דוד משה שטיינברג

דוד משה שטיינברג (1871–1941) היה חזן ומורהו של החזן שלמה מנדל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינברג נולד בבסרביה (היום מולדובה). בילדותו היה חבר במקהלתו של אביו. אביו שלא היה נלהב משאיפותיו המוזיקליות של בנו והעדיף שיעמיק בלימוד תורה, שלח אותו לבסוף לאודסה ללמוד אצל החזן זלמן (סולומון) רזומני. בשנת 1902 קיבל שטיינברג את משרתו הראשונה בבית הכנסת Ahrele באודסה. משם המשיך לברדיצ'ב, וילנה ובשנת 1910 שב לאודסה כחזן של בית הכנסת הגדול של אודסה, שם כיהן במשך ארבע עשרה שנה.

בשנת 1924 היגר שטיינברג לארצות הברית שם שימש כחזן של מספר בתי כנסת, לרבות 'הבריסקר' בניוארק, ה'מונטיפיורי' ברובע הברונקס וה-וודרואו אבניו בבוסטון. בשנת 1929 הציעה חברת סרטי פרמאונט לשטיינברג להשתתף בסרט קולנוע אך הוא סרב. במהלך סיור קונצרטים בלונדון ב-1932, שוכנע שטיינברג לשוב לוילנא שם התגורר למשך חמש שנים נוספות תוך ביקור לסירוגין בצ'רנוביץ, אוסטריה.

בשנת 1937 שב שטיינברג לניו יורק וכיהן כחזן בבית הכנסת Hebrew Institute of University Heights שברובע הברונקס עד למותו בגיל 70 בשנת 1941.