דב פרידקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב פרידקין
דב פרידקין
דב פרידקין
דב פרידקין
לידה 1 בינואר 1926 (בן 98)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חקלאי, חייל
עיסוק עובד התעשייה הצבאית
מפלגה מפא"י
ראש ועדה ממונה של מועצה מקומית אופקים
19581960
(כשנתיים)
יהודה מרציאנו כראש ועד היישוב
משה ביתן כראש מועצה נבחר ←
מזכיר חוץ וגזבר קיבוץ משגב עם
19451948
(כ־3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דב (דבלֶה) פרידקין (נולד ב-1 בינואר 1926) היה חבר הפלמ"ח, ממייסדי קיבוץ משגב עם וראש הוועדה הממונה הראשונה באופקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב פרידקין נולד ב-1 בינואר 1926 בתל אביב. בגיל 17, במסגרת מאתיים ימי חרדה נקרא לשירות בפלמ"ח בפלוגה ה' מחלקה ה' (שבסיסה היה בקיבוץ נגבה) כדי להגן על ארץ ישראל מפני פלישת הנאצים הצפויה. במסגרת אימוניו שהה כשנה בקיבוץ נגבה, היישוב הדרומי ביותר ביישוב היהודי בארץ ישראל דאז.

בשנת 1944 המשיך שירות של שנתיים נוספות בקיבוץ גבעת השלושה, ובשנת 1945 עלה עם קבוצת ההכשרה כדי להקים את קיבוץ משגב עם כנקודת היאחזות. שם היה מזכיר חוץ וגזבר הקיבוץ[1].

בינואר 1945 השתתף במסע ה-14 לאום רשרש, המסע הראשון שחצה את הנגב ברגל.

בשנת 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ולאחר שחרורו עבד בתעשייה הצבאית.

נישא למרים (לבית פישר). נולדו להם 2 בנות, צפורה וענת.

באופקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 הוא נקרא על ידי נציגי מפלגת מפא"י לעזור בניהול עיירות פיתוח בדרום הארץ. הערים אשר הוצעו לו היו אשדוד ודימונה. אך בהמלצתה של סנטה יוספטל בחר פרידקין להגיע לאופקים[2].

כך מספר פרידקין על התקופה:[דרוש מקור]

באוגוסט 1957 קרא משרד הביטחון לעובדיו לצאת להתנדבות לעבודה וארגון בעיירות הפיתוח, עולים שזה מקרוב באו ושאינם דוברי עברית ומוכי אבטלה. נעניתי לאתגר. הופנתי למרכז מפא"י שם רואיינתי. הציגו בפני חומרת המצב בעיירות הפיתוח ובעיקר באופקים, אשר נציגיה פנו למפלגה, לאחר מריבה פנימית חמורה.

בשנת 1958 הגיע פרידקין לעיירה. הוא מצא את תושביה במצב כלכלי קשה. בין המועסקים נפוצה עבודת דחק עונתית בקטיף כותנה. מוסדות הציבור היחידים בעיירה היו מרפאה קטנה וצרכניה. האוטובוס של אש"ד לבאר שבע היה מגיע פעם בשעתיים[3]. חוקי עזר רבים היו חסרים. בתקופתו של פרידקין, החלה בנייה של שכונות במקום מעברות הפחונים והאזבסט, החלה הקמת מפעלי הטקסטיל: "אופ-אר" ו"אופק", כבישים נסללו, גנים ציבוריים נטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים. עם זאת, יוזמות שונות של פרידקין נתקעו בגלל סחבת ממשלתית[4].

רבים בעיירה ראו בפרידקין נטע זר שהוצנח בידי השלטון המרכזי של מפא"י מבחוץ, תוך עקיפת ההנהגה המקומית[5]. בבחירות בשנת 1959 זכתה סיעת מפא"י בראשותו ברוב של 5 מתוך 9 מושבים, והוסכם על הקמת קואליציה בראשותו[6]. אך ברגע האחרון פרש משה ביטון ממפלגתו והקים קואליציה בראשותו עם נציגי תנועת החרות והמפד"ל[7]. פרידקין נשאר באופקים גם לאחר מכן ופעל לחזור לראשות המועצה[8]. בינתיים הקים פרידקין חנות רהיטים באופקים ומכר בה גם מוצרי חשמל. בשנת 1966 הורשע ונדון לקנס על עיכוב באספקת מקררים לצרכנים[9]. לאחר מספר חודשים בוטלה ההרשעה בערעור על ידי בית המשפט העליון[10].

בשנת 1960 דרש משרד הפנים מפרידקין להשיב למועצה 12,000 ל"י שנטען שהוצאו למשכורות ללא אישור[11]. המשכורות יועדו לעובדי הניקיון והאחזקה באופקים, אשר מסיבות בירוקרטיות לא היה ניתן לשלם להם דרך שירות התעסוקה ולכן השתמש פרידקין בסעיף הרזרבה לשלם להם. פרידקין הוזמן לשימוע בפני שר הפנים משה חיים שפירא אשר קיבל את הסבריו וביטל את התביעה[12][13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים
לפני ההכרה
במועצה המקומית
יעקב שמשוני
(ראש מרחבים)
יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה)
משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה)
משה מייבסקי
(ועדה קרואה ונבחר)
יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה)
יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה)
צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה)
איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013–והלאה