דאהרייה

דאהרייה
الظاهرية
דאהרייה בתחילת המאה ה-20
דאהרייה בתחילת המאה ה-20
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
שטח 133 קמ"ר
גובה 650 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 38,002 (2016)
קואורדינטות 31°24′48″N 34°59′12″E / 31.41333°N 34.98664°E / 31.41333; 34.98664
אזור זמן UTC +2

דאהרייהערבית: الظاهرية; בתעתיק מדויק: אלט'אהריה), או זאהרייה, היא עיר פלסטינית בהרי יהודה, השייכת לנפת חברון של הרשות הפלסטינית. דאהרייה נמצאת בהר חברון, כ-18 ק"מ דרום-מערבית לעיר חברון. אוכלוסייתה מונה מעל 38,000 נפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בדאהרייה בשנת 1863, ומצא כי רבים מתושבי הכפר עזבוהו על מנת להשתמט מגיוס חובה, ועברו להתגורר באוהלים דרומה משם. הוא תיאר בניין אבני גזית שראה במקום, שהיו בו כמה חדרים קמורי-גג, ובאותו הזמן שימש את אחד מזקני הכפר. לאחר מכן, סקר 'ולי' ומספר בתים פרטיים שנבנו מאבנים שהועתקו מבניינים קדומים, שאותם הוא תיארך לתקופה הרומית.[1]

במחצית השנייה של המאה ה-19 זיהה הארכאולוג קלוד קונדר את דאהרייה כמקום בו שכנה העיר הכנענית הקדומה דביר, הנזכרת בתנ"ך במסגרת כיבושיו של יהושע בן נון והייתה לאחר מכן עיר חשובה בנחלת שבט יהודה.[2] זיהוי זה עמד בעינו עד שנת 1924, שלאחריה הציעו ארכאולוגים שונים מיקומים אחרים כזיהוי העיר דביר.

לפי סקר ארץ ישראל המערבית של חוקרי הקרן לחקר ארץ ישראל, התגוררו בכפר בשנת 1874 כ-300 עד 400 איש. בשנת 1877 המקום היה נטוש, לפי החוקרים בשל "פלישת הערבים לארצם של הפלאחים".[3]

המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי רשויות המנדט הבריטי, חיו בדאהרייה 2,266 נפש, כולם מוסלמים.[4] במפקד 1931 נמנו בדאהרייה 2,930 תושבים, עדיין כולם מוסלמים, שחיו ב-603 בתים.[5] על-פי סקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 3,760 מוסלמים,[6] ובבעלותם היו 60,585 דונם,[7] שמתוכם הוקצו 166 למטעים ולחקלאות שלחין, 54,205 לגידולי דגנים,[8] ו-284 דונם היו בנויים.[9]

ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1948 ל-1967 הייתה דאהרייה תחת שלטון ממלכת ירדן, כחלק משטחי יהודה ושומרון.

ישראל והרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה תחת ממשל צבאי ישראלי. במסגרת הסכמי אוסלו עברה העיר לשליטת הרשות הפלסטינית.

ב-2007 עלתה העיר לכותרות עקב תקרית דאהרייה. באירוע זה, במהלך סיור שגרתי של גדוד לביא של צה"ל, החליט הקצין האחראי על דעת עצמו להשתמש במונית אזרחית (של תושב השטחים) כמסווה לפעילות צבאית. במהלך הסיור ירו החיילים על עובר אורח לא חמוש, כיוון שחשו איום, ופצעו אותו קשה.[10][11]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל של העיירה, שבאב א-דהרייה הייתה אלופת הליגה של הגדה המערבית בעונת 2012–2013 ובעונת 2014–2015.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאהרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 246
  2. ^ Conder, C.R., The Royal Cnaanite and Levitical City of Debir, PEFQ 1875 pp.48-56
  3. ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 402
  4. ^ Barron, 1923, Table V, p. 10
  5. ^ Mills, 1932, p. 28
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 23
  7. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 50 (אורכב 04.06.2011 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 93
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 143
  10. ^ פרשת דאהרייה: אישום נגד הקצין האחראי, חדשות וואלה!, 9 באוגוסט 2007
  11. ^ כתב אישום נגד הקצין שפיקד על תקרית דאהרייה, ynet, חנן גרינברג, 9 באוגוסט 2007.
  12. ^ אורי לוי, הדשא של השכן: שבאב דהריה והפספוס הגדול של הפועל ב"ש, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017