דונגה

דונגה
	דונגה ב-2006
	דונגה ב-2006
מידע אישי
לידה	31 באוקטובר 1963 (בן 60); איז'ואי, ברזיל
שם מלא	קרלוס קייטנו בלדורן ורי
גובה	1.76 מטר
עמדה	קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2006–2010 ; 2008–2010 ; 2013 ; 2014–2016	ברזיל ; ברזיל (נבחרת אולימפית) ; אינטרנסיונל ; ברזיל
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קרלוס קייטנו בלדורן ורי (בפורטוגזית: Carlos Caetano Bledorn Verri), או בכינוי הידוע דונגה^[1] (נולד ב-31 באוקטובר 1963 באיז'ואי שבריו גראנדה דו סול, ברזיל) הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי ומאמן כדורגל. דונגה היה מאמנה של נבחרת ברזיל בשתי קדנציות, בין השנים 2006 ל-2010, ובין 2014 ל-2016.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16, התקבל דונגה למועדון אינטרנסיונל. סייע לו בכך סנדקו, אמידאו פרונדי, שהיה גם ראש העיר בה נולד. פרונדי השתמש בקשריו ובכושר ההשפעה שלו על מנת לשכנע את המועדון לבחון את דונגה. הוא התקבל ושיחק בקבוצה הצעירה של אינטרנסיונל בשנים 1980-1983. הקריירה המקצועית של דונגה התחילה עם המעבר לקבוצה הבוגרת בשנת 1983. בשנתיים בהן שיחק עם הקבוצה זכתה אינטרנסיונל באליפות מדינת ריו גרנדה דו סול.

דונגה זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת לוס אנג'לס שנערכה ב-1984. הוא זכה עם הנבחרת במדליית כסף.

אחרי שלוש שנים ששיחק בקבוצות בסאו פאולו (קורינתיאנס וסנטוס), עבר לריו דה ז'ניירו, שם תרם לזכייתה של קבוצת ואסקו דה גאמה באליפות מדינת ריו דה ז'ניירו ב-1987.

ב-1988 החלה הקריירה הבינלאומית של דונגה, כשעבר למועדון פיזה וכעבור שנה וחצי לפיורנטינה. במדי פיורנטינה העפיל דונגה לגמר גביע אופ"א 1990, שם פתח בהרכב בצמד המשחקים שהסתיימו בהפסדה של פיורנטינה 3–1 ליובנטוס בסיכום.

שנות ה-1990 ו"עידן דונגה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן, היה דונגה נוקשה וממושמע. עמד במרכז המגרש כמו חומה, מיומן בחטיפת כדורים מיריביו בזכות יוזמה וחוש תזמון. היה ידוע בדיוק מסירותיו ובמנהיגות במגרש. מאפיינים אלה התאימו למי ששימש כמאמן נבחרת ברזיל לקראת מונדיאל 1990, סבסטיאו לזרוני, ודונגה זומן לסגל. לזרוני חיפש לחפות על כישלונות ברזיל בשני המונדיאלים הקודמים, בהם היטיבה ברזיל לשחק, אך לא זכתה בגביע. לשם כך, הרכיב נבחרת בה הפגינו שחקניה סולידיות, יעילות ודיוק, על חשבון יצירתיות במהלכים על המגרש. תקופה זאת של נבחרת ברזיל זכתה לכינוי "עידן דונגה", מפני שהוא היה השחקן שזוהה בצורה הטובה ביותר עם הסגנון החדש. חרף זאת, איכזבה ברזיל גם במונדיאל של שנת 1990, כשהפסידה לארגנטינה בשמינית הגמר (התוצאה הגרועה ביותר מאז 1966).

בשנת 1994, חזר דונגה לנבחרת, הפעם כקפטן. הוא הבקיע את הפנדל השלישי בדו-קרב הפנדלים שהתרחש בגמר מונדיאל 1994 נגד נבחרת איטליה, ובכך עזר לה לזכות בגביע העולם בפעם הרביעית בתולדות הנבחרת. הוא שימש כקפטן גם במונדיאל 1998. לדונגה היו 91 הופעות במדי הנבחרת, שבהם הבקיע 6 שערים.

דונגה המשיך לשחק בקבוצות באירופה עד 1995, ואז עבר ליפן, שם עזר לג'ובילו איוואטה לזכות בליגה ובגביע המדינה ב-1997 ו-1998, בהתאמה.

דונגה סיים את הקריירה כשחקן בקבוצה בה התחיל את דרכו בכדורגל, אינטרנסיונל, כששיחק בה בין שנת 1999 לשנת 2000.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2006 מונה למאמן נבחרת ברזיל במקום קרלוס אלברטו פריירה, אשר פרש בעקבות הופעה מאכזבת של הנבחרת במונדיאל 2006. דונגה מונה לתפקיד למרות היותו חסר כל ניסיון כמאמן, דבר שעורר ביקורת נגד ההחלטה. אך הוא פתח את הקריירה שלו כמאמן עם ארבעה ניצחונות ותיקו בחמישה משחקים, הישג שביסס אותו בתפקיד.

בניגוד לפריירה, אשר טיפח והבליט כוכבים כמו רונלדו ורונאלדיניו, נוקט דונגה בגישה שוויונית כלפי השחקנים ומעדיף משחק קבוצתי על פני השתלטות כוכבים. גישה זו מקנה לנבחרת אופי סולידי יותר, אם כי על חשבון מעט מהיופי שאפיין את דרך המשחק של הנבחרת בשנים קודמות.

דונגה הוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה בשנת 2007 עם ניצחון מרשים של 0-3 בגמר נגד נבחרת ארגנטינה, המוכרת כיריבתה הנצחית של ברזיל.

ההצלחה בקופה אמריקה עוררה ציפיות בקרב תושבי ברזיל לזכייה במדליית זהב אולימפית, ההישג היחידי שחסר לנבחרת ברזיל, במשחקים האולימפיים 2008. אך ברזיל הפסידה לארגנטינה בשלב חצי-גמר ואף על פי שזכתה במדליית ארד בסופו של דבר, התוצאה נתפסה בברזיל ככישלון. הכישלון הזה כמעט ועלה לדונגה בתפקידו עקב לחץ ציבורי, אך בזכות תוצאות חיוביות בטורניר מוקדמות המונדיאל 2010, הוא המשיך בתפקיד.

אחד מהישגיו הבולטים של דונגה הוא זכייתה של ברזיל בגביע הקונפדרציות 2009. במשחק הגמר הדרמטי נגד נבחרת ארצות הברית חזרה ברזיל מפיגור של 0-2 וסיימה את המשחק בתוצאה 3-2, עם שער ניצחון של הקפטן לוסיו.

בהובלתו של דונגה העפילה נבחרת ברזיל למונדיאל 2010 בדרום אפריקה, כאשר היא סיימה במקום הראשון בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. באותו טורניר הגיעו הברזילאים לרבע הגמר, בו הודחו על ידי נבחרת הולנד לאחר שהובילו במחצית הראשונה 1-0 אך הפסידו בהמשך בתוצאה 1-2. יומיים לאחר מכן פוטרו דונגה וכל הצוות המקצועי של הנבחרת על ידי התאחדות הכדורגל הברזילאית.

ב-12 בדצמבר 2012 מונה למאמן אינטרנסיונל שבה התחיל וסיים את הקריירה בתור שחקן, אך פוטר ממנה כעבור 10 חודשים בעקבות שורת הפסדים.

ב-22 ביולי 2014 חזר לאמן את נבחרת ברזיל, לאחר שזו הודחה בשלב חצי הגמר של מונדיאל 2014 אותו אירחה בעקבות הפסד 1-7 לגרמניה^[2]. ביוני 2016 הודחה ברזיל בשלב הבית של קופה אמריקה 2016 ודונגה פוטר מתפקידו.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטרנסיונל

אליפות ריו גרנדה דו סול: 1983 ו-1984

ואסקו דה גאמה

אליפות ריו דה ז'ניירו: 1987

ג'ובילו איוואטה

ליגה יפנית: 1997
גביע יפן: 1998

נבחרת ברזיל

אליפות אמריקה הדרומית עד גיל 20: 1983
גביע עולם עד גיל 20: 1983
טורניר קדם-אולימפי: 1984
קופה אמריקה: 1989 ו-1997
מונדיאל: 1994
גביע הקונפדרציות: 1997

השגים פרטיים

השחקן הטוב ביותר באליפות יפן: 1997

השגים נוספים

מקום שני באליפות סאו פאולו בקורינתיאנס:1984
מדליית כסף באולימפיאדת 1984
מקום שני במונדיאל 1998

כמאמן

נבחרת ברזיל

קופה אמריקה:2007
גביע הקונפדרציות: 2009

הישגים נוספות

מדליית ארד באולימפיאדת 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דונגה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דונגה
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "דונגה" הוא שמו בפורטוגזית של הגמד "טיפשוני" בסרט שלגיה ושבעת הגמדים. הכינוי ניתן לו בילדותו בגין גובהו הנמוך דאז.
^ למד מהטעויות? דונגה מונה למאמן נבחרת ברזיל, באתר ערוץ הספורט, 22 ביולי 2014

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1989 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 מאזיניו • 3 מאורו גלבאו • 4 אנדרה קרוז • 5 ברנקו • 6 ריקרדו גומש • 7 בבטו • 8 ג'ובאני • 9 ואלדו • 10 טיטה • 11 רומאריו • 12 אקאצ'יו • 13 ז'וסימאר • 14 אלדאיר • 15 אלמאו • 16 כריסטובאו • 17 דונגה • 18 רנאטו • 19 בלטזאר • 20 סילאס • 21 צ'ארלס • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1990
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו גומז • 4 דונגה • 5 אלמאו • 6 ברנקו • 7 ביסמרק • 8 ואלדו • 9 קארקה • 10 סילאס • 11 רומאריו • 12 אקצ'יו • 13 מוזר • 14 אלדאיר • 15 מילר • 16 בבטו • 17 רנאטו גאוצ'ו • 18 מאזיניו • 19 ריקרדו רוצ'ה • 20 טיטה • 21 מאורו גלבאו • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1995 (מקום שני)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 אלדאיר • 4 רונלדאו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 אדמונדו • 8 דונגה • 9 טוליו • 10 ז'וניניו • 11 זיניו • 12 דאנרליי • 13 רודריגו • 14 אנדרה קרוז • 15 נרקיסו • 16 לאנדרו • 17 בטו • 18 לאונרדו • 19 סוזה • 20 רונאלדו • 21 סאביו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1997 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 מרסיו סנטוס • 5 מאורו סילבה • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 לאונרדו • 11 רומאריו • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 דז'למיניה • 14 זה מריה • 15 סיילו סילבה • 16 גונזלבס • 17 זה רוברטו • 18 סזאר סמפאיו • 19 פלביו קונסייסאו • 20 דנילסון • 21 אדמונדו • 22 פאולו נוניס • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1998 (מקום שני)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 ג'וניור באיאנו • 5 סזאר סמפאיו • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 אמרסון • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 זה קרלוס • 14 גונזלבס • 15 אנדרה קרוז • 16 זה רוברטו • 17 דוריבה • 18 לאונרדו • 19 דנילסון • 20 בבטו • 21 אדמונדו • 22 דידה • מאמן: זגאלו		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2007 (מקום ראשון)
1 הלטון • 2 מאייקון • 3 אלכס • 4 חואן • 5 מיניירו • 6 ז'ילברטו • 7 אלאנו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 ואגנר לאב • 10 דייגו • 11 רוביניו • 12 דוני • 13 דניאל אלבס • 14 אלכס סילבה • 15 נאלדו • 16 קלבר • 17 ז'וזואה • 18 פרננדו • 19 ז'וליו בפטיסטה • 20 אנדרסון • 21 אפונסו אלווס • 22 פרד • מאמן: דונגה		ברזיל

נבחרת ברזיל – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית ארד)
1 דייגו אלבס • 2 ראפיניה • 3 אלכס סילבה • 4 טיאגו סילבה • 5 הרנאנס • 6 מרסלו • 7 אנדרסון • 8 לוקאס לייבה • 9 פאטו • 10 רונאלדיניו • 11 רמירס • 12 רנאן • 13 אילסיניו • 14 ברנו • 15 דייגו • 16 טיאגו נבס • 17 רפאל סוביס • 18 ז'ו • מאמן: דונגה		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 2010
1 ז'וליו סזאר • 2 מאייקון • 3 לוסיו • 4 חואן • 5 פליפה מלו • 6 באסטוס • 7 אלאנו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 לואיס פביאנו • 10 קאקה • 11 רוביניו • 12 גומש • 13 דניאל אלבס • 14 לואיזאו • 15 טיאגו סילבה • 16 ז'ילברטו • 17 ז'וזואה • 18 רמירס • 19 ז'וליו בפטיסטה • 20 קלברסון • 21 נילמר • 22 דוני • 23 גראפיטה • מאמן: דונגה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2015
1 ז'פרסון • 2 אלבס • 3 מירנדה • 4 דוד לואיז • 5 פרננדיניו • 6 פיליפה לואיס • 7 דוגלאס קוסטה • 8 אליאס • 9 טארדלי • 10 ניימאר • 11 פירמינו • 12 נטו • 13 מרקיניוס • 14 טיאגו סילבה • 15 ג'פרסון • 16 פאביניו • 17 פרד • 18 אברטון ריביירו • 19 ויליאן • 20 רוביניו • 21 קוטיניו • 22 קאסמירו • 23 מרסלו גרוהה • מאמן: דונגה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2016
1 אליסון • 2 אלבס • 3 מירנדה • 4 ז'יל • 5 קאסמירו • 6 פיליפה לואיס • 7 גנסו • 8 אליאס • 9 ז'ונאס • 10 לוקאס לימה • 11 ברבוסה • 12 דייגו אלבס • 13 מרקיניוס • 14 קאיו • 15 פאביניו • 16 דוגלאס סנטוס • 17 ואלאס • 18 רנאטו אוגוסטו • 19 ויליאן • 20 לוקאס • 21 האלק • 22 קוטיניו • 23 מרסלו גרוהה • מאמן: דונגה		ברזיל

[1] "דונגה" הוא שמו בפורטוגזית של הגמד "טיפשוני" בסרט שלגיה ושבעת הגמדים. הכינוי ניתן לו בילדותו בגין גובהו הנמוך דאז.

[2] למד מהטעויות? דונגה מונה למאמן נבחרת ברזיל, באתר ערוץ הספורט, 22 ביולי 2014

[1]

[2]