דוד אנגל

דוד אנגל
לידה	31 במאי 1952 (בן 71)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מספר צאצאים	3
השתייכות	חיל הטכנולוגיה והאחזקה
תקופת הפעילות	1971–2003 (כ־32 שנים)
דרגה	תת־אלוף

ערך זה עוסק באיש צבא ישראלי. אם התכוונתם להיסטוריון המתמחה בחקר השואה, ראו דוד אנגל (היסטוריון).

דוד אנגל (נולד ב-31 במאי 1952) הוא תת-אלוף בצה"ל בדימוס, ששימש כראש מנת"ק – מנהלת המרכבה והרק"ם במשרד הביטחון בין השנים 1999–2003 ובהמשך מונה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון לשמש כראש מטה ההשבחה של הטנק הטורקי.

הוביל בתקופת שירותו את פיתוח טנק מרכבה סימן 4 ודגם רק"מ האחזקה על בסיס תובת מרכבה^[1]. בשנת 1987 קיבל את פרס קצין חימוש ראשי על פיתוח מקורי להעלאת הספק מנוע המגח מ-750 כ"ס ל־900 כ"ס עבור טנקי מגח 7 ממוגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגל החל את שירותו בצה"ל בשנת 1971 כמכונאי טנקי מגח בגש"ח (גדוד שירותי חימוש) בסיס רפידים בסיני. במלחמת יום כיפור תיקן ביחד עם חבריו ליחידה עשרות רבות של טנקי מגח פגועים ברפידים, בתעלת סואץ, ומעבר לה באזור איסמעיליה. לקראת סוף המלחמה עסק בחילוץ ופינוי טנקים וכלים אחרים שנפגעו בחווה הסינית, באזור התעלה.

לאחר המלחמה, נשלח לקורס קצינים, אותו סיים בהצטיינות,^[2] וחזר כסגן מפקד פלוגה לאותה פלוגת רק"מ בה שרת בגש"ח סיני רפידים. בהמשך ביצע שני תפקידי מפקד פלוגה, הן ברפידים והן במחנה טסה על ציר עכביש לכוון תעלת סואץ.

בשנת 1978, בתום שרות כולל של כשבע שנים בסיני כחייל וכקצין, נשלח ללימודי הנדסת מכונות בטכניון אותו סיים בהצטיינות. במהלך הלימודים, השתתף במלחמת לבנון הראשונה, בתפקיד ממלא מקום מפקד פלק"ד (פלוגה קדמית) אגד ארטילרי של תותחי רומח 175 מ"מ.

בשנת 1983 הוצב כרב-סרן במדור מגח במקחש"ר – מפקדת קצין חיל חימוש ראשי. במהלך שירותו כראש מדור מגח נחשב המדור לגדול וחשוב לאור סד"כ הכלים הגדול שבצה"ל. בתקופה זו היה אחראי על שדרוגים רבים בטנקי המגח והמרכזיים בהם:

מגח 6מ' עם מערכת "נחל עוז" (מערכת בקרת אש חדשה),
מגח 7 ממוגן עם חטיבת כוח 900 כ"ס ומיגון,
מגח 6ב' גל עם כוונת תותחן חדשה
טנק פרא.

במסגרת תפקידו כראש מדור מגח, קיבל את פרס קחש"ר על פיתוח מקורי להעלאת הספק מנוע המגח מ-750 כ"ס ל־900 כ"ס עבור טנקי מגח 7 ממוגן. בהמשך שירת ביחידת הניסויים של צה"ל, כראש מדור ניסויי רק"מ. בשנת 1988 נקרא על ידי האלוף ישראל טל (טליק) אבי טנק המרכבה ועוזר שר הביטחון לשמש כראש ענף פתוח טנק המרכבה.

בשנת 1993 סיים את תפקידו כראש ענף פיתוח ויצא לשליחות בארצות הברית, כקצין קישור צה"ל ב-TACOM (אנ') – בסיס פיתוח הטנקים האמריקאי בדטרויט. עם שובו לארץ, מונה לאלוף-משנה בתפקיד סגן ראש מנת"ק – מנהלת המרכבה והרק"ם בין השנים 1996–1999^[1].

בסוף שנת 1999 מונה לראש מנת"ק עד לשחרורו מצה"ל בשנת 2003^[3].

במסגרת שירותו הצבאי השלים אנגל תואר ראשון בטכניון בהנדסת מכונות (1982) ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1998).

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני שחרורו מצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במילואים עמוס ירון מינה את אנגל בשנת 2002, כראש המטה להשבחת טנקי M60 פטון של הצבא הטורקי במשרד הביטחון - פרויקט טנק ה"סברה"^[4]. אנגל שימש ראש פרויקט ה"סברה" כ-10 שנים, עד סיומו בשנת 2010, במסגרתו היה אחראי לפיקוח ותיאום הפרויקט מול תע"ש, אלביט מערכות, משרד ההגנה הטורקי, גורמי משרד הביטחון השונים ותעשיות ביטחוניות נוספות^[5].

במקביל לתפקידו כראש מטה השבחת הטנק הטורקי, הקים דוד אנגל מספר חברות ועמד בראשן, ביניהן חברת "מוביוס", שעסקה בפתוח וייצור מערכות סופגות אנרגיה בזמן פיצוץ ועליה על מטעני גחון של רק"מ, כמו כן ניהל עם חברה אמריקאית, עם חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ועם רפ"ט – רשות פיתוח טנק, את פיתוח רכב גלגלי ממוגן ה"גולן". בנוסף, שימש גם כיועץ למפעלים וחברות ביטחוניות בישראל ומחוצה לה^[6].

במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על אי-סדרים בהעסקת קצינים שפרשו מצה"ל בתעשיות הביטחוניות. המבקר ציין בין השאר את אנגל שהחל לעבוד בפרויקט הטנק הטורקי "סברה" עוד לפני שפרש מצה"ל, קיבל שכר ופנסיה במקביל מהקופה הציבורית, למרות הוראת החוק בעניין זה. כדי לעקוף מגבלה זו הוגדר כיועץ לתע"ש ולא עובד מהמניין^[7]. בפועל, האישור ניתן על ידי היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון, זאת לאור חשיבות הפרויקט שלו חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל^[^{דרוש מקור]}. בנוסף שימש אנגל יועץ לחברות בתחום השריון לחברות מתחרות במקביל לתפקידו בתע"ש תוך שקיבל אישור לכך מהראש של משרד הביטחון^[^{דרוש מקור]}. בהקשר לכך משרד מבקר המדינה העיר למשהב"ט כי לא בוצע פיקוח הולם על כך שאנגל אינו נמצא בניגוד עניינים^[6].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגל נשוי ליפה ואב לשלושה ילדים. עינת שירתה ביחידה 8200 ומשמשת כרופאה בכירה בית החולים שיבא במחלקת שיקום נוירולוגי. בנו גיא שרת כקצין ביחידת אגוז ובעל חברה למדפסות תלת־ממד ובנו טל ששירת כלוחם ביחידת שלדג והוא בעל חווה חקלאית בקנדה. לאנגל 10 נכדים.