דייבטוריבה
דיבטוריבה (בלטבית: Dievturība) היא תנועת דת נאו-פגנית שמטרתה להחיות את הדת העממית של הלטבים לפני שהתנצרו במאה ה-13. חסידי הדת מכנים את עצמם כ"שומרי האל" החיים בהרמוניה עם האל ועולמו.
התנועה נוסדה בשנת 1925 על ידי ארנסט בראסטינש, אך למרות שדוכאה בכוח על ידי הקומוניסטים ברוסיה של שנת 1940, קמה לתחייה וצברה יותר ויותר מאמינים חדשים. כיום ישנם כ-650 פעילים שונים המפיצים את אמונת הדת ברחבי לטביה. אחד הידועים שבהם הוא ריימונדס פאולס, המלחין הלטבי הדגול שהכריז על עצמו כמאמין דיבטורי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת הדיבטוריבה החלה את דרכה בשנת 1925 כרקונסטרוקציה פוליתאיסטית לדתות הנורדיות העתיקות, שמתבססת על פולקלור לטבי, שירי עם, והמיתולוגיה הלטבית.
בהתאם לזמנים המודרניים, דת הדיבטוריבה שונה מהדת המקורית העתיקה שהייתה קיימת בתחילת ימי הביניים. כדוגמה ניתן לראות כי אין ראיות לכך שעובדי האלילים הפגניים הלטביים הכירו בשילוש הקדוש של האלים "דיבס" "מארה" ו"לאימה", ששייכים לדיבטוריבה המודרנית כיום.
ארנסט בראסטינש (1892–1942), שהיה אמן, היסטוריון חובב, חוקר פולקלור וארכאולוג, היה גם הכוח העיקרי בפיתוח המוקדם של תנועת הדיבטוריבה. כחלק מעבודתו הוא תיעד הרבה מקדשים וארמונות לטביים עתיקים, וכתב מונחון שעוסק במיתולוגיה הלטבית.
אמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיבטוריבה היא למעשה דת המבוססת על פנתאיזם. האלים האחרים הם או היבטים של דיבס (היקום עצמו, המציאות המוחלטת), או סוגים אחרים של רוחות לא אלוהיות.
בתאולוגיה של דת הדיבטוריבה נמצאות כמה ישויות אלוהיות, שקיבלו הכרה מסוימת כחלק מהאמונה בדת:
אלוהי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיבס – האל הראשי, שחלק מהאלים האחרים הם היבטים שלו.
- לאימה – הייתה התגלמות הגורל והמזל הקשורה ללידה לנישואין ולמוות, כמו כן הייתה פטרונית הנשים ההרות.
- מארה – היא האלה הגבוהה ביותר בסולם דרגות האלות של המיתולוגיה הלטבית. אלות אחרות במיתולוגיה נחשבו כביטויים עצמיים שלה כגון אלת החלב, אלת הרוחות, ואלות האדמה, המים, הים, העצים והרוח.
אלות המים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוראס מאטה – אלת הים
- אודנס מאטה – אלת המים
- אופס מאטה – אלת הנהרות
מורכבות הנשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורה האנושית מורכבת משלושה חלקים:
- ווליס – הגוף האסטרלי
- מאיסה – הצורה הפיזית
- דבסלה – הנשמה
השוני שבין הדבסלה (הנשמה) לווליס (הגוף האסטרלי) הוא בזה שהדבסלה (הנשמה) היא נצחית והווליס (הגוף האסטרלי) לא, כי הדבסלה (הנשמה) באה מהאל דיבס הנצחי ותחזור אליו לאחר מות המאיסה (הגוף הפיזי). הווליס (הגוף האסטרלי) יישאר לצד המאיסה (הגוף הפיזי) שמת, אך עם הזמן יעלם הווליס (הגוף האסטרלי) בדומה לאמונה הרווחת במיתולוגיה היוונית.
