

היה יו"ר ועדת המשנה לקרינה וליישומי רדיואיזוטופים של הוועדה לאנרגיה אטומית.

טולקובסקי היה מקורב בשנות ה-60 למפלגת רפ"י. ב-1967 היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אך מאז שינה את עמדותיו והוא תומך ברעיון שתי מדינות לשני עמים[4]. ב-1976 נמנה עם קבוצת המייסדים של מפלגת ד"ש. במהלך השיחות על הסכם השלום בין ישראל למצרים היה חבר בקבוצה של קצינים בכירים שהתנגדה לוויתורים בסיני[5].

ב-1970 עמד בראש ועדת חקירה לחקר התנגשות מטוס חיל האוויר סטרטוקרוזר ומטוס טי.וו.אי בואינג 707 בשדה התעופה לוד. בשנים 19781980 היה חבר מליאת רשות ניירות ערך. בשנת 1997 היה חבר בוועדת צ'חנובר, שחקרה את ההתנקשות בח'אלד משעל בירדן.

ב-2021 היה טולקובסקי לראשון מבין אלופי צה"ל הוותיקים לדורותיהם שחצה את גיל 100[6].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בוועדות ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח (1963)
  • חבר ב"ועדה לבירור אירועי ירדן" (ועדת צ'חנובר, 1997)
  • חבר בוועדה לבחינת המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולקובסקי היה נשוי למרים משנת 1948 ועד לפטירתה ב-2015. אב לשלושה, רוני (אלמנתו של אריה פיינגולד), גדעון ודוד טולקובסקי. אחותו נעמי הייתה רעייתו של האנתרופולוג רפאל פטאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן טולקובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ ראיון עמו בפודקאסט אפרכסת עם העיתונאי אמיר אורן ב-11.1.2023
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל טולקובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2446
  3. ^ תמר גיא, דן טולקובסקי מדבר, מעריב, 9 בספטמבר 1986
  4. ^ ריאיון עם דן טולקובסקי, על אזרחי, 11 באוגוסט 2012
  5. ^ יוסף חריף, קצינים בכירים (מיל.) דנו עם בגין נגד ויתורים בסיני, מעריב, 3 באוגוסט 1978
  6. ^ יצחק פונדק אף הוא חצה את גיל 100, אך דרגת האלוף שלו ניתנה לו כדרגת ייצוג עשרות שנים לאחר תום שירותו.
  7. ^ אלוף דן טולקובסקי "קומנדר לגיון הכבוד", דבר, 25 בנובמבר 1958