דב ליטבינוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב ליטבינוף
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1960 (בן 63)
סלטה, ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה ניהול תיירות כפרית, מדעי הרוח והסביבה
מפלגה קדימה, ישראל ביתנו
ראש מועצה אזורית תמר
30 בינואר 2004 – יולי 2019
(כ־15 שנים)
רות קפלן ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דב ליטבינוף (נולד ב-22 באפריל 1960) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כראש מועצה אזורית תמר בשנים 2004–2019. באוקטובר 2018 הורשע בעבירת הפרת אמונים במסגרת "פרשת ישראל ביתנו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטבינוף הוא יליד העיר סלטה שבארגנטינה.[1] לאחר מעברו לקיבוץ עין גדי עבד כשנתיים במאפייה המקומית. סיים לימודי תעודה במינהל בתי מלון וניהול השיווק מהטכניון ובניהול תיירות כפרית ממדרשת רופין. סיים תואר ראשון במדעי הרוח והסביבה באוניברסיטת אריאל.[דרושה הבהרה]

כחמש שנים שימש מנכ"ל חמי עין גדי. לאחר מכן היה רכז התיירות בקיבוצו עין גדי.

כחמש שנים היה מנהל מחלקת התיירות במועצה אזורית תמר ומנהל מתנ"ס "תמרית". במסגרת תפקידו יזם את פסטיבל המוזיקה הישראלית בים המלח, פסטיבל התמר ולאחר מכן את הבאת האופרה הישראלית למצדה מדי שנה, ביצירות אאידה, נבוקו, כרמן, לה טרוויאטה וטוסקה.

בשנת 2004 נבחר לראשות המועצה לאחר שגבר על ראש המועצה המכהן אמנון פישמן ברוב של 57% (408 קולות),[2] ונכנס לתפקידו ב-30 בינואר אותה שנה.[3] בשנת 2008 נבחר ליו"ר איגוד מנהלי התרבות ברשויות המקומיות. בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2009 שובץ במקום ה-115 ברשימת קדימה לכנסת.[4] בשנת 2013 נבחר בשלישית לראשות המועצה, כשבפעם זו התמודד מטעם מפלגת ישראל ביתנו.[5]

לאחר בחירתו לקדנציה הראשונה בראשות המועצה תמר, פעל ליטבינוף לקידום פתרון סדור לבעיית הצפת המלונות באזור עין בוקק בשל עליית המפלס ברקע שיקוע המינרלים בבריכה התעשייתית של מפעלי ים המלח (בריכה 5) . המאבק הוביל להקמת צוות בינמשרדי שהביא לקבלת אחריות הממשלה. הדרך שנבחרה היא הקמת חברה ממשלתית ייעודית שאמונה על מימוש הפתרון האופטימלי שנבחר לאחר מחקר ממושך (פתרון הקציר). החברה להגנות ים המלח אשר פועלת מ-2008 והוסמכה בהחלטת ממשלה נוספת מסוף 2017 לפתח תשתיות תיירות בים המלח.

ב-22 בנובמבר 2016 נחנך מכון מחקר ים המלח למרגלות מצדה, שהוקם ביוזמת מועצה אזורית תמר, אוניברסיטת תל אביב והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. ליטבינוף היה יו"ר ועד הנהלת עמותת המכון.[6]

מעורבות בפרשת ישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ליטבינוף ביחד עם שורה ארוכה של ראשי רשויות מקומיות, ראשי עמותות להתיישבות וחברי כנסת בעבר ובהווה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.[7][8]

ב-11 באוקטובר 2018 במקביל לרוב נאשמי הפרשה, חתם ליטבינוף על הסדר טיעון, במסגרתו נמחקו כל סעיפי השוחד, הלבנת ההון והמרמה והוא הורשע בסעיף הפרת אמונים. ליטבינוף הודה במסגרת הסדר הטיעון שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", בחן עם היועצים המשפטיים של המועצה ולאחר מכן אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כעמלה לאלכס ויז'ניצר דרך חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ".[9]

בגזר הדין קבע השופט אביחי דורון כי בשל השתתפות הנאשם במתווה הקלוקל ליטבינוף ישא בשלושה חודשי עבודות שירות, כן נקבע שיוטל עליו קלון, כך שהוא יאלץ להתפטר מתפקידו הציבורי שאליו נבחר למספר קדנציות לאורך 16 שנים. בנימוקיו קבע השופט דורון כי: ""הנאשם לא היה שותף זניח, הוא לא 'נאנס' אלא השתתף במתווה הקלוקל" וכן "בחנתי את נטילת האחריות שלו, התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה ונסיבות אישיות - אלו עומדות לקולא עבורו. יש להתייחס גם לשיהוי הרב בהגשת הכתב האישום והשפעתו על עינוי הדין והפרסומים הרבים שאיתם הנאשם היה צריך להתמודד. לכן יש להעמיד את את העונש ברף התחתון"[10]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטבינוף נשוי ואב לארבעה בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]