דלת הקסמים

דלת הקסמים
סוגה	לימודי, ילדים, מדע בדיוני
כותבים	אברהם הפנר; יצחק בן-נר
בימוי	יצחק (צפל) ישורון; פנחס אלעזרי
שחקנים	גדעון זינגר (הקוסם יהויקים קוק); מרדכי בן-זאב (ד"ר טוביה גוטמן); גידי גוב (הרצל); דוד בית-און (יואבי ברגמן); שלומית להבי (הגרי ברגמן)
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
מספר פרקים	12
הפקה
מפיקים בפועל	שמואל אלטמן
חברת הפקה	שירות הסרטים הישראלי; משרד החינוך והתרבות
אורך פרק	כ-10 דקות
שידור
רשת שידור	הטלוויזיה הלימודית
פורמט (תמונה)	פילם 16 מ"מ שחור-לבן
תקופת שידור מקורית	מאי 1974 – יולי 1974
קישורים חיצוניים
	"דלת הקסמים" באתר הטלוויזיה החינוכית
	דף התוכנית ב-IMDb

דלת הקסמים היא סדרת טלוויזיה לילדים בת 12 פרקים שנוצרה בידי אברהם הפנר, ובהפקת שירות הסרטים הישראלי ומשרד החינוך והתרבות בשיתוף משרד התחבורה והמועצה הלאומית למניעת תאונות.

הסדרה שודרה לראשונה בשנת 1974 בטלוויזיה הלימודית בימי ג' בשעה 17:30, ובשידורים חוזרים עד סוף שנות השמונים.

את שיר הפתיחה כתב יורם טהרלב, הלחינה נורית הירש והזמרת חוה אלברשטיין ביצעה אותו.

הסדרה זכתה להערכה בחו"ל ואף נרכשה על ידי מספר תחנות שידור באירופה.^[2]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלת הקסמים עסקה בזהירות בדרכים דרך סיפורם של האחים יואבי והגרי ברגמן, שלמדו כיצד להיזהר בכביש, בעזרתו של הקוסם יהויקים קוק, אותו גילם השחקן גדעון זינגר. לקוסם הייתה דלת קסמים מיוחדת שצפצפה (בקול שעון-הקוקייה) כשמישהו לא נזהר בכביש. או אז עבריין התנועה הופיע אצל קוק והוא הראה לו, על גבי מסך בצורת עין, מה היה קורה אילו לא היה נתפס וניצל.

תפקידם של יואב והגר היה לדווח לו על עברייני התנועה. מדי פעם הם היו נמלטים מהרוקח דוקטור טוביה גוטמן (מרדכי בן-זאב), בעל בית מרקחת שהיה שולח את עוזרו העצלן הרצל (גידי גוב) לרדוף אחרי שני הילדים האומללים. הגרי הייתה צועקת ליואבי "יואבי, תברח!" והוא הצליח להימלט מהעוזר המגושם. כשגוטמן עצמו רדף אחרי יואבי, צעקה הגר: "יואבי, תיזהר! גוטמן מאחוריך!" משפט אשר הפך לסיסמת אזהרה פופולרית באותה תקופה.

על אף שהתכנית בהגדרתה היא תוכנית חינוכית, דמותו של ד"ר גוטמן בתוכנית התבטאה בצורה לא-חינוכית בפרק "מי גונב לגוטמן את העיתון?" כאשר ד"ר גוטמן אומר על יואבי, ”עכשיו זה יהיה הסוף שלו. [...] אתה תראה איך שאני תופס את הילד הזה, חותך אותו, רוצח אותו, שוחט אותו, ונותן לו... סטירה”